יצאנו לפגוש את הקול מאחורי הטלפון האדום

״חשוב להבין - אנחנו הגורם הראשון והאחרון בכל אירוע מתפרץ בגזרת עזה״, מסבירה רב״ט ג׳, סמב״צית במרכז האש באוגדת עזה, ״בחירום - כל שנייה היא קריטית. אם אנחנו לא נהיה שם כדי לתכלל את אירועי התקיפות - אירועים שחשובים להגנה על ביטחון המדינה עלולים להתפספס״.

מהרגע הראשון בשיחה עם רב״ט ג׳ ושותפתה לתפקיד, רב״ט ר׳ - אפשר להבין שהתפקיד הזה לא רק חשוב בפן המקצועי, אלא גם חשוב להן אישית. הן יושבות במרכז האש האוגדתי במשמרות של שעות ארוכות, ולא מפספסות אף רגע. הן שולטות בכל הנתונים ומעבירות כל טלפון ומידע שמתקבל ממנו.

סרן ש׳, מפקד דסק הניהול בו יושבות הסמב״ציות, מסביר מה בדיוק מתרחש בחמ"ל: ״המטרה של הדסק שלנו היא לתכנן, לנהל ולתכלל את כל מרכז האש האוגדתי. אנחנו אמונים על סנכרון הסד״כ והמשאבים העומדים לרשותינו ועל התיאום בין תאי התקיפה אל מול הכוחות בשטח. כדי להיות בשליטה אנחנו רוצים לדעת כמה, איפה ומה תקפנו, לשמירה על הכשירות המבצעית ולתחקור האירועים ולמידה מהם. הסמב״ציות מנהלות טבלת מידע, מעבירות אותו בתוך מרכז האש ומחוצה לו, וכך - הן מהוות מעגל של שימור וניהול ידע״.

כדי להבין את תפקיד הסמב״צית, צריך לחלק אותו לשניים: סמב״ציות סיוע, וסמב״ציות חופ"א (חופת אש).

בשגרה, שתיהן יושבות בתוך תאי התקיפה. סמב"צית הסיוע אחראית ליצור דוחות משמרת שסוקרים את מהלכה ומסמכים ניהוליים נוספים, להביא את כל המידע הרלוונטי על אירוע או איום מתפרץ ולהקפיץ במידת הצורך את כל אנשי החמ"ל. סמב"צית החופ"א נמצאת בוועידה עם תא התקיפה והכלי התוקף, ואחראית לבקרה ותיעוד כל שלב בתקיפה במסמך, שעשוי לשמש מאוחר יותר כמסמך משפטי של ממש.

בחירום, זה קצת שונה. החופ"א עדיין נמצאת בתאי התקיפה, ואמונה על התיעוד המשפטי והסיוע - ומצטרפת לדסק הניהול. היא אחראית על הקשר האג״מי, דיווח על נפילות, יירוטים, טווחים ומיקומים, ואולי החשוב מכל - מקשרת בין הגורמים השונים במכלולים ובתאי התקיפה הרבים במרכז האש. בנוסף, היא מקבלת מידע מהחמ״לים ועמדות התצפית השונות בגזרה.

ממש אתמול (חמישי) נתקף חמ״ל של ארגון הטרור גא״פ בלב רצועת עזה. בזמן התקיפה, אחת מסבמב״ציות החופ״א ישבה בתא התקיפה שהתמקד על המטרה - התחברה לכל הגורמים הרלוונטיים במכשירי הקשר ותיעדה ממש כל רגע - את הפעולות, השעות ואת כל השיקולים והדיונים שנעשו בדרך להפללה הרשמית של המטרה כמטרת טרור.

בינתיים, בשולחן המרכזי בחמ"ל, ישבו רב״ט ג׳ ורב״ט ר׳ - וקיבלו ממנה דיווחים שוטפים אודות התקיפה. הן דאגו לעמוד בקשר מול מכלול האוויר, מחלקת האג״ם וגורמי המודיעין השונים - ולבסוף, כשהיעד נתקף, הן ארגנו טבלה עם כלל הנתונים הרלוונטיים עליו ויידעו בכך את מפקד המרכז. ״ברגעים כאלו, אנחנו יודעות שזה עניין של שניות״, הן משחזרות את התחושות, ״אם אנחנו נפספס פרט, אפילו הכי קטן, תקיפה יכולה להתפספס או לא להיות מתועדת כראוי לצורך המשך רציף של המערכה״.

״יש לנו המון שיקול דעת, ואולי אנשים יכולים לחשוב שאנחנו רק מעבירות שיחות טלפון - אבל אנחנו ממש לא רק צינור״, מסבירה רב״ט ר׳, ״אנחנו מחוברות לגזרה, והמפקדים סומכים עלינו ומתייעצים איתנו. אם לא אנחנו, לא יהיה מי שיחבר את כל חלקי הפאזל לתמונה שלמה אחת״.

״התפקיד שלנו הוא חשוב וקריטי גם בשגרה וגם בחירום״, מסכמת רב״ט ג׳, ״אנחנו נמצאות במרכז העניינים ולכן אפשר לפנות אלינו תמיד, בכל שאלה, ותהיה לנו תשובה. זה מצריך מאיתנו מקצועיות ודיוק, ומאפשר לנו לחוות מכל העולמות כל הזמן. אנחנו גאות להיות חלק ממה שקורה כאן, ונמשיך לעשות את התפקיד שלנו על הצד הטוב ביותר״.