״צריכה האמת להיאמר - לא מעט נעשה, אך לא מעט עוד צריך להיעשות״. הטקס המלא

האירוע התקיים במעמד שר הביטחון בני גנץ, שר הרווחה מאיר כהן ובהשתתפות הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קלימן ויו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, אייבי מוזס.

נאומו המלא של הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי:

מכובדיי כולכם,
הפצועים והנפגעים בערב זה הם תבנית נוף ההגנה על מדינת ישראל, אשר מיום הקמתה ושנים רבות קדימה נלחמת ותילחם על ריבונותה, ביטחונה והגנה על אזרחיה. יושבים כאן מגני הארץ מכל התקופות ומכל הגזרות. חוט מקשר אחד בין כולכם - בחרתם לשרת את מדינת ישראל, ורבים מכם בחרו להימצא בחוד החנית הכרוך בסכנת גוף ונפש.

ניסיתי לחשוב על מה אתם חושבים? מה מעוררת בכם הפציעה ממרחק הזמן? מהן השאלות והמחשבות שמטרידות אתכם, שאלות שרק צניעותכם מונעת מהן להישאל בקול רם?

השאלה הראשונה נוגעת ככל הנראה לעניין פשוט, אישי ואנושי, האם זוכרים? האם אתם זוכרים שברגע אחד בו הסתערתי נוכח אויב, עבורכם אזרחי מדינת ישראל, עבורי החיים השתנו? האם אתם זוכרים שהובלתי את הרכב לתוך הסכנה, שעליתי עם הטנק לקו עמדות, או נטרלתי מוקשים כדי לקחת חלק במשימה ולהיות חלק מהניצחון.

התייצבנו כאן כדי לומר לכם - כן, אנחנו זוכרים. גם אם עיסוקי היום יום לא תמיד מאפשרים לנו לפנות לכם את הזמן לו אתם ראויים, דעו לכם שאנחנו זוכרים. זוכרים את מה שעשיתם, וזוכרים שאתם גיבורי אמת, ושבעל כורחכם אתם נדרשים לגבורה יום-יומית.

עבור רבים מכם - המאבק לא תם. הוא נמשך יום אחר יום, שעה אחר שעה. הפעם לצערנו זהו בעיקר מאבקכם הפרטי: המאבק להתלבש באופן עצמאי, לנעול לבד נעל, להתרכז בספר ולו לשעה קלה, להתמודד עם הכאב עת משתנה מזג האוויר, ולנסות ולפרום את קשר הזיכרונות הקשים שממאנים להניח לכם.

הכל כאילו קרה אתמול: הד הפיצוץ, תמונת החבר שלא מגיב, זמן החילוץ שהיה לנצח, תחושת הגוף שאבדה, כאבי המכות בשבי, כאבי הניתוח, כאבי האימונים בשיקום. הכל כאילו קרה אתמול, והכל כביכול עוד יקרה מחר. אנחנו מבינים, זוכרים ולעולם רואים בכם חלק מצה"ל ומארגוני הביטחון.

היום הזה הוא הזדמנות עבורנו להוקיר לכם תודה על תרומתכם ועל חלקכם בהיותה של מדינת ישראל מדינה משגשגת ובטוחה, ולהביע הערכה על ההקרבה והגבורה שאתם מפגינים במאבק איתו אתם מתמודדים, מאבק שהפך מלאומי לפרטי, מקבוצתי לאישי, ולא פעם למשפחתי.

החוב המוסרי והערכי שאנו חייבים לכם הוא עצום. מדינת ישראל, אזרחי ישראל וצה"ל בראש חבים לכם הכרה, הוקרה, ליווי ותגמול. וצריכה האמת להיאמר – לא מעט נעשה, אך לא מעט עוד צריך להיעשות. ברוח תרבות התחקיר של צה"ל עלינו לומר ביושר ובחדות, לא עשינו די, ומוטלת עלינו החובה לתקן ולשפר!

עלינו להגדיל את היקף התמיכה, ולחזק בכל מקום שניתן. מבורכת היוזמה של 'נפש אחת' שמוביל שר הביטחון והמשרד, וצה"ל יהיה חלק ממנה ואחראי בכל תחום שיש לו יתרון יחסי. כחלק מגישה זו הקמנו באגף כוח האדם את הענף ללווי פצועי ונכי צה"ל. זהו ענף שיהווה זרוע נוספת ומשלימה לעבודתו של אגף השיקום ושל ארגון נכי צה"ל. הענף שהחל לפעול לפני כחודש יספק מענה מותאם יותר, אפקטיבי יותר, ושיטתי יותר לפצועי צה"ל ולצורכיהם.

הענף יעסוק גם בכן - המשפחות. אתן חלק מההתמודדות התובענית והמתמשכת, ובעצמכן עומדות בפני אתגרים לא פשוטים. אנחנו ערים לכך, וצריכים לתמוך ולחזק גם אתכם בני המשפחה. אם יש לביטחון שמדינת ישראל נהנית ממנו שותפים רבים, אז אתם בוודאי נמנים עליהם, ואתם ראויים לכל הערכה.

שאלה נוספת שקרוב לוודאי נשאלת על ידכם היא האם הדור הנוכחי לומד מלקחי העבר? האם הלקחים מהאירוע בו נפצעתי נלמדים? מבחינתכם בצדק, לא די לזכור. העיקרון שעלינו לאמץ הוא לזכור וללמוד! ללמוד את אירועי העבר ואת לקחיהם, על מנת לבצע את המשימה טוב יותר, ובה בעת להבטיח שמספר המתווספים אל שורותיכם יהיה הנמוך ביותר.
אנחנו לומדים ואנחנו מתחייבים להמשיך ללמוד.

לא נוכל להבטיח שלא נשגה, אך נעשה כל שניתן על מנת לקיים את הציווי השקט שאתם מצווים: אנו שוקדים כל העת על שיפור אמצעי הלחימה, משפרים את הכשרת החיילים והמפקדים, לומדים מאירועי העבר בשיטות מסורתיות וחדשניות - בסרטונים של ניתוחי אירוע, ובעזרת עדויות של לוחמים. את כל אלו הגדלנו מאוד.

אנו מפתחים שיטות לחימה מתקדמות ויכולות תקיפה והגנה משוכללות שאין להן אח ורע בעולם. אנו עושים זאת בראש ובראשונה כדי להיות אפקטיביים יותר, ולעמוד במשימות באופן המיטבי, אבל עומד לנגד עיננו לא פחות, הצורך בשמירה על חיי החיילים וביטחונם. מבצע 'שומר החומות' הוא דוגמה מובהקת ליכולת להלום ולפגוע באויב באופן חסר תקדים, ובה בעת להימנע מסיכון מיותר של חיילים.

חשובה לא פחות היא תכלית המשימות שאליהן נשלחים הכוחות – לעולם נשלח אותם אך ורק למשימות ראויות. כל הפעלת כוח תעשה בכובד ראש ומתוך אחריות, ובה בעת לאחר שהתקבלה החלטה, הפעלת הכוח תעשה בעוצמה, בנחישות ובמימוש מרבי של עיקרון התנופה והקטלניות.

שאלתכם השלישית נסובה קרוב לוודאי לערך ותכלית של מעשיכם, אלו שהובילו לפציעתכם. איזה ערך יש להקרבה שהקרבתי ומה הטעם בכאבים או בסיוטים? התשובה נמצאת סביבכם והיא מגולמת באינסוף תמונות – ילדים שהולכים לבית הספר, זוגות שנישאים ומקימים משפחה, משפחות שמטיילות, מטעים לאורך הגבולות, ישובים בכל חלקי הארץ, מדע, כלכלה, תרבות, חינוך,
משמעות והגשמה. בכל אלו יש לכם חלק, עבור כל זה שילמתם מחיר. המאבק על הגנת אזרחי מדינת ישראל נמשך.

הנחישות, הערכים ורוח הלחימה שהפגנתם בתורכם נחוצה כיום באותה עוצמה, והנכונות לתרום ולהסתכן הכרחיים באותה מידה. הדור הנוכחי מסתכל לאחור ורואה גם אתכם, הוא שואב השראה, מפתח הזדהות ומחויבות אשר מניעות אותו להתנדבות ולפעולה.

דור החיילים הנוכחי הוא דור מצוין אשר פועל מידי יום לאורך הגבולות, מתאמן ומתכונן, עוצר על בסיס יומי ומסכל, אוסף מודיעין ובונה יכולות.
הפציעות שצרובות בגופכם ובנפשכם צרבו בתודעתנו את רוח הלחימה, היוזמה, התחבולה והנחישות. הן שמניעות אותנו לפעול ולעצור מחבלים מידי יום, לתקוף מידי שבוע ולא פעם לחצות גבולות או לפעול במרחקים על מנת לפגוע באויב.

צלקות גופכם הן אלו שמזכירות לנו שבית לאומי איננו מושג היסטורי, אלא בית שיש להמשיך ולהקימו ועלינו מוטלת החובה להגן עליו. אלו הן, למיטב הבנתי, התשובות לשאלות שלכם. ועוד תשובה אחת, מרכזית וחשובה – המשפחה שלכם – ילדים, נכדים, ולחלקכם נינים. שילמתם מחיר כבד, אבל הוא היה עבורם, והוא מעצים את תכלית ההקרבה ומשמעותה העמוקה.

תזכורת לכך קיבלנו לפני מספר שעות – אני מבקש לשלוח בשם צה"ל כולו את תנחומיי למשפחתו של אליהו קיי ז"ל, ואחל החלמה מהירה לפצועים.

מכובדיי, 'האדם יקר' הוא כלל, ובאופן מיוחד כל מי ששרת, משרת וישרת בצה"ל. זוהי חובתנו להמשיך וליצוק תוכן למילים הללו, ולחזק ולשפר את התחומים המחייבים שינוי. אנו חייבים זאת לכם, לבני המשפחה שלכם וחייבים זאת לדורות הבאים: גם הם תבנית נוף המולדת, שצה"ל, מדינת ישראל וכל אזרחיה צריכים להוקיר ולטפח. אנחנו ואני, מעריכים אתכם ולומדים מכם. אני מחבק אתכם, ומצדיע לכם! יישר כוח!