הנחיות לשבת במלחמה

עקרונות הלכתיים

א. מדינת ישראל מצויה במלחמה. הכלל העקרוני בעת מלחמה הוא לעשות את כל הדרוש, בחזית ובעורף, להכרעת האויב.
ב. בד בבד, עם התארכות המערכה והמשך שיגרת המלחמה, וביתר שאת במידה ותימשך הפסקת האש, יש להיערך לפני שבת כדי למנוע חילול שבת מיותר, וכן לספק את התשתית המלאה והמיטבית לשמירת השבת כהלכתה.
ג. כוחות שיידרשו להמשך תמרון ולחימה בשטח האויב – ינהגו בשבת כבחול; "עד רדתה" – ואפילו בשבת.
ד. הכוחות על גדר הגבול בצפון, על גבול רצועת עזה וכן הכוחות המצויים בהפוגה ובהיערכות ב"מגננים" בתוך רצועת עזה, ינקטו בגישה מרחיבה בכל הנוגע להיערכות ללחימה וללחימה עצמה. הוא הדין לכוחות זרוע האוויר וזרוע הים, העסוקים בפעילות מבצעית אינטנסיבית בהגנה ובהתקפה.
ה. בהתאם להנחיית הרב הראשי לצה"ל, וכדי להימנע מתקלות או אי-הבנות, רבני החטיבות והגדודים יבצעו את ההתאמות הנדרשות ליחידותיהם לאור הדגשים דלהלן, אך יימנעו מהפצת מסמכים הלכתיים כתובים, שלא עברו את בקרת ענף ההלכה ברבנות הצבאית.

הוצאה ועירובין

ו. חיילים העוסקים בלחימה או שעוסקים בפעילות מבצעית באזורים מאוימים ברצועת עזה או בגבול הצפון – לא יסתכנו לצורך הקמת עירובין, ולא יסיטו את תשומת הלב מהמאמץ המלחמתי ומכל הנוגע לתמיכתו. במצבים אלה ניתן לטלטל בשבת כדרכו בחול.
ז. בשטחי כינוס והיערכות, ובמתחמים השונים בשטח מדינת ישראל, בדגש על המתחמים שהוקמו סביב יישובי עוטף עזה - ראוי לעשות מאמץ להקים עירובין לשבת, כל עוד הדבר אינו כרוך בסכנה ביטחונית או בטיחותית. צוותי עירובין של ענף ההלכה נכונים לסייע במשימה זו, בתיאום עם תא הלכה בחמ"ל הרבנות הצבאית. במקום שבו לא הוקם עירוב, מותר לטלטל ככל הנדרש לתפקוד השוטף ולביצוע אימונים חיוניים, ועל כן ניתן לטלטל כרגיל את הנשק, האפוד ושאר ציוד הלחימה. טלטול של חפצים שאינם חיוניים (כגון סידור תפילה), יתבצע במידת האפשר באופן המותר בשבת, כגון: הוצאה והכנסה דרך "מקום פטור", טלטול ב"שינוי" (כגון בהנחת החפץ בין החולצה לגופיה) וכדומה. הנדרש לשאת אפוד או תיק ובהם ציוד צבאי חיוני, רשאי לצרף אליהם גם חפצים שאינם חיוניים דוגמת טלית, סידור או חומש.

אימונים בשבת

ח. כלל האימונים הנדרשים לקראת כניסה ללחימה בטווח זמן מיידי – יתבצעו בשבת. חיילים שבמהלך השבועות האחרונים התאמנו והוסמכו ככל הנדרש (כגון, שכבר ביצעו מספר מטווחים ואימונים במתארים השונים), לא יתאמנו בשבת אלא בהתאם לצורך פרטני, בתיאום עם רב האוגדה או הפיקוד.
ט. אימונים בבסיסי האימון החטיבתיים ובבסיסי ההכשרה – יתבצעו באישור פרטני בלבד, ובהתאם לצורך ייחודי.
י. במקום שבו יתבצע אימון בשבת, נדרש לוודא ככל האפשר שהמנהלות הנדרשות לאימון יושלמו מערב שבת. רבני היחידות בכל אחד מבסיסי האימונים וההכשרות ינחו את יחידותיהם באופן מותאם, תוך התחשבות בהיקף ובאופי האימון המתוכנן.

תפקוד שוטף, פעילות מבצעית, החלפת משמרות והתרעננות

יא. במקומות שבהם הדבר מתאפשר ללא טורח רב ומבלי לגרוע מן הכוננות, יש להקים אוהלים, לתדלק גנרטורים וכלי רכב ורק"ם ולהקים את יתר התשתיות הנחוצות מערב שבת.
יב. במזג אוויר חורפי, יש להיערך להקים מערב שבת מחסות, לדאוג למיחמים ולהפעלת אמצעי החימום, וכן להשתדל
לספק אוכל חם לסעודת יום השבת. חיילים השוהים במקומות קרים, ונדרשים להתחמם בכדי לשמור על כשירותם המבצעית, רשאים לעשות שימוש בשקית חימום או במזגן (שאיסורם מדרבנן בלבד). הפעלת אמצעי חימום שיש בהם גוף מתכתי (שאיסורם מן התורה) תתבצע רק במצבי קור קיצוניים, כאשר קיים חשש לפגיעה בתפקוד המבצעי.
יג. כלל חיילי צה"ל בחזית ובעורף, ואף חיילים שיוצאים לביתם, נדרשים לשאת עימם את הטלפון הנייד במהלך השבת, ולענות לכל שיחה שמתקבלת.
יד. יציאת כוחות משטח האויב או מפעילות על גדר הגבול לצורך מנוחה ו"מלא מחדש" – מותרת בשבת כבחול, בהתאם לצורך המבצעי.
טו. מתחמי הרענון – יש להיערך מראש לצמצום חילול השבת בתפעול המתחמים, ולהקים את כלל התשתיות הנדרשות מערב שבת. נדרש להקים "עירוב" כשר, וכן לוודא שיש אמצעים מתאימים לחימום מזון והגשתו באופן מיטבי בלא חילול שבת. חיילים שיצאו מלחימה אל מתחמי הרענון בשבת או בסמוך לה רשאים להתקלח במים חמים. כיבוס מדים אסור, למעט במצבים שבהם אין כל אפשרות לכבס לפני שבת או אחריה, ואין מספיק בגדים נקיים שניתן לקבל במקום הבגדים המלוכלכים. אין להסתפר בשבת. מותר להשתתף באופן מלא בסדנאות החוסן, וכן לקבל טיפולים רפואיים מגורמי הרפואה המקצועיים במקום, ובכלל זה לבצע פיזיותרפיה.
טז. החלפת משמרות בשבת בחמ"לים, במפקדות ובמכלולים - ככלל, אם יש בבסיס תנאים נאותים ללינה ולמנוחה, אין לחזור הביתה בשבת בסיום המשמרת. במצבים ייחודיים יש מקום להתיר נסיעה הביתה בסיום משמרת, תוך היוועצות ברב היחידה, ובהתאם למפורט בספר "תורת המחנה". בכל מקרה, אם המשמרת הסתיימה סמוך לצאת השבת, ראוי להמתין עד לצאת השבת. חיילים ומפקדים הנמצאים כבר שבועות ארוכים במשמרות בשל שיגרת הלחימה, ייוועצו פרטנית ברב היחידה לגבי החזרה הביתה בסיום משמרת בשבת.
יז. התרעננות כוחות – תתבצע בהתאם לצורך המבצעי, כדלהלן:
*חיילים המצויים בשטחי הלחימה – רשאים לצאת להתרעננות במקומות המיועדים לכך ואף בביתם, בכפוף למשך ההתרעננות וליציאות קודמות או מתוכננות. הנחיות מדוייקות בעניין זה יינתנו באופן פרטני על ידי רבני היחידות. בכל מקרה, יעשה כל מאמץ לאפשר את יציאת הכוחות ביום שישי, כך שכלל החיילים יגיעו לביתם עוד לפני כניסת השבת. חיילים בשטחי כינוס והיערכות, שלא עסקו בלחימה בפועל – ככלל, יש להסדיר את סבב היציאות כך שלא יידרש חילול שבת.
במקומות שבהם קיימת מורכבות ביטחונית בביצוע סבב היציאות, כגון מקומות שמהם ניתן לצאת רק בשיירות, ורק בשעות היום או לחילופין רק בשעות הלילה, יתאפשר ביצוע הסבב גם בשבת, בכפוף לשיקול דעתם של המפקדים בכל גיזרה, ותוך היוועצות ברב היחידה.
יח. מותר לצאת להתרעננות או לחופשה קצרה ביום שישי, אף אם נדרש לחזור אל היחידה בשבת. הדבר נכון הן ביחס ללוחמים בשטחי כינוס והיערכות, והן לגבי חיילים המבצעים משמרות אינטנסיביות בבסיסים עורפיים. כמו כן, חייל שניתנה לו אפשרות לצאת להתרעננות של 24 שעות, רשאי לכתחילה לצאת ביום שישי ולשוב למשימתו בשבת, כדי לשהות בליל שבת בביתו ועם משפחתו. על מצב זה כתב הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (ספר הצבא כהלכה): "... מי שייסע לפני שבת על מנת לשוב לשם פיקוח נפש בשבת... אין יכול להחמיר על חשבון הסבל של משפחתו... ומסתבר דיש להקל עד כמה שאפשר לעוסקים בהצלת נפשות".
יט. חיילים שעסקו בפעילות פיזית עצימה לכל אורך השבוע ונמנע מהם להתקלח, רשאים להתקלח בשבת. במקום צורך בו נדרשת נסיעה ברכב, או שימוש במערכות מים חמים שהפעלתן כרוכה באיסור תורה – הדבר מותר רק אם המקלחת חיונית להמשך הלחימה, ואין אפשרות להתקלח בזמן אחר, ולאחר היוועצות ברב היחידה.
כ. רשומות שלישותיות ומעקב כוח אדם יתבצעו ככלל ביום שישי ובמוצאי שבת. במידה ובשבת היה אירוע חריג, המחייב וידוא שלומם של החיילים – יתבצעו הפעולות הדרושות לכך בשבת. כמו כן, במסגרת היערכות כוחות ללחימה, ניתן לבצע את כל הדרוש לשם מעקב ובקרה על כוח האדם.
כא. מותר לרב או למרצה להצטרף לרכב הנוסע בהיתר כדי להגיע אל הכוחות בשטחי הכינוס והלחימה ולחזק את רוחם.
נסיעה מיוחדת לצורך זה תותר רק במקרים חריגים ובאישור פרטני של רב היחידה (כגון כאשר קבוצת חיילים השתתפו בקרב שהיו בו נפגעים ח"ו, וכדומה).
כב. בכל מקרה של ספק הקשור לפעילות בשבת – יש להיוועץ ברב הצבאי או ביתר סגלי הרבנות המצויים עם הכוחות. במקום בו לא נמצא איש סגל רבנות ולא נתקבלה תשוב ה, יש לבצע את כל הדרוש, כדין "ספק פיקוח נפש".

מזון והסעדה

כג. בבסיסי הקבע אין היתר לבשל או לשנע מזון בשבת, ויש להכין ביום שישי כמות מספקת של מזון מבושל ואיכותי הן לסעודת ליל שבת והן לסעודת שבת בבוקר. שינוע מזון לנקודות קצה מרוחקות יתבצע רק במקרים פרטניים, באישור רב הפיקוד\הזרוע.
כד. בשטחי הכינוס וההיערכות יסופק מזון חם לסעודת ערב שבת. נדרש להיערך מראש כך שהמזון יגיע אל הכוחות לפני כניסת השבת. מותר לשנע מזון בשבת על בסיס רכבים הנוסעים לצורך מבצעי, אך נסיעה מנהלתי לשינוע מזון תתאפשר רק באישור פרטני של רב היחידה.
סעודת שבת בבוקר תתבסס על פריטים קרים או על מנות קרב. גם כאן, נדרש להיערך מערב שבת עם קירוריות, מקררי שדה או תרמופוטים, וכך למנוע את הצורך בשינוע מזון בשבת.
כה. חיילים העוסקים בלחימה בפועל, או שעתידים להיכנס ללחימה בטווח זמן מיידי, והם זקוקים למזון חם – ניתן לשנע עבורם מזון חם, בתיאום עם רב היחידה. גם במצבים ייחודיים אלה, אין היתר לבשל בשבת.
כו. הנחיות ייחודיות לחימום מזון בשבת באמצעים הק יימים במטבחים (עם או בלי התקן שבת) – יינתנו פרטנית על ידי
ענף הכשרות של הרבנות הצבאית, ובהתאם לצורך שיעלה מרבני היחידות בכל מקרה לגופו.
כז. תרומות מזון שהתקבלו בשבת (כלומר מזון ארוז וכשר, ששונע בשבת), והוא הדין לשאר חפצים או אביזרים שהובאו בשבת – מעיקר הדין אין מניעה הלכתית מלאכול אותם או להשתמש בהם. באופן כללי, יש לקבל תרומות אך ורק בהתאם לפקודות הצבא, ולאחר שניתנו לכך כל האישורים הנדרשים.
כח. נדרש להיערך עם כמות מספקת של מיחמי מים לשתייה, ובבסיסי קבע גדולים חובה לעשות כל מאמץ ולרכוש "גלי - שבת" או מתקנים דומים המספקים מים חמים בלא הגבלה. במידה והמים החמים אזלו במהלך השבת, ושתייה חמה נחוצה באופן חיוני להמשך הפעילות המבצעית, מותר להרתיח מים בשבת על ידי חי יל שאינו יהודי, ואם הדבר לא מתאפשר – יש להפעיל את המיחם "בשינוי".
כט. על אף מצב המלחמה – אין היתר לאכול מזון לא כשר! הנחיות בנוגע לכשרות המזון והכלים בשטח אויב – הופצו בנפרד.

תפילות שבת, קידוש והבדלה

ל. הדלקת נרות שבת תתבצע במקום האכילה, ואם הדבר אינו מתאפשר – במקום הלינה. בתנאי שדה מותר להדליק אש אך ורק בהתאם להוראות הבטיחות, ובמצבים אלה מותר להדליק בברכה גם פנס (שיש בו נורת להט, ויש מתירים לברך גם על פנס לד).
לא. יש לערוך קידוש בליל שבת. אם אין מיץ ענבים לקידוש, ניתן לקדש על הפת.
לב. יש לערוך הבדלה במוצאי שבת, ונדרש לשמור מיץ ענבים לצורך זה. ניתן להשתמש בפנס שיש בו נורת להט לצורך נר הבדלה.
לג. אין אומרים ברכת מעין שבע ("מגן אבות בדברו") אלא במקום הקבוע לתפילה, ובכלל זה אף "אוהל בית כנסת" המיועד לתפילה בקביעות בשטחי הכינוס. אולם, במקום תפילה ארעי, כגון תחת כיפת השמים, אין לאומרה.