את הסדרה הזו עובר רק צוות אחד בכל צה"ל

זו הפכה למעין מסורת תוצרת הארץ - לחכות בציפייה לשלג שיצבע בלבן את פסגות ההרים, ליהנות מכמה ימים של קור אירופאי ומהדורות חדשות שנפתחות בתחזית. מעבר לאתר הסקי והירוק שימשכו המוני מטיילים לצפון, יש צוות אחד - שככל שהחורף יהיה קשה יותר, ככה האימון שלו יהיה טוב יותר. 

"אין לנו הרבה הזדמנויות להתאמן, אנחנו מחכים שהשלגים יפשירו - הזמן הכי טוב לחדד את היכולות שלנו זה בין פברואר-למרץ", פותח מפקד צוות יעל במסלול יהל"ם, סגן א'.

זה  אולי מוזר להגיד את זה, אבל נדמה ש-2021, בחסות סופת השלגים הקצרה באמצע פברואר, הייתה המתנה הגדולה ביותר בשביל סיירת יעל - שפתחה את "סדרת המים" השנתית כמו צריך. במשך שבועיים, מתאספים לוחמי הסיירת בסדיר ובמילואים, ומתאמנים על העברת כוחות גדולים דרך מעברי מים זורמים.

"אנחנו למעשה היחידים שמוכשרים לטפל במעברי מים בעת לחימה", מתגאה סגן א', תוך שהוא מסביר על הטכניקות הייחודיות באמצעותן מעבירים את הלוחמים: מגשרים צפים, דרך סירות גומי ודוגמאות מופרעות נוספות - שבשדה הקרב הבא יפתחו נתיב פריצה מפתיע.

לא רק לוחמים כלולים בעסק הרטוב - גם כלי רכב משוריינים יכולים לחצות נהרות ונחלים בעזרת היכולות של סיירת יעל. "דמיין לעצמך שמעבר מים אחד יוכל לשרת גדוד או חטיבה שלמה - כל חוקי המשחק משתנים", מכריז מפקד הסיירת.

בתחילת הסדרה, קופצים הלוחמים ראש לתוך מי נהר הירדן השוצף - ולא כביטוי. "כל הצוות נמצא כל הזמן במים, בין אם בדגימות השטח ב"מעברה", או בבנייה של הגשרים. עם חליפות ייחודיות ומבודדות - אנחנו דואגים להשאיר אותם כמה שיותר זמן, תוך שמירה על ביטחונם ובריאותם כמובן", מתאר סגן א'.

רגע השיא מגיע באישון לילה, אחרי יומיים של תרגול ללא הפסקה - צוות המסלול מקבל את המשימה המסכמת: להעביר כוחות חי"ר גדולים מעבר מים צר במיוחד בין גדות הנהר תוך זמן קצר - רק בעזרת הציוד שהם נושאים על גבם, במשקל של עשרות קילוגרמים. 

"העבודה חייבת להיות בשקט מוחלט, אם מישהו ירגיש שעובדים פה על מעבר מים - הוא הופך להיות לא אפקטיבי ברגע", משתף סגן א'. גם אחרי ההליכה הארוכה אל חלק הגדה המתאימה ביותר לפעילות, בעת הזינוק לתוך מי הקרח, הם חייבים לשמור על דממת אלחוט. כך, בכל רגע נתון לפחות שלושה לוחמים נמצאים בחושך מוחלט - עמוק מתחת לפני המים.

בסיום הבנייה, הגשר החדש ייראה כמו מנחת מטוסים מפואר בתוך עלטה מוחלטת - אבל רק מצד אחד - לדבריו של מפק"ץ המסלול: "אם מישהו יסתכל עליו מהצד השני - סביר מאוד להניח שהוא לא יבחין בשום דבר יוצא דופן, מלבד החושך". את התרגיל הרטוב, החניכים עוד יכולים לפגוש במסכם - כאחד ממבחני המסלול הסופיים שצפויים להם. 

סיירת יעל היא צוות אחד מהיחידה למשימות מיוחדות של חיל ההנדסה (יהל"ם), שנועד לספק פתרונות יצירתיים בכל תוואי שטח. שיטות הלימוד הייחודיות לו הן אלו שמותחות את יכולות היחידה לקיצון. לדברי סגן א', התרגולים בסדרת המים הם הדוגמה החיה הטובה לכך: "השהות במים בחורף הקשה, בתנאי שטח אגרסיביים - גורמת ללוחם לחשוב יצירתי, ולחפש פתרונות מתחת לאדמה, או לקו המים".

בגלל שאפשרויות האימונים מצומצמות יחסית, ועל מנת לנצל את היכולת של הסיירת הזו עד תום - נקראים לוחמי "יעל" לדגל גם במשימות אזרחיות רבות. לרוב יהיה מדובר בחילוצים מורכבים משדות מוקשים או בשיטפונות.

"הוזעקנו לאסון השיטפון בנחל צפית בזמן אמת", הוא משחזר את החילוץ שחרוט לו עמוק בזיכרון, "בגלל שאנחנו מוסמכים לטפל באירועים הכי מורכבים - קיבלנו גם את המשימה הכי מסובכת". הצוות של סגן א', עוד כשהיה חייל צעיר, התבקש לחלץ את אחת מגופות הנספים שנסחפה לתוך שדה מוקשים.

"זה לא היה פשוט - אומרים לנו תמיד להיות מוכנים לכל תרחיש: בין אם במתאר מבצעי, שגרתי או אסון טבע. כל חייל בסיירת חייב להיות יצירתי ושאפתן, גם באירועים קשים כמו אלה - ולמצוא את הפתרון המתאים בשטח".

אני מגשש עם סגן א' בעדינות על התחושות שמלוות אותו אחרי אותו היום: "אין שני לחיילים ביחידה. אנחנו היחידים שיכולים להתמודד עם אירועים כאלה - ניכר שסומכים עלינו, גם במקומות שזה עלול להיות קרוב אלינו מאוד".

בדיוק השבוע, לפני 43 שנים, הסתיים "מבצע ליטני", בו הגיע צה"ל עד נהר הליטני השוצף, אך לא חצה אותו אל הגדה השנייה. בסיום הסדרה, מפקד הצוות מתייחס גם לכך: "כשנידרש, נחצה מעברי מים בכל מקום. זה לא צורך שנשאר אי שם לפני 40 שנה. ומהמעט שאני יכול להגיד - אנחנו משתמשים ביכולת הזו הרבה יותר משנדמ