"תפקידנו לשקם את מערכת היחסים - ולגרום להם להרגיש שוב בבית"

האוטובוס חולף במהירות בכבישים הריקים על פני שלטי כניסה ליישובים, שבחודשים האחרונים הפכו בנסיבות טראגיות מוכרים לכל ישראלי. מדי פעם נשמע 'בום' שקוטע את הדממה, ומזכיר את המציאות שלנו. 

"כאדם שנמצא כאן מהשבוע ראשון, כל רעש כזה יכול להחזיר אותי לימים הקשים האלה", משתף סא"ל (במיל') יאיר, מפקד מכלול העורף האזרחי באוגדת עזה, "המטרה שלנו, היא שהתושבים שחזרו לכאן - לא יברחו מזה".

ואכן, חודשים ארוכים פועלים במכלול הזה מאחורי הקלעים למען מטרה אחת - שיקום העוטף והחזרת התושבים לביתם. "אנחנו קוראים לזה פק"ל יישוב חוזר", מסביר מפקד המכלול, "מתמקדים ב-66 היישובים שבאזור, ובונים תוכנית עבודה לפי הצרכים של כל קהילה וקהילה".

כדי לעשות זאת באופן יעיל, היחידה עובדת בשני צירים. הראשון - ציר החוסן: "בתור התחלה, אנחנו מגיעים לכל מקום שתושבי העוטף נמצאים. אנחנו מדברים איתם, מקשיבים לביקורת שלהם, משקפים להם את המציאות הביטחונית ומסבירים על המאמצים שאנחנו עושים". 

אחר כך, מגיע הציר השני - השיקומי הפיזי. מדובר בתוספות בסיסיות, כמו תשתיות חשמל ומים שצריך לתקן, הצבת חיילים בכניסה לבתי ספר, או שדרוג כיתות הכוננות בציוד ואימונים. "אנחנו רוצים להשפיע על השטח ולשנות את המציאות, כדי שהם ירגישו בטוחים לחזור", סא"ל (במיל') יאיר מדגיש.

"לאור המצב, מתחילת המלחמה, תושבי העוטף זקוקים לאישור כדי להיכנס ליישובים שלהם", הוא אומר, "לכן, כדי להפוך את התהליך הזה לפשוט יותר, פיתחנו לאחרונה 'בוט' דרכו הם יכולים לבקש במהירות ובקלות אישורי כניסה ועבודה".

אתגר נוסף שהמכלול נדרש להתמודד איתו הוא ענף החקלאות - שאחראי על ניפוק חלק ניכר מהתוצרים בארץ. "אם לדוגמה לא נשתול תפוחי אדמה בזמן מסוים, יהיה מחסור עצום בהם", סא"ל (במיל') יאיר מסביר, "בעקבות זאת, הרבה חקלאים היו צריכים עזרה, ומתנדבים רבים רצו לעזור - אבל לא היה מי שירכז ויתאם את זה. לכן הקמנו מרכז שליטה של חקלאות, ודאגנו שהכול יעבוד בצורה מיטבית".

"בסופו של דבר", הוא מבהיר, "כשהאזרחים רואים את השיפור בשטח ואת המאמצים למענם, הם רוצים לחזור. לפני המלחמה - הצבא היה חלק אינטגרלי מהחיים העוטף. אחרי השבת השחורה, מערכת היחסים הזו נשברה, והתפקיד שלנו לתקן את זה".

וברגעים הקטנים, כפי שמשתף סא"ל (במיל') יאיר, אנשי מכלול העורף מבינים את המשמעות שלהם במיוחד: "לא מזמן הייתי בקיבוץ גבולות וראיתי ילדים רוכבים על אופניים בשבילים. בתוך כל המלחמה, לראות את המחזה הזה, שהחיים ממשיכים - עשה לי טוב על הלב".