החברות שהתחילה לפני 4 שנים - עושה הבדל של שמיים וארץ בתמרון

דמיינו שפגשתם מישהו לפני 4 שנים בקורס, התחברתם, הפכתם לחברים גם מחוץ לצבא, והיום - שיתוף הפעולה ביניכם מסוגל גם להציל חיים ולהעצים את הישגי הלחימה. ישבנו לשיחה עם מפקד טייסת 161 וסמח"ט 188, ולמדנו איך משלבים בין הכטמ"ם באוויר לטנק בקרקע, ומוסיפים "ברק" ל"נחש השחור"

30.05.24
יובל טור שלום, מערכת את"צ

"היה שם קליק מהרגע הראשון", כך נזכר סא"ל עודד, סמח"ט 188, במפגש שלו לפני 4 שנים בקורס פו"ם עם סא"ל ר', מפקד טייסת 161, "מאותו רגע נהיינו קרובים, אפילו הפגשנו את המשפחות והחברים שלנו אחד עם השני, ופתאום התראינו שוב באימונים ובשדה הקרב".

באחד מימי נוהל הקרב, הצטרפה חטיבה 188 לטייסת. "זה היה יום של למידה משותפת על האזורים בהם יתמרנו", מצטרף סא"ל ר', "הם ישבו איתנו באותו היום בקרונות ההפעלה של הכטמ"ם, והדגמנו להם גיחות הכנה, למקומות אליהם הם עתידים להיכנס".

שיתוף הפעולה בין האוויר והקרקע הוא ממש לא מקרי, והוכיח את חשיבותו שוב במלחמה. 161 ("הנחש השחור") היא טייסת כטמ"ם המפעילה את ה'זיק', שאוסף מודיעין ומשמיד מטרות. "כמו שיש הנדסה, שריון וחי"ר, יש גם אוויר", מסביר מפקד הטייסת, "לכלי יש יתרון גדול - הוא יודע לעבוד עם כוחות הקרקע בצורה הדוקה, רואה חלק נכבד מהשטח, מסתכל קדימה ורחוק - למקומות אליהם הכוחות הקרקעיים עדיין לא הגיעו, מתצפת ואפילו משמיד אויב".

"הלוחמים מתקדמים, ואנחנו יחד איתם - סורקים את השטח מלפנים, ומטהרים אותו עוד לפני שהם מגיעים", הוא ממשיך, "מפעילי הכטמ"ם מדברים עם הכוחות בקשר, ובמקביל רואים אותם במערכות השו"ב המשותפות לאוויר ולקרקע. הכול עובד בסינרגיה - כאילו אנחנו 'עוד טנק', כדי שבסופו של דבר השריונרים יגיעו לאזור שכבר נסרק ונבדק". 

"זה לא פשוט", מציין סמח"ט 188, "שטח התמרון הוא מאוד צר וצפוף, הכלים גדולים, וצריך לקחת בחשבון גם בלתי מעורבים בנקודות מורכבות. זה עלול להיות מאתגר מאוד, אבל בזכות ההכנה המוקדמת שעשינו יחד - יצרנו שפה משותפת".

החיבור בין הצדדים קיים מאז ומתמיד, ולאורך השנים היחידות תרגלו ביחד פעמים רבות, כדי שברגע האמת - כל אחד ידע בדיוק מה עליו לעשות. "השילוב שלנו במלחמה הוא מהטובים ביותר שראיתי", מצהיר סא"ל עודד, "אם אתה רוצה להצליח בשדה הקרב - אתה חייב להביא את כל היכולות שלך, ואם אתה לא פועל עם חה"א לפני שאתה נכנס וכשאתה מתמרן, זה לא יהיה אותו הדבר, הם חלק בלתי נפרד".

כשסא"ל עודד יצא מהרצועה, השניים דאגו להתאחד שוב. "כמובן שהתחבקנו והעלנו זכרונות", משחזר מפקד הטייסת, "שמחתי לראות אותו". התחושות של חברו הסמח"ט היו דומות: "דיברנו גם על שיתוף הפעולה בינינו - שעובד שוב ושוב. לשמוע את ר' אומר לי בקשר - 'אני שומר עליכם' עושה טוב בלב, ומעניק תחושת ביטחון גדולה".