"אם 30 אנשים יצלמו את אותו הדבר, זה ישעמם - אתה חייב לעשות משהו אחרת"

"הכול התחיל כשקיבלנו שיחת טלפון מהמפקדת שלנו", מספר סמ"ר אביב סמסנוביץ', מתעד מבצעי בצוות דרום, "אמרו את השמות של כולנו - נטע, אופיר, יובל ואני, והודיעו לנו שנבחרנו להתחרות ב-COMCAM". 

למשך ארבעה ימים, מתחרים 15 צוותים אחד נגד השני ב-13 מקצים שונים, כשבכל יום הם גם צריכים תוך כדי להתכונן ליום הבא. "הבנו שלא משנה מה עשינו עד עכשיו - צריך לשנות תפיסה ולהתחיל להתכונן בכל הכוח", מתאר סמ"ר אופיר הולצמן, מ"כ צוות צפון. ירי עם נשקים מתחלפים, ירי תחת מאמץ, מקצה הסוואה, קרוספיט, שחייה, "ללכת מכות עם מקלות" (לדבריהם), ואם זה לא מספיק, את כל זה הם צריכים גם לצלם - שהמטרה הסופית היא ליצור סרט מחומרי הגלם של התחרות.

תפקידם הצבאי של הארבעה הוא מתעדים מבצעיים, המשובצים תחת פלגת התיעוד והצילום שבדובר צה"ל, ותפקידם כולל חבירה לכוחות לוחמים מתמרנים ותיעוד הפעילות שלהם. מסיכול הברחות בדרום, דרך מעצרים בלילה באיו"ש ועד תרג"דים בגזרה הצפונית - כל תמונה מכל אירוע, היא שלהם.

את הסרט הראשון פתחו סמ"ר הולצמן וסמ"ר איטליאנו בשאלה "למה את/ה עושה את מה שאת/ה עושה?" אותה חיברו לסיפורו של ליאור זיו ז"ל, חלל דובר צה"ל, שהשנה מציינים 20 שנה למותו. "זה הרגיש לנו נכון", מספר סמ"ר יובל איטליאנו, מ"כ בצוות דרום", היה לנו חשוב לעשות את הסרט הסופי על ליאור כדי לסגור את המעגל ולסכם את המשלחת כ-"TEAM LIOR", וכמובן גם לספר את הסיפור שלו, למה אנחנו כאן בתחרות, למה התפקיד שלנו חשוב ומשמעותי, וכדי לספר כל אלו שלא מכירים את הסיפור".

"הסרט שלנו התמקד בבחירה להיות לוחמת", מספרת סמ"ר נטע זו-ארץ, מתעדת בצוות צפון. מיד כשהתחילה לספר על הסרט, חברה למשלחת, אביב, ממהר להגיד: "כולם היו בשוק ממנה, מכמה שהיא חזקה - אנשים מתחרים, וכל המצלמות על נטע".

את התחרות סיימו הצוות של אופיר ויובל במקום חמישי, והצוות של נטע ואביב במקום שמיני. "את מה שלמדתי מהתחרות הזו אני מממשת בכל המשימות שלי בצה"ל", מסכמת נטע, "זה גרם לי לחשוב על הצורה שבה אני מסתכלת על הפריים". "אם 30 אנשים יצלמו את אותו הדבר, זה יהיה משעמם", ממשיך אותה אופיר, "אז אתה חייב להיות זה שעושה משהו אחרת".

רגע לפני שאנחנו מסיימים, נטע זורקת לאוויר את המשפט "תמיד לעשות הכול עד הסוף", כשאני שואלת אותה למה היא מתכוונת, היא מסבירה לי שזה היה המשפט של הכיתה שלה בטירונות. "זה נשמע כמו משפט פשוט, אבל כשאת חושבת על זה, זה עולם ומלואו - לעשות הכול עד הסוף. בתחרות היה שלב שהייתי אמורה לסחוב ג'ריקן. אביב לקח אותו ממני וסחב אותו לרגע, אבל אמרתי לעצמי 'אין מצב שאני לא מסיימת את זה'. חטפתי לו את זה וצרחתי לעצמי במוח 'עד הסוף'". 

"התחרות הזו הראתה לי כמה בנקודה הכי קשה - שם אני מוציא את המצלמה. היא הופכת את הכול ליותר קל", אביב מספר. "זה גם כל הקונספט של התחרות", ממשיך אופיר, אבל מייד מתחרט, "בעצם, לא רק של התחרות, אלא של כל התיעוד המבצעי. אנחנו מתעדים מבצעיים כי אנחנו יכולים לעשות גם את המשימה בצורה הכי טובה, וגם לתעד אותה. זו המהות של התפקיד שלנו".