מג"ד 13, גולני

המעבר ממ"פ למג"ד הוא משמעותי מאוד - האחריות גדלה גם בתחומים של פיתוח כוח אדם והתמודדות עם אוכלוסיות מגוונות ושונות, ומצפים ממך להיות 'איש הפתרונות' בהיקף ענק. נוספים לתמונה עולמות רבים: מילואים - בבניין הכוח והפעלתו, ניהול משאבים, יצירת מעטפות למסגרות הכפופות אלייך והנעת תהליכים לטווח הארוך. זה בנוסף לת"ש, השכלה, מקצוע, כשירות, אימונים, מודיעין, אש, רפואה, אנשים ועוד.

איבדתי הרבה חברים, פקודים ומפקדים, מתחילת המלחמה. זה תמיד משהו שקשה להיפתח לגביו. ממש בתחילת התפקיד, חייל נהרג במשמרת שלי. אבל בתור מג"ד,  אתה חייב לדעת להיות רגיש כלפי משפחות שאיבדו את היקר להן מכול, ולדאוג לשמור על המורשת וההמשכיות שלהם בגדוד (משפחת גדעון).

שאלה טובה. אי אפשר לפצות באמת, המשפחה מקריבה המון - אשתי והבן שלי נפגעים במידה מסוימת, אבל אני בטוח שהם מבינים את החשיבות והצורך. אשתי אשת צבא בחיל המשא"ן. היא זו שנותנת לי כוחות, דוחפת קדימה ומאפשרת להתרכז בגדוד ובחיילים למרות כל האתגרים שהיא חווה לבד עם הבן הקטן שלנו. היא הגיבורה האמיתית!

העבודה הצמודה עם הזרועות והחילות השונים במלחמה הוכיחה את עצמה, למשל בקרב במרכבות גדעון ב', בו הצק"ג (צוות הקרב הגדודי) היה בנוי מ-2 צוותי חי"ר, טנקים, פלוגת הנדסה ורובוטיקה, ומעטפת אש גדולה של חיל האוויר ותותחנים. בלחימה בלבנון הצק"ג שוב הפגין את הגמישות שלו, לדוגמה בשילוב של תנועה רגלית ואז הגעה מהירה של רק"ם, ולהפך.

החוויות הבולטות שאני לוקח איתי הביתה הן הקרבות עם הצק"ג במרכבות גדעון ב', ועכשיו גם הפעילות המשמעותית בלבנון - לראות את האנשים נלחמים עם עוצמה ורוח.