"קשה ללמוד כשהחברים בשטח, אך אם לא נגיע לסוף - לא יהיה מי שייכנס לטייסות"

בטקס חגיגי ומרגש, מסיימים היום 28 חניכים את קורס מפעיל כטמ"ם, אך את ההכשרה הזאת - אף חייל בבית הספר למפעילי כטמ"ם לא חווה בעבר. 

המלחמה פרצה בשיאו של הקורס, אשר אורכו חצי שנה. כל החניכים הוקפצו לטייסות השונות, ואחד החניכים, סג"ם ר', הוקפץ ליחידה 5252 שבחיל התותחנים, שמפעילה כטמ"מים מסוג זיק. 7:00, 7 באוקטובר, הוא כבר היה שם. 

"בהתחלה היה בלאגן, לא היה ברור כל כך מה אני וחבריי לקורס אמורים לעשות", מעיד סג"ם ר', הם התבקשו לקשר בין הרבש"צים של היישובים למפעילי הכטמ"ם, אבל לא הייתה להם דרך סדורה לבצע את המשימה, "הגיעו אלינו עם חצי רעיון שהיינו צריכים לפתח. זה הרגיש כמו איזו 'מפלצת' שצריך להבין איך להתמודד איתה, אבל הבנו שאין ברירה - צריך את כל מי שיכול לעזור".

מהר מאוד הם מצאו פיתרון: לכל יישוב בעוטף פתחו קבוצת וואטסאפ, דרכה הרבשצ"ים עדכנו את היחידה היכן נמצאים מחבלים. "מבוקר שבת שקט, מצאתי את עצמי מקבל נ"צ מרבש"צים, ותמונות של מפות עם שרטוטים - ודרכן עוזר להכווין כטמ"מים לעבר מחבלים", סג"ם ר' משחזר, "זה לא נתפס, זה היה הזוי - אבל זה עבד".

הקורס מתחלק לשניים - שלושה חודשים בהם לומדים לתפעל את הכטמ"ם, וביתר - שאליו טרם הגיעו בפרוץ המלחמה, לומדים לתפעל משימה. אך לדברי סג"ם ר', המלחמה לא התחשבה במה הם למדו ולאיזה חומר עוד לא הגיעו. "פתאום אנחנו עוזרים בניהול של משימה. זאת הייתה חוויה מיוחדת".

לאחר הימים הראשונים הם המשיכו בקורס. למרות העזרה שהעניקו בתחילת המלחמה, משהו לא היה שלם עבור ר', "בתור מישהו שהגיע מזרוע היבשה, מתותחנים, הרגשתי שקשה לשבת ללמוד כשכל החברים נלחמים בשטח", הוא משתף, "אך הבנו שאם לא נגיע לסוף הקורס עכשיו, לא יהיה מי שייכנס לטייסות אחר כך".

"בפעם הראשונה שיצאתי הביתה נפגשתי עם חברים שיצאו מעזה", מספר סג"ם ר', "חבר אמר לי: 'כשאני שומע את הרעש של ה'זיק' מעליי, אני מרגיש בטוח'. זה היה מרגש ממש, שאר החברים הסכימו איתו ושיתפו שהם לא ממש ידעו מה זה זיק לפני כן, ועכשיו הם מגדירים את הכטמ"ם כחלק מהכוחות שאיתם בשטח". 

"מהרגע שהתגייסתי, חתרתי להגיע לתפקיד הזה", קובע סג"ם ר', "ועכשיו יותר מתמיד, אני מבין למה. יש לי הזדמנות להיות מחובר לאוויר, אבל עדיין להיות לוחם שמדבר בשפה 'ירוקה', ואני שמח שהגיע הזמן להתחיל במשימה".