מג"ד 605, חטיבה 188

את השריונרים אני מכיר מקרוב, אחרי שגם הייתי סמג"ד בשריון. אני יודע שהם חבר'ה מאוד מקצועיים, מאוד רציניים, משימתיים. מבחינת כוחות חי"ר, פחות יצא לי שיהיו תחתיי, אבל אנחנו עובדים לצידם בצק"ח כבר כמעט שנה. אני באמת מתרשם מרמת המקצועיות, התחבולה והרצינות שהם מביאים איתם לקרב. 

למרות שאני מוהנדס, אני לומד גם מגדודי השריון וגם מגדודי החי"ר, וגם מגדודי הנדסה אחרים. כל החיים שלנו הם שיתוף פעולה. כשהם נתקלים במשהו הנדסי, הם שואלים אותי או שואלים את המ"פים, ואנחנו מייצרים להם פתרונות.

אחד, משתדלים להתפקס על ההיבט המקצועי, כי בסוף אנחנו אנשי מקצוע. משתדלים לאמן את החיילים ולהקנות להם תחושת ביטחון, כדי שהם יבינו שהם מסוגלים למשימה. כשאתה נכנס לפעילות עם סיכון גבוה, אתה רוצה להיות בטוח שתדע להתמודד עם מצבים מורכבים, בין אם זה כי תרגלת כאלו או כי כבר התנסית בעצמך.

שתיים, אתה מחזק את השריר המנטלי. בעיקר על ידי זה שהמפקדים שם להרים את הפלוגה. וגם אם חס וחלילה המפקדים יפלו, הזיכרון שלהם הוא מה שילווה את הלוחמים. אנחנו עכשיו בעזה, נערכים לתגבור בגזרה הצפונית ככל שנדרש, ולכן אנחנו ממש מתעסקים בדברים האלו.

היה לי רגע כזה. יום אחרי שאיבדתי 7 חיילים בהיתקלות בח'אן יונס, הייתי צריך לצאת למבצע בלילה, לפשיטה באותו המרחב. קלטנו כל מיני ידיעות מודיעיניות לגבי זה שעדיין יש מחבלים באיתור. ואני חששתי מאוד, ידעתי שהאנשים חוששים, ומצד שני ידעתי שאם לא נעשה את זה, האפקט הנפשי שנחווה עלול להיות אפילו יותר כבד.

אז באותו זמן, בלילה, חשבתי שזה לא העתוי הנכון, שהמבצע הזה יכול להידחות. ובאמת חיכינו, וכשבסוף הוצאנו את התוכנית לפועל, הייתה לנו תחושת הקלה מאוד גדולה, בעצם איזושהי סגירת מעגל. 

כן, יש הרבה דברים בתחום הרובוטיקה שקיבלו טיפה תפנית באופן השימוש, בין אם זה בקצב או באופן ההפעלה.

למשל, אנחנו עובדים עם רחפן שמשמידים איתו איתורים, זו התפתחות שנמצאת בתהליך. השבוע המ"מים שלי השתתפו בדיון לכתיבת תו"לים, מה שקורה לא מעט - מעדכנים, משתדלים להתאים ולחדש, ולא ללכת על דברים שיצאו מרלוונטיות. 

עשרים שנה זה מאוד רחוק להגיד. אני חושב שבחמש השנים הקרובות החייל יגדל, רמת לוחמת הפרט של הלוחמים תידרש לעלות.

הרוח והאנשים, זה תמיד יישאר. אנחנו לא יכולים לבנות את הצבא רק על רובוטים או אמל"ח מתקדם. נמשיך להשקיע בפיתוח אנשים, את הטובים ביותר לשלוח לפיקוד ולקצונה, ולתחזק בהם את תחושת החשיבות והשליחות. גם שנים אחורה זה דבר שלא השתנה.