מהחולצות הכחולות, דרך החרמון ובחזרה לימי הפלמ"ח

מלחמת העצמאות, מדינת ישראל נאבקת על קיומה, ובלבנון קם צבא מתנדבים עוין, ושמו "צבא ההצלה" בראשות פאוזי קאוקג'י. הכוח איים בין השאר על יישובי הגליל, ויגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, פתח במבצע לשחרורו. שמו נקרא 'מבצע יפתח'. לצורך זה אוחדו הגדוד ה-1 וה-3 של הפלמ"ח, ובסופו של דבר, מתוך האיום - נולדה חטיבת 'יפתח'. 

"היא הייתה היחידה שלחמה ב-3 גזרות במלחמת העצמאות: בצפון, בירושלים הנצורה, ולבסוף בדרום, כתגבורת לחטיבת הנגב", מתגאה רס"ן (במיל') י', קצין המורשת של 'יפתח'.

אחד המאפיינים הבולטים שלה, היה אחוז גבוה יחסית לתקופה של חיילות. "נשים בלטו ב'יפתח' כלוחמות, כקשריות, כאלחוטניות, כחובשות, ועוד ועוד", הוא מציין. 

את החטיבה כינו גם 'חטיבת החולצות הכחולות', והסיבה לכך מיוחדת למדי. "מודל הגיוס אליה, התבסס בין היתר על הכשרות של תנועות הנוער, כמו הצופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר ובני עקיבא. הם היו מגיעים כקבוצה, והופכים למחלקה של לוחמים מן השורה", מספר רס"ן (במיל') י'. "הם חולקו ליישובים ברחבי הצפון, ועבדו בחלק מהזמן ביישוב, ובמקביל התאמנו, באופן רציף וקבוע". המודל הזה מזכיר מאוד 'רזרבה', או מילואים אם תרצו - רק מגיל צעיר. 

עם תום מלחמת העצמאות בהחלטת בן-גוריון פורק הפלמ"ח, ו'יפתח' הפכה לחטיבת חי"ר במילואים בעוטף עזה. "במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים לחמה בעזה, ואחרי זה הוסבה לחטיבה ממוכנת: כזו שמשלבת גדוד שריון, 2 גדודי חרמש, פלס"ר ומפח"ט. בתצורה הזו הוקפצו אנשיה למלחמת יום כיפור, והם נסעו להילחם מהבסיס שלהם בחצור, כל הדרך דרומה לסיני", מגולל בפניי קצין המורשת.

מ-2006 ועד היום, החלו להזין את החטיבה לוחמים יוצאי יחידת אגוז. "כך קיבלנו במהרה יכולות מובחרות, והפכנו לחטיבת קומנדו במילואים", הוא מפרט.

בשנת 2014 פורקה החטיבה, והוקמה מחדש ב-2016, על בסיס לוחמי המילואים שאיישו את חטיבת החרמון. "במסגרת תר"ש גדעון באותה שנה, הוחלט לסגור את חטיבת החרמון. אותו זמן החל תהליך של חזרה לשמות ומספרי יחידות הסטוריים בצה"ל", נזכר רס"ן (במיל') י'. "המח"ט באותו הזמן, אל"ם אלישב בהרב, בחר בחטיבה 11, תוך הבנה כי אותם ערכים שהניעו את לוחמי יפתח תש"ח, הם המובילים את עשיית החטיבה".

מהלך כזה הוא לא עניין של מה בכך - החזרה למקורות נבעה משאיפה לשוב לעקרונות ולערכים, עליהם נשענו החטיבות במרוצת השנים. "היוזמה, ההסתערות, התעוזה, הדבקות במשימה, הרעות, עליהן אנחנו מבקשים גם היום לבסס את סט הערכים שלנו", מרחיב קצין המורשת.

כל אלו באים לידי ביטוי גם באנדרטת חטיבת יפתח, שנחנכה בשנת 1969 ליד צומת קמה, ומנציחה את תרומת החטיבה להגנה על הנגב ולשחרורו. "נכון שהחטיבה נלחמה במלחמת העצמאות גם בצפון ובמרכז, אבל מאז היא הייתה עם הפנים דרומה: במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים", הוא מסביר, "אז זה בעצם לא כזה מפתיע, שהאנדרטה נבנתה דווקא בנגב". 

היא בנויה מבטון חשוף, ולובשת צורת מגן בגובה 7 מטרים, שיוצר חוד המזדקר לשמיים, כסמל לפריצה ולשאיפה קדימה. על קיר האנדרטה מוצבים לוחות: אחד מציין את מבצעי חטיבת יפתח במלחמת העצמאות, ואחר נושא את שמות 44 לוחמיה שנפלו בקרבות בנגב.

בנוסף, חקוקה על האנדרטה שורות: "ממטולה עד הנגב, מן הים עד המדבר", שלקוחה מהמנון הפלמ"ח, ומבטאת את לחימת החטיבה בכל הגזרות, ו"פלמ"ח יפתח - על במתי הנגב חלל", שמביעה את הקרבתם של הלוחמים להגנת האזור.

"יש הבנה ברורה, שעיסוק מתמיד ברוח הוא קריטי על מנת ליצור לוחם טוב יותר, שמבין למען מה הוא נלחם", פוסק רס"ן (במיל') י'. למשל, אחרי סבב אינטנסיבי בעזה, קיימה החטיבה טקס מסכם באנדרטת יפתח. "זה היה חיבור עוצמתי למורשת שלנו, כחלק משרשרת ארוכה של מאבקים על הבית, כשהלוחמים מתחלפים בחלוף הזמן - אבל הערכים לאורם אנו פועלים נשארים".

כל התמונות באדיבות אוצר מוזיאון הפלמ"ח