צפו בעדכון דובר צה"ל
לכל העדכונים בזמן אמת - היכנסו לערוץ של דובר צה"ל בטלגרם.
דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי:
"אני מעדכן הערב, כי במבצע משותף של שב"כ וצה"ל ברצועת עזה, חולץ השבוע החטוף איתי סבירסקי זכרונו לברכה,הוא חולץ משטח הרצועה למדינת ישראל. איתי נחטף מבית הוריו בקיבוץ בארי בשבעה באוקטובר, הוריו נרצחו על ידי מחבלי חמאס, והוא נחטף כשהוא היה בחיים, והוחזק במשך כארבעה חודשים עם יוסי שרעבי זכרונו לברכה ונועה ארגמני. בינואר עדכנו שאיתי ויוסי נרצחו על ידי שוביהם. איתי חולץ בפעילות מבצעית, שלא ניתן להרחיב אודותיה, בכדי לא לסכן את המאמצים המבצעיים צה"ל ושב"כ.ההודעה נמסרה למשפחתו ואנו משתתפים בצער המשפחה ומחבקים אותה.
היום הצגנו למשפחות החטופים את התחקיר הקשה אודות נסיבות מותם של יגב בוכשטב, אלכס דנציג, אברהם מונדר, יורם מצגר, נדב פופלוול וחיים פרי זכרונם לברכה. התחקיר הוצג לאחר תהליך ארוך ומיצוי כלל המודיעין והבדיקות הפתולוגיות ורק אחרי שהוצג ואושר ע"י הרמטכ"ל ושר הביטחון הוצג היום למשפחות.
אברהם, חיים, יורם ואלכס – ממייסדי וממקימי קיבוץ ניר עוז, מלח הארץ, אשר נחטפו מבתיהם על ידי ארגון הטרור חמאס. לצידם נחטפו שבעים ושניים חברי קיבוץ, ונרצחו שלושים ושמונה, כשליש מחברי הקיבוץ. נדב ויגב, נחטפו מביתם בקיבוץ נירים, יחד עם שלושה חברי קיבוץ נוספים. מקהילת נירים נרצחו תשעה חברי קיבוץ במתקפת הטרור של החמאס. פגשתי היום את משפחותיהם – אין מילים לתאר ולהכיל את הכאב. ליבנו עם משפחות החטופים ועם קהילות הקיבוצים, אשר מחכים לשובם של יקיריהם שנחטפו באכזריות על ידי חמאס ומוחזקים בתנאים לא אנושיים בעזה.
בבוקר שבעה באוקטובר יגב, אלכס, אברהם, יורם, נדב וחיים נחטפו על ידי מחבלי חמאס והוחזקו במשך חודשים במנהרה תת-קרקעית בח'אן יונס. חשפנו בעבר את המתחם הזה, שתוכנן כמתקן כליאה בעל מספר מתחמים - חדר כינוס, מטבחון, חדרי שירותים וחדרי שהייה.
במהלך חודש דצמבר, צה"ל נכנס למרחב חאן יונס. על פי הערכות, בשלב זה ששת החטופים הועברו למנהרה אחרת, במרחק כארבעה קילומטרים, בשכונת חאמד המכונה השכונה הקטרית. כפי שניתן לראות בתיעוד כאן, זו מנהרת מעבר שלא תוכננה לשהייה ממושכת. זו מנהרה באורך 100 מטרים בלבד, חסומה מצד אחד בשקי חול ומצד שני בדלת ברזל, בגובה שאדם מתקשה לעמוד בו, וברוחב של מזרון, היא צפופה וארוכה. אין בה שום תנאים לשהייה של בני אדם. אפשר לראות בסרטון כאן את מה שאיתרנו בה – איתרנו נשק קלצ'ניקוב, מטבחון מאולתר, פחיות שימורים, ותיקים עם אמצעי לחימה של המחבלים.
מחבלי חמאס חטפו אותם באכזריות, והחזיקו בהם בתנאים לא אנושיים, בהם חטופים מבוגרים, חלקם מעל גיל שמונים, חולים, ולא איפשרו להם מענה הומניטרי בסיסי - לא תרופות ולא בדיקה רפואית. הם שרדו בתנאים לא אנושיים. ב-14 בפברואר צה"ל תקף מתחם תת-קרקעי בשכונה הקטרית בחאן יונס, תקפנו על מנת לסכל מחבלי חמאס שהסתתרו בו. במועד התקיפה, לא הייתה בצה"ל כל ידיעה על הימצאותם של חטופים במרחב, והיא בוצעה על פי הנהלים הנדרשים. בדיעבד אנו למדים, שהמרחק בין התקיפה לבין הנקודה שבה הוחזקו החטופים היה בין 120 ל-200 מטר.
בחודש אוגוסט, כוחות צה"ל הגיעו למנהרה וחילצו את ששת החללים, על בסיס מידע מודיעיני, והם הובאו לקבורה בישראל. לצידם נמצאו גופות של שישה מחבלים. בבדיקה הפתולוגית נמצאו על החללים סימני ירי, ועל גופות המחבלים לא נמצאו סימני ירי או פציעה. התחקיר בחן את הנסיבות מותם של החטופים, והעלאה מספר אפשרויות:
האפשרות אותה אנחנו מעריכים כסבירה ביותר היא כי בעקבות התקיפה, המחבלים רצחו את החטופים, והמחבלים עצמם נהרגו כתוצאה מתוצר לוואי של התקיפה. עלתה אפשרות נוספת, כי גם החטופים מתו מתוצר הלוואי של התקיפה עם המחבלים, ונורו על ידי מחבלים אחרים שהגיעו למנהרה לאחר זמן שחלף. כמו כן, לא ניתן לשלול אפשרות שהחטופים נרצחו עוד טרם התקיפה במרחב. התחקיר קבע כי הערכה זו פחות סבירה. נוכח הזמן הממושך מרגע מותם ועד לבדיקה הפתולוגית במכון לרפואה משפטית של משרד הבריאות, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי האם החטופים נהרגו מהירי או כתוצאה מחשיפה לתוצר לוואי של התקיפה. לכן נבחנו כלל האפשרויות, והערכה הסבירה היא כי בעקבות התקיפה הקרובה לנקודה בה הם שהו, הם נרצחו על ידי המחבלים ולאחר מכן המחבלים נהרגו.
על אף שהתקיפה בוצעה על פי הנהלים דאז, בעקבות הלמידה מהתחקיר הוחמרו האישורים הנדרשים לתקיפה. אנחנו עושים מאמצים משמעותיים להשגת מודיעין אודות החטופים, אבל צריך לומר ביושר - תמונת המודיעין איננה מלאה. הפקנו והטמענו לקחים מבצעיים מהאירוע כדי להימנע מפגיעה בחטופים.
היינו צריכים להשיב אותם הביתה בחיים - ונכשלנו במשימה. המשימה שלנו היא להשיב את כל החטופים שנמצאים בעזה, בכל המאמצים – שיביאו לכך שהם יחזרו כולם, בהם החיים והחללים לקבורה. אסור לשכוח לרגע שאלו מחבלי החמאס האכזריים, שחטפו בשבעה באוקטובר ילדים, נשים וגברים, חלקם מבוגרים, הזקוקים לטיפול רפואי, והחזיקו אותם באכזריות בתנאים לא אנושיים, וירו בהם כשהם חסרי אונים.
בסיכום התחקיר הזה, מה שעומד מולנו הם 100 החטופות והחטופים שעדין מוחזקים בשבי חמאס. עשרות מהם עדיין בחיים, בתנאים קשים מאוד, וחלקם זקוקים לטיפול רפואי. זוהי חובתנו המוסרית להשיב אותם למשפחותיהם, את כולם. צה"ל ממשיך לפעול להשגת המשימה העליונה להשבתם בכל המאמצים.
שאלות ותשובות:
ש: נוכח כל הדיווחים האחרונים מה אתם אומרים למשפחות החטופים שטוענות שפעילות צה"ל בעזה בנקודה הזאת כבר לא תחזיר הביתה חטופים חיים, אלא רק עסקה? שאלה שנייה מה עמדת צה"ל בנוגע לחוק פלדשטיין שעבר היום בקריאה טרומית?
ת: אנחנו עושים את כל המאמצים, גם לייצר תמונה מודיעינית ומבצעית לגבש תמונה אודות החטופים, המאמצים שלנו הם גם מבצעיים אבל אמרנו גם בעבר. לא נדע במבצעים, במבצע צבאי, להשיב את כל החטופים ולכן אנחנו, התפקיד שלנו של צה"ל הוא לייצר את התנאים להשבתם בכל המאמצים.
לגבי סוגיית החוק שציינת. צה"ל לא מסתיר מידע מהדרג המדיני. צה"ל פועל בכפוף לדרג המדיני עבור ביטחןו מדינת ישראל. אני רוצה להבהיר – המסמך המדובר היה נגיש לגורמים המוסמכים בלשכת ראש הממשלה. המסמך הזה נגנב מצה"ל והמסמך הזה הועבר לעיתון בגרמניה במסלול שעקף את הצנזורה. הדבר הזה נחשף לאויב, וזה פגע בביטחון מדינת ישראל. לגבי החוק – החוק הזה מסוכן מאוד לצה"ל. הוא מסוכן משום שהוא ייצור מצב שבו כל גורם זוטר בצה"ל יכול על דעתו לגנוב ולהוציא מסמכים מצה"ל או ידיעות מודעיניות, והדבר הזה הוא דבר פשוט, הוא יביא לזה שתהיה סכנה לחיי אדם ולחיי לוחמים ולכן הוא מסוכן מאוד לצה"ל והוא מסוכן גם לביטחון המדינה.
ש: האם אתם יכולים לומר, אתה יכול לומר, מאיפה ברצועה הבאתם את גופתו של איתי סבירסקי והאם אתם יודעים איפה הגופה של יוסי שרעבי נמצאת?
ת: אנחנו צה"ל שב"כ מפקדת השבויים והנעדרים בתוך זה במאמץ כביר על מנת להביא מודיעין ולייצר גם מבצעים מהסוג הזה, מעבר לכך אני לא אתייחס על מנת לשמור על ביטחון מידע.
ש: שהב"ט ביטל כבר פעמיים החלטות של הרמטכ"ל, האם הוא לא סומך על שיקול דעתו? מה המסר שזה משדר לחיילים והאם יש ניסיונות לשפר את התיאום?
ת: צה"ל, הרמטכ"ל, משרד הביטחון, שר הביטחון פועלים באופן מתואם, סדור, על פי נוהלים, יש שר, הוא מקבל החלטות, אנחנו פועלים לפי הנהלים, העניין הזה של המינויים הוא עניין רגיש כי מדובר פה בסופו של דבר בקצינים שנמצאים שנה במלחמה וצה"ל בתהליך המינויים עושה את הדבר הפשוט – כפי שהרמטכ"ל מקבל החלטות על מאמצים מבצעיים, הוא מקבל החלטות על המפקדים שנמצאים כבר שנה בתוך מלחמה, יותר משנה, וצריכים להתחלף ולהחליף תפקידים ומצד שני אנחנו גם אמרנו לקצינים כולל הקצינים עצמם, עוד טרם האמירה של שר הביטחון, שהיא אמירה לגיטימית. אמרנו להם – תקשבנו, אנחנו נסיים את התחקירים ואם נמצא משהו בתחקירים אז יהיה לזה השלכות על המינוי. הקצינים הם קצינים טובים מאוד שעושים למען ביטחון מדינת ישראל. אנחנו נפעל באופן סדור, עם שר הביטחון, בתהליך אישור המינויים.