מאז תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967, מחזיקה מדינת ישראל באזור יהודה והשומרון (להלן: האזור) במסגרת "תפיסה לוחמתית". החזקה של שטח בדרך זו כפופה לכללים שונים שנקבעו במשפט הבינלאומי.

על פי המשפט הבינלאומי, הריבון באזור הוא מפקד כוחות צה"ל באזור, שהוא אלוף פיקוד המרכז. לפי סעיפים 64 ו-66 לאמנת ז'נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בימי מלחמה, משנת  1949, אם רוצה מדינה להעמיד לדין תושב של שטח המוחזק על ידיה בתפיסה לוחמתית, עליה להביאו בפני בית משפט צבאי.

עוד נקבע בהוראות אלה, כי בתי המשפט הצבאיים צריכים לשבת בתוך השטח המוחזק, וכי רצוי שגם ערכאת הערעורים תשב בתוך שטח זה. בהתאם להוראות אלה, כונן מפקד כוחות צה"ל באזור את בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון.

בתחילה הוקם בית משפט צבאי בכל עיר גדולה באזור - בג'נין, טול כרם, שכם, רמאללה, וחברון. לאחר יישום הסכמי הביניים בין ישראל לפלסטינים, ויציאת כוחות צה"ל מן הערים באיו"ש, ולאחר פרוץ האינתיפדה השנייה, נותרו רק שני בתי משפט צבאיים באזור: בית המשפט הצבאי שומרון, הממוקם בקרבת הכפר סאלם, ו"קריה משפטית" באזור יהודה, הנמצאת ב"מחנה עופר" בקרבת צומת גבעת זאב.

בראשית דרכם, היו בתי המשפט הצבאיים חלק מן הפרקליטות הצבאית, וכללו אך ורק בתי משפט של ערכאה ראשונה. בדומה לבתי הדין הצבאיים בצה"ל, אשר שופטים חיילים שעברו עבירות, גם בבתי המשפט שדנו בנאשמים פלסטינים ישבו שופטים משפטנים ולצדם שופטים קצינים שאינם משפטנים.

אולם בעשרות השנים שחלפו מאז הקמתה עברה מערכת בתי המשפט הצבאיים ארבעה שינויים מרכזיים:

א. בסוף שנות ה-80', בעקבות המלצת בית המשפט העליון בבג"ץ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, הוקם בית המשפט הצבאי לערעורים, שתפקידו להכריע בערעורים על פסקי הדין ועל החלטות בתי המשפט הצבאיים בערכאה הראשונה, ולקבוע הלכות שינחו את כלל הערכאות השיפוטיות באזור.

ב. החל משנת 2002 נפסק שיבוצם של שופטים שאינם משפטנים במותבי בתי המשפט הצבאיים. במקומם צורפו ליחידה אנשי מילואים רבים שהם משפטנים בעלי ותק, הכשירים לשמש שופטים בבתי המשפט בישראל.

ג. בשנת 2004 הופרדה מערכת בתי המשפט הצבאיים מן הפרקליטות הצבאית, והפכה ליחידה עצמאית, הכפופה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

שינוי זה עוגן בתחיקת הביטחון באזור, ונקבע כי שופטי בתי המשפט הצבאיים לא יתמנו עוד בידי הפרקליט הצבאי הראשי, אלא ייבחרו על ידי ועדה למינוי שופטים, וימונו על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור. בראש ועדת המינויים הזו יושב נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, וחברים בה ראש אגף כוח האדם של צה"ל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המשנה לנשיא בית הדין לערעורים, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים,  שופט בדימוס של בתי המשפט הצבאיים, ונציג לשכת עורכי הדין.

ד. בשנת 2009 הוקם בית משפט צבאי לנוער.

ייעודם של בתי המשפט הצבאיים:

ייעוד בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון הוא ליישם ולהטמיע את שלטון החוק, על ידי שפיטת נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות, שנעברו באזור או שנועדו לפגוע בו, ועל ידי קיום ביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות, בהתאם לסמכויות המוקנות להם. זאת, תוך עצמאות שיפוטיתהבטחת הליך הוגן וקיום משפט צדק.

הדין החל בבתי המשפט הצבאיים:

לפי המשפט הבינלאומי, כאשר מדינה תופסת שטח שהיה בידי שלטון אחר, עליה להותיר על כנו את הדין שחל באותו שטח, ולא לשנותו אלא אם כן הדבר הכרחי. מכוח עיקרון זה, נותרו בתוקף באיו"ש דינים שחוקקו העות'מאנים, הבריטים והירדנים.

בתי המשפט הצבאיים מיישמים, כדבר שבשגרה, את הדין העות'מאני בתחום הסדרת מקרקעין, את תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 שחוקקו הבריטים בזמן שלטונם בארץ ישראל (תקנות שחלקן בתוקף עד היום גם בישראל), ואת הוראות הדין הפלילי הירדני בתחום עבירות הרכוש והמוסר.

על דינים אלה נוספו צווים רבים שפרסם מפקד כוחות צה"ל באזור מאז שנת 1967, המכונים "תחיקת ביטחון". הצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (מס' 1651), תש"ע – 2009 הוא דבר החקיקה המרכזי שלפיו פועלים בתי המשפט הצבאיים.

צו זה משלב מספר רב של צווים בתחום המשפט הפלילי, שנחקקו על ידי המפקדים הצבאיים באזור במרוצת השנים. הוא קובע, בין היתר, את דרכי מינויים של השופטים, את סמכות השיפוט של בתי המשפט הצבאיים, את סדרי הדין, דיני הראיות, מגדיר עבירות נגד ביטחון האזור ואת עונשיהן, קובע אמצעים מנהליים לשמירת ביטחון האזור (למשל, מעצר מנהלי) ואת הביקורת השיפוטית עליהם, ועוד.

בתי המשפט הצבאיים מחילים גם את עקרונות המשפט המנהלי הישראלי, הקובעים למשל את חובת הרשויות לנהוג בסבירות, ללא אפליה, להעניק זכות טיעון ולנמק החלטות. בתי המשפט הצבאיים עצמם נתונים לביקורתו של בית המשפט העליון בישראל, בשבתו כבג"ץ בעתירות המוגשות נגד בתי המשפט.

עיקר פעילותם של בתי המשפט הצבאיים נוגע למשפט הפלילי. העבירות הקבועות בדיני האזור דומות מאד ביסודותיהן לעבירות הקבועות בישראל, וגם יסודות הדין הפלילי המהותי (יסודות העבירות, נטל ההוכחה, הסייגים לאחריות פלילית וכד') דומים מאד עד זהים למקובל בישראל. מקום שבו מתגלה חסר בדין הפלילי באזור, בדרך כלל הוא מושלם על פי הנהוג בישראל.

דיני הראיות החלים בבתי המשפט הצבאיים זהים לדיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט האזרחיים במדינת ישראל. זאת, בהתאם לסעיף 86 לצו בדבר הוראות בטחון, הקובע כי "בדיני הראיות ינהג בית המשפט צבאי לפי הכללים המחייבים בעניינים פליליים בבתי המשפט של מדינת ישראל".

אף בתחום סדרי הדין (דרכי מעצר וחקירה, הגשת כתבי אישום וניהול ההליך הפלילי) ההסדרים הקיימים דומים מאד לאלה הנהוגים בישראל. 

סעיף 8 לצו בדבר הוראות ביטחון, שכותרתו "אי תלות"  קובע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרות הדין ותחיקת הביטחון". מאז ומתמיד נשמרה הפרדה קפדנית בין הכפיפות של בתי המשפט למטה הכללי בצה"ל בתחום המנהלתי-הטכני, לבין העצמאות המלאה של השופטים לפסוק במקרים המובאים בפניהם, לפי הדין ולפי שיקול דעתם וצו מצפונם.

סמכויות השיפוט של בתי המשפט הצבאיים:

בתי המשפט הצבאיים מוסמכים לשפוט כל מי שעבר עבירות בתוך תחומי האזור, או שעשה מעשה מחוץ לאזור המהווה עבירה על דיני האזור והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בביטחון האזור.

בהתאם למדיניות שקבעו פרקליטות המדינה והתביעה הצבאית, ככלל, אזרחים ישראלים העוברים עבירות בתחומי האזור אינם מובאים בפני בתי המשפט הצבאיים, אלא מועמדים לדין בפני בתי המשפט בישראל, אלא אם מירב זיקות העבירה הן לאזור.

כדי למנוע את הפיכתה של הרשות הפלסטינית ל"עיר מקלט" לעבריינים, נקבע בצו בדבר הוראות ביטחון שבתי המשפט הצבאיים מוסמכים לשפוט גם מי שביצע עבירות באזורים המוגדרים שטחי A ו-B לפי הסכמי הביניים עם הפלסטינים, אם העבירות פגעו או נועדו לפגוע בביטחון האזור, או אם מושא העבירה הוא כלי רכב הרשום בישראל.

הֶרְכֵּב בית המשפט הצבאי:

כאמור לעיל, כל השופטים בבתי המשפט הצבאיים של ערכאה ראשונה הם קציני צה"ל בשירות סדיר או במילואים בדרגת סרן או בדרגה גבוהה מזו, הכשירים לשמש שופטים בבית משפט בישראל, שמונו לכהונתם השיפוטית על ידי ועדת בחירה.  

סעיף 3א' לצו בדבר הוראות ביטחון קובע כי בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה יכול לדון בהרכב של שלושה שופטים (המוסמך לגזור על הנאשם כל עונש, בגבולות העונשים המרביים הקבועים בדין) ובדן יחיד (המוסמך להטיל עונש כולל שלא יעלה על 10 שנות מאסר).

על אף האמור, לא יגזור בית המשפט עונש מוות (בעבירות המעטות אשר עונש זה קבוע בצדן), אלא בהחלטה פה אחד של שלושה שופטים, שדרגתם אינה נמוכה מסגן-אלוף.

סוגי ההליכים המתקיימים בבתי המשפט הצבאיים:

בפני בתי המשפט הצבאיים מתקיימים סוגים רבים של הליכים פליליים ומנהליים, ובכללם:

  • דיונים בבקשות התביעה להארכת מעצר לצורכי חקירה ולהארכת מעצר עד לתום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום.
  • משפטים פליליים בעבירות שבוצעו על רקע ביטחוני (החל מהפרות סדר וכלה בפיגועים
    ובגרימת מוות בכוונה).
  • משפטים בעבירות פליליות (כגון עבירות רכוש, אלימות, סמים ומוסר).
  • עבירות תעבורה.
  • הליכים נלווים להליך הפלילי (בקשות לקבלת חומר חקירה, עתירות לגילוי ראיה חסויה, שחרור תפוסים ועוד).
  • ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי המשפט של ערכאה ראשונה.
  • ביקורת שיפוטית וערעור על צווי מעצר מנהלי שהוציא מפקד צבאי נגד תושב האזור.
  • ועדת ערעורים על צווי הגבלה, צווי פיקוח מיוחד וצווים מנהליים אחרים המוצאים על ידי מפקד האזור.
  • ועדת עררים על החלטות שונות של רשויות המנהל האזרחי (בעיקר בנוגע להסדרת זכויות במקרקעין).
  • ועדה לבחינת הפרת תנאי הקלה בעונש על תנאי הדנה בבקשות לביטול הקלות בעונש, של מי ששוחרר שחרור מוקדם ממאסר ונטען כי הפר את תנאי שחרורו.
  • ועדה לבחינת צווי גירוש, הדנה בעררים על החלטות מפקד צבאי לצוות על גירוש מסתנן לאזור, ועל החזקתו של המסתנן במשמורת.

בית משפט צבאי לנוער:

משנת 2009 נערכו בצו בדבר הוראות ביטחון מספר תיקונים הנוגעים לטיפול המשפטי בקטינים החשודים בביצוע עבירות. הוקם בית משפט צבאי לנוער, ונקבעו סדרי דין מיוחדים למעצר, חקירה והעמדה לדין של קטינים.

בין היתר נקבע כי קטינים ישפטו רק על ידי שופטים שעברו הכשרה לכך וקיבלו מינוי מיוחד מנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים; לקטין זכות לנוכחות של הורה בחקירתו; חובה לתעד את החקירה במשטרה תיעוד חזותי (מלבד בחקירות הקשורות לעבירות ביטחון); קוצרו תקופות המעצר עד להבאה בפני שופט; נקבעו תקופות התיישנות להעמדה לדין ומגבלות על משך המשפט של קטין שנתון במעצר; הופרדו ההליכים של קטין מאלה של בגירים; ככלל משפטו של קטין ייערך בדלתיים סגורות; לפני גזירת עונשו של קטין יש לערוך תסקיר של מתאם הרווחה במנהל האזרחי ועוד.

הייצוג בבתי המשפט הצבאיים ופומביות הדיון:

המפקד הצבאי מיוצג בפני בית משפט צבאי על ידי קציני התביעה צבאית, או על ידי אנשי משטרת ישראל שקיבלו הסמכה כתובעים צבאיים. הנאשמים מיוצגים ע"י סנגורים אזרחיים, חברי לשכת עורכי הדין בישראל או חברי לשכת עורכי הדין של הרשות הפלסטינית.

לכל מי שעומד בפני בית משפט צבאי הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין. מי שידו אינה משגת לממן לעצמו סנגור, בית המשפט ממנה לו סנגור ששכרו משולם מקופת האזור. כתוצאה מכך, כמעט אין נאשמים בלתי מיוצגים בפני בתי המשפט הצבאיים.

ככלל, הדיונים בבתי המשפט הצבאיים פומביים ופתוחים לציבור. פרט לבני משפחה ומכרים של הנאשמים נוכחים בדיונים רבים דיפלומטיים זרים, אנשי תקשורת, חברי ארגוני זכויות אדם, ונציגי גופים מעוניינים שונים, ישראליים ובינלאומיים.

בדומה למקובל בישראל, ישנם דיונים הנערכים בדלתיים סגורות, בעיקר כדי להגן על פרטיותם של נאשמים קטינים ונפגעי עבירות, וכדי להבטיח עדות חופשית של עד הנתון לאיומים.

כתבי האישום המוגשים לבית משפט צבאי מתורגמים לערבית, ובכל דיון נוכח מתורגמן המתרגם באופן סימולטאני את מהלך הדיון מערבית לעברית ולהיפך.

מידע בדבר זכויות נפגעי עבירה:

הצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, הוא דבר החקיקה המרכזי על פיו דנים בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון, ובו קבועים זכויותיהם של נפגעי עבירה.

סעיף 186ב לצו קובע כי "מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר, כל זאת מבלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים, ובכפוף לשיקולי ביטחון".

צו זה מגדיר "נפגע עבירה" כמי שנפגע באופן ישיר מעבירה הקבועה בצו (בדרך כלל קרבן עבירות אלימות, עבירות מין, עבירות שהעונש הקבוע בצידן הוא מעל שלושה חודשי מאסר) או בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (בן או בת זוג לרבות הידוע בציבור, ילדים, הורים, אחים).

הצו קובע כי נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, וכן מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, הכל על פי המפורט בצו ובתקנות.

ככלל, על פי הצו, בכל הקשור לדיונים בבית המשפט הצבאי, מוקנות לנפגע העבירה, בין היתר, הזכויות הבאות:

  • הזכות להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני מגע או קשר בלתי נחוץ עם החשוד, הנאשם או הנידון או מפני שלוחיו או מקורביו.
  • זכות עיון בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם וקבלת עותק ממנו.
  • הזכות שההליכים יתקיימו בתוך זמן סביר.
  • ככלל, נפגע העבירה, וכן מלווה מטעמו לפי בחירותו, זכאים להיות נוכחים בדיון הנערך בעניינו של נפגע העבירה המתקיים בדלתיים סגורות.
  • נפגע עבירה שקיבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין.
  • אפשרות לדבר בפני בית המשפט או להגיש הצהרה כתובה על כל פגיעה או נזק שנגרמו לו, לפני גזירת דינו של הנאשם.
  • נפגע העבירה זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו במהלך כל ההליך הפלילי. יחד עם זאת, יודגש כי זכותו של נפגע העבירה או בא כוחו להביע את עמדתו מוגבלת לשלבים הקבועים בחוק.
  • נפגע עבירה זכאי לקבל מהתביעה מידע על אודות מועדי הדיונים בבית המשפט, מועד מתן הכרעת הדין וגזר הדין וכן על הגשת ערעור על פסק דין.