שמענו מצוות רוכ"ש - איך סוגרים מעגלי אש בעזרת כטמ"ם?
יחידת רוכב שמיים פועלת בעצימות גבוהה ביותר - בתוך ומחוץ לרצועה. בעזרת המודיעין שנאסף, היחידה מסכלת אויב, מצמצת פגיעה בבלתי מעורבים ומצילה חיים. שמענו מצוות לוחמות במילואים על העשייה, האתגרים והרגע המשמעותי מהלחימה אותו לא ישכחו
את כל אחת מלוחמות המילואים בצוות ביחידת רוכ"ש, המלחמה תפסה במקומות שונים בחיים - טיול גדול, מעבר דירה ותואר. אבל בפרוץ המלחמה - ס', ס', נ' וע' התייצבו והקימו את הצוות החדש: "לא עבדנו ביחד אבל ישר התחברנו, והכול הרגיש מאוד טבעי".
היחידה אמונה על תפעול כטמ"ם מסוג רוכ"ש ומייצרת חוזי שהכרחי לכוחות הנלחמים בשטח הרצועה. הלוחמים והלוחמות משגרים את הכטמ"ם, שולטים בו מרחוק ומוצאים חוזי שעוזר לסכל אויב, לצמצם פגיעה בחפים מפשע וירי דו צדדי. בשגרה, היחידה עובדת יחד עם האוגדות והחטיבות באופרציות ממוקדות לאיסוף מודיעין - בפעילויות מבצעיות בדרום הארץ או במעצרים באיו"ש.
כעת, העשייה הרבה יותר דינמית - כמעט לכל כוח הנמצא בעזה, חבור צוות מרוכ"ש שנע איתו בשטח הרצועה או נותן מענה מודיעיני מרחוק. "מרגע שמתחילה משימה אנחנו בקשר מתמיד עם הגדוד ומלוות את הכוחות כדי להתריע בזמן אמת על כל איום שהכוח לא רואה בעצמו", הן מסבירות.
ברגע שהמשימה יורדת אליהן, שתיים הולכות לשגר את הכטמ"ם והאחרות הולכות לעמדת ההפעלה לשלוט בו מרחוק, לצפות בחוזי ולעדכן את הלוחמים בתמונת המצב בכל רגע נתון.
הכנסת צוותים מהיחידה לשטח מהווה יתרון משמעותי - כך זמני התקשורת בין הכוחות ללוחמי רוכ"ש מצטמצמים, וזה מקצר את סגירת מעגלי האש. לכטמ"ם רוכש שני מאפיינים בולטים שמסייעים בשדה הקרב - הוא קטן ושקט. "לנו יש דרך לאסוף מידע על האויב - מבלי שהוא יקלוט אינפורמציה בחזרה", מפרטת סגן (מיל') נ'.
לוחמות הצוות שיחזרו בפנינו אירוע אחד שלא ישכחו, בו עזרו ללוחמי גדוד 13 בחטיבת גולני לצאת ממצב בו היו מוקפים באויב: "המצב היה לא טוב, היה ערפל כבד והיינו התצפית היחידה עליהם. בזכות הזיהוי שלנו, הצליחו לחלץ אותם, ובוקר אחרי גילינו שלא היו הרוגים או פצועים קשה - זה אירוע שנחרט לנו בזיכרון, ומלווה אותנו בלחימה מאז".
כך הן הצילו חיים של לוחמים רבים. "בהתחלה זה היה מאתגר", ס' מתוודה, "אבל ככל שעשינו את זה יותר, זה הפך לשגרה שלנו, ועכשיו אנחנו מבצעות החלטות קריטיות תוך דקות".
"אומנם באנו ממקומות שונים, ולא הכרנו אחת את השנייה לפני המלחמה", הן מתגאות, "אבל עכשיו אנחנו כמו משפחה, ואין לנו ספק שאנחנו הולכות להישאר ולתרום - ככל שנידרש".