24 שעות במקום שנותן את ה'פעל' האחרון - לפני הסיכול

דרך המסך האפור מזהים רכב נוסע לכיוון עמדת שיגור. בתוכו שני פעילי גא"פ בדרך לירי נ"ט לשטחי ישראל. עשרות דיווחים מתקבלים בשניות, ואחרי מספר טלפונים וחישובים מדויקים - בשעה 17:04, מתבצעת התקיפה. כתבתנו הצטרפה ב"מגן וחץ" לתאי התקיפה במרכז האש העסוק ביותר במבצע

15.05.23
איה חיימוביץ', מערכת את"צ

בחלל מרכזי ומלא מסדרונות סבוכים הטמון בעומק מפקדת אוגדת עזה, מסתתר החמ"ל הרב-מימדי. באחד החדרים, אולי הסואן והדרמטי ביותר, ממוקם מרכז האש.

בעיצומו של מבצע "מגן וחץ", מצאתי את דרכי לתוך אחד מתאי התקיפה של המרכז, שבאותו הלילה הפך למקום ממוקד וקטלני - כזה שיכול לאתר פעיל גא"פ המעורב בפעילות טרור או אתר ייצור אמל"ח, ולסכל אותם בתוך שניות.

כבר כשאני נכנסת, כולם על הקצה. הם עסוקים בדיוק בחקר מטרה אחת, אסטרטגית וחשובה. אני משתדלת לא להפריע, ומחלצת הסבר קצר על מה שקורה כאן מרס"ן ע', מפקד התא. "מרכז האש מתכלל את התקיפות היזומות ברצועה, ומורכב מתאים שונים. בתא יש לי שתי זרועות - מימיני הזרוע המודיעינית, ומשמאלי האג"מית", הוא מחווה בידיו, "בפעילות משותפת, שתיהן מהוות את ההרכב המנצח".

השעות חולפות, והחוקרים מזהים רכב חשוד שנוסע לכיוון מה שלהערכת הכוחות משמש כעמדת שיגור של ירי נ"ט. בתוך הרכב מתקדמים שני פעילי ג'יהאד מחוליית נ"ט של הרצועה - לכיוון העמדה שבח'אן יונס. ב-17:04, מתבצעת תקיפה של כלי הרכב.

שלוש דקות לאחר מכן, מתבצעת תקיפה נוספת, והאמל"ח הפוטנציאלי שהיה מצוי בו ושני הפעילים מסוכלים. הראשון הוא סייד פרואנה - משנע אמל"ח בחטיבת ח'אן יונס של הג'יהאד. פרואנה היה מעורב בשורת קידומי מתווי נ"ט והיווה גורם מפתח בקידום מתווים בדגש על נ"ט ארוך טווח. 

השני, וויל אל ערה - פעיל נ"ט בגא"פ שהיה מעורב באירועי השבועות האחרונים, ובעל רקע פח"עי וניסיונות קידום פעילות טרור ב"עלות השחר" וב"שומר החומות".

רס"ן ע' מציג בפניי את המוחות שעומדים מאחורי התקיפה המורכבת אך המדויקת שנעשתה אז, ממש אל מול עיניי.

תחילה, אנשי המודיעין: תפקידם לאסוף ידיעות מהשטח בכלל האמצעים שברשותם, ולזהות מתוכן מידע רלוונטי. כך, הם מגבשים תמונת מצב מודיעינית, מוודאים שישנה הפללה (כלומר שהמטרה בוודאות פח"עית) ומחליטים שהתנאים הבשילו לתקיפה. לבסוף, הם נותנים המלצה סופית לפעולה בהתאם.

אחריהם, אנשי האג"ם: אלו מנהלים את יומן המבצעים, ועומדים בקשר עם גורמים שונים בצה"ל - ביניהם הכלים התוקפים, אנשי מפתח בזרועות השונות ובמטה הכללי בעת הצורך.

אותם אנשים יודעים להתמודד עם האירועים האג"מיים השונים. דוגמה מצוינת לכך היא ניהול אירוע תוך פגיעה מועטה ככל הניתן בבלתי מעורבים: "אם נתקוף הלילה רכב בתנועה, יהיו מעורבים בתקיפה שני כטמ"מים - אחד "מנקה" (מוודא שלפני הרכב הנוסע אין אזרחים חפים מפשע) ואחד תוקף (מבצע את הפעולה הסופית)", מדגים מפקד תא התקיפה, "אנשי האג"ם שלנו אחראים על התיאום מולם ועל תמונת המצב האג"מית השוטפת". 

לבסוף, הוא עצמו - הקצין שמנהל את כל אירוע התקיפה ונותן את הרשות לתקוף בהתאם להנחיות המטה. פעם, תפקיד מפקד תא התקיפה היה נקרא 'צייד', מה שמסביר באופן ברור את משמעותו בתא התקיפה ובעת חירום. "ציידים הם אנשים שעוקבים בשקט, ולבסוף תוקפים בהפתעה ובמיקוד", הוא מסביר, "זה שונה מכל סוג אחר של לוחמה". 

השעות חולפות, הבוקר כבר עולה, המשמרות מתחלפות והתקיפות ממשיכות. המטרה המקורית - עמדת השיגור, עדיין נחקרת. כולם מחכים כבר לסגור מעגל, לתקוף סוף סוף את העמדה שלכיוונה נסע הרכב ממש אתמול. אבל במערכה, צריך לחכות לרגע הנכון ביותר. התמונה המודיעינית צריכה להתבהר, וכלל התנאים חייבים להבשיל על מנת לייצר תקיפה איכותית ומוצלחת של המטרה.

ואז, זה מתחיל. 'הקש בגג' ראשון, כדי לאפשר לתושבי הבניין הבלתי מעורבים להתפנות. 'הקש בגג' שני לווידוא. ולבסוף - הסיכול. בשניות ספורות, עם מודיעין מדויק, כוחות אוויר איכותיים ותא תקיפה שמאחד את המוחות המבריקים ביותר לביצוע המשימה - עמדת שיגור הנ"ט מופצצת.

מספר שעות לאחר סיכול חוליית הטרור הזו שנסעה לעברה, עמדת השיגור גם היא. המעגל נסגר.

יממה עוברת ואני יוצאת ממרכז האש. האקשן לא נגמר, אז עוד נשארו כמה ימים למבצע. האנשים בתאי התקיפה המשיכו במלאכה, וגם לאחר סיכול המטרה המתח לא ירד. המטרות הבאות כבר מסומנות, וסבב הפעולות של תאי התקיפה מתחיל מחדש.