הקרב הרב ממדי – מבעד לעדשה - מר שמואל, מר ברמן, מייג'ור ליונס ולוטננט קולונל לייבהאבר
01.07.18
0
להאזנה למאמר בפלטפורמות נוספות
פורסם לראשונה ביולי 2018
לקריאת המאמר בפורמט PDF לחץ כאן
תקציר המערכת
בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.
כמאה שנים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה עומדים אנשי הצבא של ימינו בפני אתגרים דומים לאלה שניצבו בפני קודמיהם במערב אירופה בראשית "המלחמה הגדולה". טכנולוגיה חדשה ממלאת את מחסני הצבאות, אך מתקיימת ופושה אי־וודאות נרחבת הנוגעת למשמעות הטכנולוגיה ולמידת ישימותה. בדומה למכונת הירייה ולארטילריה ארוכת הטווח בראשית ימי המאה העשרים מוסיפות טכנולוגיות חדשות לכוח הצבאי יכולת וקטלניות בל יאמנו, אך איש אינו יודע בדיוק כיצד הן תתפקדנה בעימות הבא כנגד יריב שווה עוצמה. כשם שמעטים בלבד חזו מראש כיצד טכנולוגיה חדשה והתקדמות בתחום הארטילריה עתידים היו ליצור סביבה קטלנית לעילא ולהוביל את צבאות אירופה למלחמת חפירות, כך אנחנו עדיין לא חזינו ביריבים שווי עוצמה המפעילים איש נגד רעהו יכולות במרחב הסב"ר, כלי טיס בלתי מאוישים, נשק מונחה דיק וטכנולוגיות נגד גישה ולמניעת שטח
(Anti-Access/Area Denial – A2/AD). אף כי היינו עדים לשביבים משדה קרב מודרני כזה באוקראינה, בלבנון ובסוריה, אפשר שאלו שקולים במידת מה ליחס בין מלחמת הבורים לבין מלחמת העולם הראשונה – תמונה חלקית הטומנת בחובה רמזים עמומים לגבי העתיד לבוא ובתוך כך גם את האפשרות לפירוש מוטעה והרה אסון. בעידן זה של פוטנציאל טכנולוגי, אי־וודאות ומתחים הולכים וגואים בין יריבים שווי עוצמה מופיע "הקרב הרב־ממדי" (Multi Domain Battle – MDB).
בראשית שנת 2017 פיתח צבא היבשה האמריקני תפיסה ותורת לחימה לשדה הקרב הרב־ממדי. גנרל מארק מיליי (Mark Milley), ראש מטה צבא היבשה, וגנרל רוברט נלר (Robert Neller), ראש מטה חיל הנחתים, שלחו לגנרל ג'וזף דאנפורד (Joseph Dunford), יו"ר המטות המשולבים, נייר לבן הפתוח לציבור בנושא הקרב הרב ממדי. פיקוד האימונים ותורת הלחימה של צבא היבשה (Training and Doctrine Command – TRADOC) פרסם שלל מסמכים המציגים את תפיסת הקרב הרב־ממדי לשם שילובה העתידי בתורת הלחימה של צבא היבשה האמריקני. ספר תורת המבצעים של צבא היבשה האמריקני (Operations Field Manual 3-0), אשר פורסם בתרועה רמה בחודש אוקטובר 2017, מחבר בין תורת הלחימה של צבא היבשה האמריקני לבין תפיסת הקרב הרב־ממדי המתהווה. חודשיים לאחר מכן פרסם פיקוד האימונים ותורת הלחימה נייר תפיסה שכותרתו "הקרב הרב ממדי: התפתחות הרב־חיליות במאה העשרים ואחת, 2040-2025".[3]
אפילו זמן כה קצר לאחר פרסום התפיסה ותורת הלחימה בנושא הקרב הרב־ ממדי אפשר להגיד, במידת החלטיות גבוהה, רבות על עצם הרעיון. ישנה תחושת בטן, הנתמכת במגוון רב של לקחי תרגילים, שהכוחות המזוינים של ארה"ב אינם מוכנים למלחמה הבאה. קיימת סברה שלפיה העימות הבא ואלה שיבואו אחריו בעתיד הנראה לעין, יהיו שונים מאלה שהתרחשו זה לא מכבר. צפוי שהכוחות האמריקניים יתמודדו נגד יריבים שווי עוצמה שיאתגרו את חופש הפעולה של הראשונים בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והספקטרום האלקטרו־מגנטי. אמצעים נגד גישה ומניעת שטח[4] הם סוגיה עיקרית המדאיגה את המתכננים האמריקניים העוקבים אחרי בניין הכוח הרוסי, הסיני והאיראני. הקרב הרב־ממדי הוא ניסיון להגיע לשדה הקרב הבא כאשר הכוחות מוכנים לסביבת המבצעים, בלי להידרש לקריאת ההשכמה הקטלנית שאליה נדרשו צבאות אירופה בשנת 1914.[5]
עם זאת נותרו מספר שאלות יסוד. אף כי פיקוד האימונים ותורת הלחימה תיאר גורמי מפתח בקרב הרב־ממדי וביישום הטקטי של תפיסה זו המכונה "תמרון חוצה ממדים" (Cross Domain Maneuver – CDM), אקדמאים והוגים צבאיים עדיין לא הגיעו לכדי הסכמה בנוגע למהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי. האם זה הוא חזון חדש של התמרון עצמו, או שמא מדובר בניסיון ליצור יכולות ותורות לחימה שיאפשרו את הצלחת התמרון המסורתי?
המאמר שלהלן ינסה להתמודד עם סוגיה זו. המחברים ישתמשו בגישה שאינה מסורתית ויציגו שלוש נקודות השקפה שונות הסותרות, לכאורה, אחת את רעותה בנושא הקרב הרב־ממדי כפי שעולה מהספרות האמריקנית הקיימת. נקודת השקפה ראשונה תופסת את הקרב הרב־ממדי בתור התמרון המסורתי של צבא היבשה האמריקני – התמרון הרב־חיילי (Combined arms) המותאם לשדה הקרב של המאה העשרים ואחת. נקודת ההשקפה השנייה רואה את הקרב הרב־ממדי כצורה של תמרון מבוזר. נקודת ההשקפה השלישית טוענת שהקרב הרב־ממדי מדגיש את הרכיבים החדשים בכוח היבשתי שהם במהותם מרכיבי סיור. האנלוגיה היא הפרשים הקלים בעבר שמטרתם הייתה לספק מסך סיור ולאפשר בכך לכוח התמרון העיקרי להגיע לשדה המערכה כשהוא שלם, מיודע ובידו חופש פעולה ניכר.
הצגת שלוש נקודות ההשקפה שלעיל והצבתן במתח אחת עם רעותה מעלה אל פני השטח השלכות כבדות משקל בנוגע לקרב הרב־ממדי עבור צבא היבשה האמריקני ומאירה את התחומים שהמענה להם בתפיסה ובתורת הלחימה חסר. מאמר זה מציע ביטוי ארגוני ותורתי להשלכות אלה ברמת האוגדה והחטיבה.
הקרב הרב-ממדי
לפי גוף התפיסות של צבא היבשה – "המרכז לתכלול היכולות" (Army Capabilities Integration Center – ARCIC) הגדרת הקרב הרב ממדי היא כדלהלן: "כינוס יכולות לשם יצירת חלון הזדמנויות (שלרוב זמנו קצוב) החוצה מספר ממדים ומרחבים נעדרי עליונות (Contested Areas) לכל עומק מרחב הלחימה, כדי לתפוס את היוזמה, לשומרה בידינו ולנצלה, להביס את האויב ולהשיג את המטרה הצבאית".[6] ביסודה מדובר בתפיסה של צבא היבשה ללחימה נגד יריב שווה עוצמה במרחב הזמן בין השנים 2040-2025. תפיסה זו אמורה לאפשר לצבא היבשה להתמודד עם אסטרטגיות שנועדו הן לפעולה מתחת לסף העימותים והן לפעולה מעל לסף זה.[7]
הבעיה הצבאית הניצבת בבסיס התפיסה היא "כיצד כוחות היבשה האמריקניים, כחלק מהכוח הרב־זרועי או הרב־לאומי ירתיעו ויביסו יריבים שווי עוצמה, בעלי יכולות הולכות ומתעצמות, המתכוונים לנפץ את לכידות בעלות הברית במהלך תחרות ועימות מזוין?"[8] תפיסת הקרב הרב־ממדי מצביעה על ארבעה שינויים בסביבת המבצעים הנוכחית והעתידית הפועלים לרעת הכוחות האמריקניים, והם כדלהלן:[9]
- הכוחות האמריקניים ניצבים מול אתגרים בכל הממדים;
- מרחב הלחימה הולך והופך קטלני יותר;
- מורכבות המבצעית הולכת ומתגברת בכל העולם;
- ההרתעה הולכת והופכת קשה יותר להשגה.
הן ארה"ב והן יריבותיה מסוגלות כעת, לכאורה, למנף יכולות מכל מקום ברחבי העולם, להפעילן בשדה המערכה ולאתגר בכך את יכולות הטלת הכוח אל תוך מרחב המבצעים ולכל רוחבו בו זמנית.[10] פירוש הדבר שבו זמנית מרחב המבצעים יורחב[11] (בהיבטי הזמן, המרחב, הממדים והשחקנים), יתכנס[12] ויידחס[13].[14]
לפיכך נדרשת תפיסה חדשה – על אחת כמה וכמה בהינתן העובדה שמגוון מדינות כבר פיתחו יכולות נגד גישה ומניעת שטח (יכולות תקיפה מדויקות, מגובות ביכולת רכישת מטרות ותקיפות ל"א סב"ר ותודעה). אתגרים אלה מתקיימים בכל הממדים,[15] וכיוצא מזאת נדרש פתרון המתעלה מעל הגבולות המסורתיים של הממדים וזרועות הכוחות המזוינים.[16]
הגדרת "התמרון חוצה הממדים"
התמרון חוצה הממדים (CDM) הוא היישום הטקטי של הקרב הרב־ממדי (MDB), הוא נערך בהקשר קרב זה ובדרגים נמוכים יותר, ואל לנו לבלבל בין שני המושגים או להחליף ביניהם. בדיוק כשם שקרב אוויר יבשה הופעל ברמה הטקטית באמצעות "תמרון רב חילי", הקרב הרב־ממדי מיושם על ידי חטיבות העורכות תמרון חוצה ממדים.
לפי מרכז התפיסות (ARCIC) של צבא היבשה, התמרון חוצה הממדים מוגדר כך: "הפעלת יכולות קטלניות ושאינן קטלניות, המסייעות אחת לרעותה, ממגוון ממדים לשם יצירת התנאים המיועדים לחולל עליונות (Overmatch), להציב מספר דילמות בפני האויב ולאפשר לכוח הרב־זרועי חופש תנועה ופעולה".[17] מתוך התחשבות בדחיסת המרחב עקב יכולות שטווחן ארוך מהעבר, ארגן צבא היבשה את הרמות המוכרות של "רב־חיליות" ו־"רב זרועיות" והגדירן מחדש. רמות הגדוד ומטה יעשו "לחימה רב־חילית";[18] צוותי קרב חטיבתיים (צק"ח) יערכו תמרון חוצה ממדים; אוגדות ועוצבות יבשה גדולות יותר ינהלו קרב רב־ממדי ואילו הרמות שמעל לגיס וכוחות המשימה הרב־זרועיים יפעילו לוחמה רב־זרועית.
רעיון ה"כינוס" (Convergence)
רעיון הכינוס הוא גורם חיוני באופי ההתקפי של התמרון חוצה הממדים. "כינוס" הוא "תכלול היכולות על פני ממדים, סביבות ותפקודים, בזמן ובמרחב הפיזי, לשם השגת תכלית" שהיא היכולת להביא לידי ביטוי מגוון יכולות חוצות ממדים ומבוזרות, בזמן ובמרחב הרצויים.[19] תפיסת הקרב הרב־ממדי גורסת כי לאחר שייתקלו באויב, יכנסו הכוח הרב־זרועי ושותפיו יכולות כדי לאפשר תמרון ממגוון מקומות בו זמנית נגד האויב תוך שהם מנצלים נקודות תורפה ידועות שלו או מפתחים את המצב כדי לגלות נקודות תורפה במערכותיו.[20] מימוש "הכינוס" הוא, אם כן, נקודת מפתח בתפיסה. כדי להבין למה מתכוונים בדיוק וכיצד עושים זאת יעסוק המאמר מכאן ואילך בשלושה מודלים אפשריים להבנת "התמרון חוצה הממדים" (CDM).
תרשים 1: נכסים רב־ממדיים מיוצגים על ידי הכדורים בתרשים. החץ העובר דרך הכדורים מייצג את הזמן. המקום שבו היכולות השונות והחץ משתלבים הוא הנקודה שבה נדרשים המפקדים לכנס את היכולות כנגד האיום על מנת להגיע לעליונות נגדו.
נקודת מבט ראשונה – תמרון חוצה ממדים: תמרון חטיבתי המתאפשר על ידי האוגדה, במאה העשרים ואחת
נקודת מבט זו תופסת את העימות העתידי כעימות מושתת אוגדות (Division Centric). לפי נקודת מבט זו האוגדה היא האמצעי העיקרי למימוש התמרון חוצה הממדים, והיא הגורם המאפשר ליחידות הכפופות לאוגדה לתמרן במרחב המגע. נקודת מבט זו תתמקד באחריות מפקד האוגדה לחטיבות שלהן הוא מאפשר תמרון חוצה ממדים במרחב המגע כגורם משלים לגדודים המנהלים תמרון רב־חילי ובשילוב עימם.[21] ספר תורת המבצעים של צבא היבשה (FM 3-0), טוען שכל הקרבות הנוכחיים והעתידיים יתרחשו על פני מספר ממדים דרך סביבות נטולות עליונות (Contested) או מנועות גישה (Denied). ספר המבצעים קובע שהאוגדה היא מרכז הכובד לתכלול יכולות רב־זרועיות ורב־ממדיות ולארגונן כדי לאפשר לחטיבות לפעול במרחב המגע. נוסף על כך ספר המבצעים מעדכן את מסגרת שדה הקרב (Battlefield Framework) ומשפר אותה, כך שהיא תתחשב בסביבת המבצעים הנוכחית שבה עשויה האוגדה לפעול, ושתשקף את האיומים החדשים.
הקרב הרב־ממדי: הקרב של מפקד האוגדה
התמרון חוצה הממדים אינו רק תכלול רב־זרועי ותו לא. כאמור המרכיב הקריטי בו הוא רעיון הכינוס של יכולות בזמן מסוים ובמרחב מסוים. האוגדה מחזיקה בידיה נכסים אורגניים וסמכויות המאפשרים לה לכנס מגוון יכולות קטלניות ושאינן קטלניות על פני זמן, מרחב וממדים.[22]
המבצעים הצבאיים התפתחו מדגם משולש הכולל אוויר, יבשה וים לכדי דגם הכולל ממדים נוספים – אוויר, יבשה, ים, חלל חיצון וסב"ר. ההכרה הרשמית בממדי החלל החיצון והסב"ר ובכך שייתכן שלא תהייה לארה"ב עליונות בממדים אלה, מאפשרת למפקד האמריקני לתת את דעתו ליריבים שווי עוצמה המחזיקים בידיהם את היכולת לאמנע יכולות צבאיות אמריקניות בממדים אלה, לסתור אותן או להביסן.[23] יריבים שווי עוצמה יכולים לבטל את נקודות החוזק זה של זה וליצור בכך מבוי סתום בממדים השונים שבהם הן מופעלות. על פי רעיון הכינוס כדי לנצח על מפקד האוגדה להתמקד בהכרעת כוחות האויב שווה העוצמה במקום ספציפי, למשך זמן קצוב וקצר, במספר ממדים ולנצל במידה הרבה ביותר את חלון ההזדמנויות שנוצר עקב כך. לשם כך עליו לזהות זמנים מיטביים לשם כינוס היכולות ויצירת עליונות. יש נקודות מיטביות לתזמור גורמים המאפשרים את התמרון חוצה הממדים באמצעות מטה האוגדה לשם יצירת כינוס שבאמצעותו יוכל מפקד צק"ח ליצור עליונות.
תרשים 2: הצגה על פני זמן ומרחב את האופן שבו שילוב נכסי הקרב הרב־ממדי יכול להביא למספר נקודות כינוס נפרדות המשלימות את הרעיון המבצעי של מפקד האוגדה לשם השגת התוצאות הרצויות. בדוגמה זו מוצגת אוגדה מוצנחת 82, אך יישום התפיסה אינה מוגבלת לעוצבה מסוג זה או אחר.
כיצד ינצל מפקד האוגדה את חלון היתרון היחסי?
אם כל קרב הוא מטבעו רב־ממדי, אזי שומה על כל תמרון עתידי למנף צורות של תמרון חוצה ממדים כדי להשיג את התוצאות ואת מצבי הסיום הרצויים.[24] מטה האוגדה שומר בידיו גורמים מאפשרים מיוחדים במגוון ממדים ויכולת גישה לגורמים מאפשרים רב־זרועיים. מטה זה מסוגל לסנכרן את המאמצים הרב־זרועיים ברמה המערכתית.[25] התוצר של יכולות תיאום איתנות אלה מגולם ביכולת של מפקד האוגדה להקצות משאבים למפקדי הצק"חים הנמצאים תחת פיקודו והמתמרנים במרחב המגע למשך חלון זמן מוגדר, כדי שאלה ישיגו חלון יתרון יחסי. כאשר נוצר יתרון, מפקד הצק"ח יכול לנצלו באמצעות תמרון לעמדות יתרון פיזיות ושאינן פיזיות, כדי להביס את התקדמות האויב או את מערכי ההגנה שלו ולהכריע את יכולתו לתאם תוצאים בזמן אמת.
הבנת הגיאומטריה של שדה הקרב עודנה מלאכה הכרחית עבוד מפקד האוגדה. כדי לתת צורה נכונה לתמרון חוצה הממדים, נדרשים מפקדי הצק"חים להבין את הרעיון המבצעי של מפקדם ולבצעו באמצעות פעולות החלטיות בכפוף לפיקוד מוכוון משימה על ידי הדרג שמעל לחטיבה, כדי שמפקד האוגדה יוכל לכנס את מאמצי הכוחות הלוחמים על פני כל הממדים להשגת עמדות יתרון יחסי.[26]
תרשים 3: תרשים 4-96 מתוך ספר תורת המבצעים של צבא היבשה משנת 2001. התרשים מתאר את מסגרת שדה הקרב הקודמת המתבססת על מרחבי עומק, מגע ועורף עבור כל דרג.
תרשים 4: מרחב שדה הקרב המורחב הנוכחי, המציג את האוגדה במרחב מימוש השליטה, כיוון שהיא הדרג הטקטי הנמוך ביותר המסוגל לכנס יכולות רב־ממדיות, בעוד שהחטיבות מתמרנות במרחב המגע.
עם זאת, מפקדי אוגדות וצק"חים אינם יכולים עוד לחשוב על התמרון כנערך במרחב מרובע רצוף ודו־ממדי. המסגרת הגיאומטרית הנוכחית אינה מספקת עוד. לחימה וכינוס יכולות ממספר ממדים בזמן ובמרחב מחייבים הבנה רב־ממדית. על מפקד האוגדה למנף דגם ארבע־ממדי (שטח, תת־השטח, אוויר וחלל וסב"ר) כדי לסייע למפקדי הצק"חים לתת צורה
ליכולת ליצור מספר דילמות מכריעות עבור האויב.[27] כפי שאפשר לראות בתרשים 5, דגם זה מתחשב בתכלול הנכסים המאפשרים הרב־ממדיים, כגון אש חוצת ממדים, והופך בתוך כך להיבט חיוני המאפשר את מאמץ התמרון. בעוד שעקרונות התמרון נותרים כשהיו, ההתפתחות התרחשה בסביבת המבצעים ובדרך שבה על המפקדים לתת צורה למרחבים הפיזיים והדיגיטליים שבהם מופעלים עקרונות התמרון הקלאסיים.
תרשים 5
כיצד יבצע מפקד האוגדה את התמרון חוצה הממדים: תפקיד כוח המשימה הרב־ממדי
צבא היבשה הבין שכדי להפעיל באופן אחוד את מנעד היכולות הרב־ממדיות עליו לאגד את היחידות ואת הנכסים הרלוונטיים לכדי ארגון ייעודי בסדר הכוחות. ספר המבצעים של צבא היבשה קובע כי האוגדה היא הדרג הראשון המסוגל לתכנן ולתאם ביעילות את הפעלת כל היכולות הרב־ממדיות בכל מסגרת שדה הקרב. הצק"ח חסר את הזמן ואת היכולת לתכנן יכולות רב־ממדיות ולהפעילן, מלבד אלה הנמצאות כבר היום בשליטתו. לפיכך על האוגדה להוסיף על החטיבה נכסים ולהשלימה כדי להשיג את מצבי הסיום הרצויים של מפקד האוגדה.
תמונה 1: מייג'ור ג'נרל אריק ווסלי, מפקד המרכז למצוינות בתמרון, מרצה בכנס מטעם המרכז.
באילוסטרציה מציג את הממדים שבהם מתרחש התמרון ואת היחסים ביניהם.
(מאת: Benning News)
לסיכום, צבא היבשה האמריקני עדכן את ספר תורת המבצעים שלו והבין את הצורך להתאים את הגיאומטריה המסורתית של שדה הקרב, בעקבות אופי סביבת המבצעים הנוכחית והעתידית. האוגדה נתפסת כעת כגורם המאפשר העיקרי לביצוע תמרון חוצה ממדים באמצעות הצק"חים ולא ככוח מתמרן כשלעצמה. על מפקד האוגדה מוטל כעת לא רק לתת צורה לקרב היבשה ולתארו עבור פקודיו, אלא גם להקצות משאבים ונכסים ולהשתמש בסמכויות נדרשות ברמתו, כדי לאפשר את מבצעי החטיבות המתמרנות במרחב המגע. מוטלת עליו האחריות לא רק לתת צורה באופן דו־ממדי, אלא על פני מספר ממדים, כדי לתת את הדעת לתוצאים רב־ממדיים ולנקודות כינוס ולהיות מסוגל להעביר כל זאת לפקודיו, מפקדי הצק"חים. האוגדה תנסה מעתה והלאה לכנס מאמצים כדי ליצור מספר דילמות עבור האויב וכך לאפשר לחטיבות המתמרנות חלונות הזדמנות קונקרטיים בזמן ובמרחב כדי להשיג יתרון על פני אויב שווה עוצמה.
נקודת השקפה שניה: התמרון חוצה הממדים כמבצע מבוזר
לפי תפיסת הקרב הרב־ממדי האתגר העיקרי שמולו ניצב הכוח האמריקני הוא חדירה מבעד למערך הגנה מורכב, מתוכלל ועמוק ולאחר מכן פעולה בתוכו. לפי תפיסה זו מרחב הלחימה העתידי צפוי להיות קטלני ומפורק; יריבים עתידיים (ואף אלו הנוכחיים) יהיו מסוגלים לפצל את הכוח הרב־זרועי על פני ממדים;[28] סביבות בנויות ומורכבות יפצלו את כוחות היבשה ויחייבו אותם לפעול ללא סיוע הדדי, אפילו במקרים שבהם המרחקים בין כוחות שכנים יהיו קטנים יחסית.[29]
האויב יפעיל מערכות אסטרטגיות נגד גישה[30] שימנעו מתגבורת ומכוחות עוקבים להתקרב למרחב המבצעים. בנוסף כוחות שונים עשויים להידרש לפעול בסביבות מידע ובסביבות קוגניטיביות שונות עקב שסעים בחברה וההשפעות השונות של התקשורת החברתית על היחידים בחברה.[31] מציאות מבצעית זו תגרום לכך שכוחות שונים יידרשו למודיעין שונה מאוד בנוגע ל"תכסית האנושית" (human Terrain) ולמבצעי מידע שונים לחלוטין זה מזה, אפילו בסביבות פיזיות קטנות ולמרות קיום יעדים זהים בתחום מבצעי המידע עבור הכוח כולו.
שדה הקרב העתידי צפוי גם להיות קטלני מהעבר. תפיסת הקרב הרב־ממדי צופה שהן הכוחות הידידותיים והן כוחות האויב יימצאו במגע בכל מרחב שדה הקרב עם מגוון יכולות ובכל רגע נתון ולעיתים קרובות ממספר כיוונים וממדים.[32] מאפיין זה מקורו, באופן חלקי, ביכולת של שני הצדדים לקשור יחדיו יכולות מודיעין, סיור ותצפית ביחד עם יכולות תקיפה מדויקות וארוכות טווח ועל ידי כך למצוא מטרות בכל רוחב שדה הקרב ועומקו, לרתקן ולתוקפן.[33]
התפיסה צופה שבידי האויב יימצא מערך תקיפה־מודיעין, סיור ותצפית. מערך זה יהיה האמצעי היעיל ביותר של האויב לפעול נגד כוחות ארה"ב, הן בעודם נעים אל מרחב המבצעים והן כאשר הם פועלים בו. שילוב זה של מודיעין, סיור, תצפית ותקיפה והשימוש בכוחות מתמרנים רב־חיליים באיכות טובה יאפשרו לאויב למצוא את הכוחות האמריקניים ולרתקם, להפרידם איש מרעהו, לבודדם ולהשמידם אחד אחד.[34] בנוסף גדלה אף הסבירות להפעלת נשק להשמדה המונית.[35] עלייה זו במידת הקטלניות של הלחימה ושיפור יכולות האויב למצוא מטרות ולרתקן יחייבו את כוחות היבשה לצמצם את חתימתם ולהתפזר כדי להימנע מלהפוך למטרה.
על כוחות צבא היבשה תיכפה, אם כן, שבירה הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית, שתביא להפרדה בין הכוחות הפועלים במרחב ובינם לבין הכוחות העוקבים להם והתגבורת שלהם.[36] האויב ינסה לכפות על כוחות צבא היבשה לפעול באופן עצמאי האחד מהשני, ולמעשה לפעול ככוח מבוזר כדי למנוע מהם את אחת מנקודות החוזק העיקריות של כוח מודרני – היכולת לרכז מאסה מכריעה.
הרעיון של CDM, על פי זווית ההסתכלות הזו, הוא להפוך את התורפה ליתרון. כיצד? באמצעות מתן אפשרות לכל רכיב יבשתי נפרד להילחם ולנצח באופן עצמאי. לשם כך על העוצבות להיות מסוגלות לא רק להימנע מגילוי, אלא גם לשרוד מגע עם האויב, לתמרן ולהילחם במשך זמן מה ללא קווי אספקה רצופים או אגפים מאובטחים ולהתאמן כך שהן תוכלנה להפעיל פיקוד ושליטה על כוחותיהן בתנאים שבהם נשחקו יכולות הפו"ש.[37]
בהינתן סדר הכוחות המצומצם יחסית של צבא מתנדבים המבוסס על טכנולוגיה עילית, יחייב הדבר כוח מבוזר המסוגל לנהל מבצעים כאשר אין מרחב רצוף המחבר בין כוחותיו, בעל יכולת להשפיע על מרחבים גדולים באמצעות עוצבות פיזיות קטנות.
לפי הרעיון הבסיסי של התמרון המבוזר,[38] שפותח כבר בשנים האחרונות של מלחמת העולם הראשונה,[39] הצבא החודר שולח מספר רב של כוחות קטנים ועצמאיים נגד חלקים נרחבים של מערך ההגנה של האויב. כוחות אלה מנסים למצוא את התפרים בין יחידות האויב ועמדותיו או חלקים חלשים במערכי ההגנה שלו. לאחר שנמצאו נקודות תורפה כאלה, הכוחות החודרים יתרכזו בנקודות התורפה ויבקיעו את דרכם פנימה, יאגפו את עמדות האויב ויפרצו אל "פנים הארץ".
שלהי המאה ה־20 וראשית המאה הנוכחית ידעו גם הם לא מעט פיתוח תיאורטי של תפיסות מבצעים מבוזרים, למשל בחשיבה הרוסית באפגניסטאן ובצ'צ'ניה.[40] גם חיל הנחתים האמריקני זיהה את אתגרי העתיד בכל הנוגע לכניסה בכוח לתוך מרחבים מוגנים, חקר את הנושא ושילב אותו אל תוך תפיסת ההפעלה הרשמית שלו[41] ולאחרונה גם לתוך תפיסת הראשה של החיל.[42]
נראה שתמרון מבוזר הוא רכיב ליבה בתפיסת הקרב הרב־ממדי. אחד משלושת הרכיבים העיקריים בתפיסה מוגדר כהפעלת "עוצבות עמידות המסוגלות למבצעים עצמאיים־למחצה במרחב מבצעים גדול, תוך הטלת יכולות אל כל הממדים או גישה אליהם". התפיסה מוסיפה וקובעת שכוחות צבא היבשה העתידיים יהיו מסוגלים לכנס מספר יכולות מבוזרות, על פני ממדים, אל תוך מקומות ספציפיים בזמן ספציפי, כדי ליצור "חלונות הזדמנויות", לנצלם וליצור מספר דילמות לאויב (על פני ממדים, זמן ומרחב).[43] הדרישה לפעול באופן עצמאי למחצה חוזרת על עצמה מספר פעמים לאורך המסמך.[44] ללא "עצמאות למחצה", אפשר שהכוחות הידידותיים יובסו בנקל במרחב המגע על ידי העוצבות הרב־חיליות של האויב.[45]
תפיסת הקרב הרב־ממדי צופה שתמרון מבוזר, עצמאי למחצה, ייערך בסיוע הדדי על ידי כוחות צבא יבשה שיהיו איתנים, ניתנים להגדלה ולהקטנה לפי הצורך (scalable), יותאמו למשימה מבחינת ארגונם (Task Organized), רב־חיליים באופיים, ובעלי יכולת פעולה חוצת ממדים.[46] מרכיבים אלה הם: רב־חיליות, עצמאות למחצה, יכולת פעולה חוצת ממדים ואיתנות – תלויים הדדית האחד בשני.
איתנות בסביבה מפורדת תהיה תלויה ביכולת של הכוח לצמצם את חתימתו כדי להימנע מגילוי. מאחר שכוחות מבוזרים פגיעים יותר מאשר כוחות שאינם מבוזרים, האיתנות תהיה תלויה גם ביכולת לפעול באופן עצמאי למחצה – הן מסיוע רב־זרועי והן מסיוע זרועי (כגון כזה הניתן מסיוע אש על ידי רמות ממונות).[47]
על אבני הבניין של הכוח המבוזר להיות חזקות ואיתנות דיין כדי שניתן יהיה לייצר יתרון זמני על פני אויב המחזיק בסוגים שונים של עליונות (מספרית, טכנולוגית ועוד) ולנצל יתרונות זמניים אלה. עם ניצול "חלונות עליונות" אלה יסגור הכוח המבוזר את הטווח אל האויב וישמיד אותו בעצמו, ללא סיוע נוסף, ואפילו כאשר הכוח המבוזר אינו המאמץ העיקרי של הרמה הממונה.[48]
עקב הטבע המבוזר של כוחות היבשה, כמו גם עקב שיבושים בתקשורת וביכולת לגשת לנכסים הנמצאים בעורף, אפשר שיועיל להם להחזיק ביכולות אורגניות, כגון מודיעין, סיור ותצפית, אש, קיום הכוח וניידות, בדרג הנמוך ביותר האפשרי. זאת כדי שהם יוכלו לפעול באופן מבוזר ככוחות רב־חיליים. כמו כן יהיה צורך לאפשר לכוחות בדרגים נמוכים בהרבה מאשר כיום גישה ליכולות לא אורגניות אחרות.[49]
הקרב הרב־ממדי מצריך יותר מאשר שיפור באיתנות הכוחות גרידא. ליבת התפיסה היא התקפית ואפשר לסכמה בציטוט הבא: "עוצבות יבשה איתנות של כוחותינו יתמרנו באופן עצמאי למחצה לאורך מספר צירים מבוזרים, המתאפשרים על ידי יכולות חוצות ממדים, כדי לנצל חלון הזדמנויות או לפתח מצב לא ידוע למשך מספר ימים, בלי להמתין לתמונה מודיעינית שלמה, לשחיקת מערכי ההגנה של האויב באש או ליצירת קווי אספקה רציפים".[50]
יש כמה יתרונות ללוחמת היבשה מהתפיסה המתגבשת. בראש ובראשונה היכולות המשופרות יאפשרו למפקד מגוון אפשרויות ליצירת "חלונות היתרון", ועקב כך הן תיצורנה מספר דילמות בפני האויב על פני שדה קרב שיהיה לעיתים קרובות נרחב ולא רצוף.
שנית, היכולת להציב מספר איומים בפני האויב תגרום לכך שהאויב יידרש לפזר את יכולות המודיעין, הסיור, התצפית והתקיפה שלו על פני שטח נרחב כדי להתמודד עם האתגרים הסימולטניים שמציבים הכוחות הידידותיים, ועקרון ריכוז המאמץ יימנע ממנו.[51] לא זו אף זו, הפריסה הרחבה של הכוחות הידידותיים תאפשר להם לאתר את כוחות האויב, גם אם הוא ינסה לצמצם את חתימתו.[52] לבסוף, העצמאות והאיתנות של כוחות המשנה יאפשרו למפקד המערכתי לתעדף יכולות רבות־ערך, אך מעטות, לפעולה נגד בעיות מערכתיות במקום להקצותן מראש.[53]
בהתאם לכך כוח יבשה מבוזר יידרש להיות מסוגל לחולל תוצאים חוצי־ממדים גם כדי לפצות על היעדר הסיוע הרב־זרועי[54] אך גם כדי ליצור את הדילמות המרובות בפני האויב.[55] אין די ביכולת לחולל מספר תוצאים כשלעצמם, אלא יש צורך לתאם בין מספר תוצאים אלה בזמן ובמרחב כדי לנצלם באופן מיטבי – וזהו רעיון הכינוס.
תפיסת הקרב הרב־ממדי (MDB) מניחה ששני הצדדים ינסו לכנס יכולות בין־ארגוניות וצבאיות, קטלניות ובלתי קטלניות, על פני מספר ממדים וסביבות, בזמן ובמרחב, כדי ליצור חלונות הזדמנויות המאפשרים תמרון או לשם השגת עמדת יתרון.[56] המבצעים המבוזרים יהיו, כך לפי התפיסה, חלק בלתי נפרד ממבצעי היבשה העתידיים.
כך, מצד אחד הכוח הרב ממדי יידרש להיות איתן מאוד, לא רק ביכולותיו, אלא גם ביכולתו לתזמר את היכולות השונות שבאמתחתו לכדי "כינוס". מצד שני על הכוח הרב־ממדי להיות "זמיש"[57] ומתמרן מאוד כדי לנצל את הכינוס, לאחר שזה נוצר או התגלה. לעיתים עשויים שני מאפיינים אלה לסתור האחד את השני. אפשר להניח שהקרב הרב־ממדי יחייב שתי רמות שונות של כוחות – גורם מפקדה איתן וגורם תמרון זמיש.
הגורם האיתן, המחזיק במספר רב של נכסים וביכולת לתכללם לכדי כינוס כנראה לא יהיה הצק"ח אלא האוגדה ודרגים שמעליה. בה בעת הגורם הזמיש, המתמרן, שינצל את הכינוס שיצרה האוגדה יהיה, כפי הנראה, הצק"חים, שיפעלו, לפי התפיסה, באופן מבוזר האחד מהשני.
אם נשתמש בהגות הצבאית של עידן התמרון הממוכן, ניתן להמשיל את הכינוס המתוזמר על ידי האוגדה לזיהוי הפער שעליו כותב לידל־הארט, ואילו ניצול הכינוס[58] על ידי הצק"ח משול ל"נחשול המתרחב" המנצל את נקודת התורפה במערך האויב עם גילויה. בכך, העצמאות למחצה והכינוס תלויים האחד בשני – אף אחד מהם יכול להתקיים לבדו, ושניהם חיוניים לאיתנות הכוח המבוזר וליעילותו.
אפשר לטעון כי נדרש גורם נוסף המסוגל לקשר בין החטיבה המתמרנת באופן מבוזר במרחב המגע ובמרחב העומק ובין מפקדת האוגדה הנמצאת במרחב מימוש השליטה. גורם זה יידרש להיות מסוגל לזהות פערים במערך האויב, להחזיק את חלון ההזדמנויות פתוח – לאחר היווצרו – עד שחטיבה מתמרנת תוכל לנצלו. מדובר בסוג יחידה חדש – כוח משימה רב־ממדי – שיהיה דומה במובנים רבים לפרשים המשוריינים של העבר.
עם זאת מבצעים מבוזרים, כפי שמוזכר לעיל, יחייבו שינויים מקיפים נוספים בציוד וחשוב מכך במנטליות. מעבר לדרישות החומריות הנובעות מיכולות רב־ממדיות איתנות, כגון הגנה אווירית, טילים נגד אוניות, יכולות סב"ר ומבצעי מידע ועוד, יחייבו המבצעים המבוזרים ויתור על עקרונות שנתפסו כהכרחיים בעבר, כגון אגפים מאובטחים, קווי אספקה רצופים וסיוע הדדי. המבצעים המבוזרים יחייבו שהמפקד היבשתי יבין את הממדים האחרים ואת היחסים ההדדיים איתם. שיקולים כאלה עשויים להיות פשוטים כגון מיקום הנכסים הרב־ממדיים של האויב המוצבים על היבשה (לדוגמה, מערכות הגנה אווירית קרקעיות) או מורכבים, כגון ההשלכות של הפעולה ככוח מבוזר ומבודד על רוח הגייסות, הממד הקוגניטיבי שלהם והלוגיסטיקה שלהם. הדבר יחייב, קרוב לוודאי, שינויים משמעותיים לא רק ברכש ובמו"פ, אלא גם באימונים ובמנהל כוח האדם הצבאי.
נקודת מבט שלישית: הולדה מחדש של הפרשים הקלים
הקרב הרב־ממדי מנסה לפתור בעיה. במונחים פשוטים הכוחות האמריקניים כבר אינם מסוגלים להיות בטוחים ביכולתם להגיע למקום שאליו הם רוצים, וביכולתם לבצע את משימותיהם, אם יגיעו לשם.
ראשית, האויב יאתגר את הכוחות האמריקניים בכל הממדים, הן באופן קינטי והן באופן שאינו קינטי. שנית, הכוחות האמריקניים יעמדו בפני קטלניות הולכת וגדלה בכל מרחב המבצעים. תפיסת הקרב הרב־ממדי מזכירה במפורש את יכולות האויב לאתר את הכוחות האמריקניים, לאכנם במהירות, בעומקים מערכתיים ואסטרטגיים, באמצעות חיישנים, מרגלים, כוחות מיוחדים, כלי טיס בלתי מאוישים ונכסי חלל וליצור רשתות מודיעין סיור ותצפית.[59] האויב ישתמש במודיעין זה בשילוב עם נכסי אש מתקדמים כדי להעסיק כוחות בכל המרחב מארה"ב גופא ועד לשדה הקרב.
שנית, ישנו אתגר המכונה בפיקוד האימונים ותורת הלחימה של צבא היבשה האמריקני בשם "הסביבה המורכבת". בסביבה עירונית צפופה התנועה הקרקעית והאווירית של הכוחות האמריקניים תהיה בת צפייה ופגיעה לשיבוש. בערים אלה הכוחות הידידותיים יתקשו לתמרן, לתספק עצמם, לשמור על תקשורת פתוחה, לסייר ולהפתיע את האויב.
הבעיה האחרונה העומדת בפני הכוחות האמריקניים נקראת "אתגר ההרתעה". לפי תפיסת צבא היבשה האמריקני יחידותיו לא יוכלו להגיב לפעולות מכריעות של האויב לפני שזה יוכל לממש את הישגיו. סיבה מרכזית לכך הוא אתגר הנגד גישה, השוחק את יכולת ההרתעה האמריקנית.
אף כי היקף אתגרים אלה ואופן מימושם הוא חדש, האתגרים עצמם אינם כך. צבאות התמודדו זה מכבר, בו זמנית, עם אויבים על היבשה, באוויר ובמרחב המידע. מערכי הסיור של האויב הפכו כוחות רחוקים לפגיעים לתקיפה. עוצבות שצעדו דרך שטח שבו הן היו חשופות לתצפית, מצאו שהיה להן קשה לתמרן ביעילות והתמודדו עם בעיות אספקה. עוצבות אלה לא היו בטוחות תמיד שיוכלו להגיע לשטחי המפתח בזמן כדי למנוע מהאויב לבסס את שליטתו בהם.
מגוון פתרונות פותח לאתגרים אלה, אך סוג יחידה אחד מילא תפקיד מפתח בהתמודדות עם כולם, במיוחד במאות השמונה עשרה והתשע עשרה – הפרשים הקלים.[60] בכל ההיסטוריה הפרשים היו כוח נייד וגמיש שהדגיש את המהירות על פני כוח האש או ההלם. הם יכלו לפעול במנותק מהכוח העיקרי ולעיתים קרובות אף העדיפו לעשות כך. עם זאת חיילים אלה היו יקרים, הצריכו אימונים משמעותיים יותר ביחס לחייל הרגלים הטיפוסי, וכיוצא מזאת קשה היה להחליפם.
באופן מסורתי לפרשים היו מספר תפקידים במלחמה. ראשית, מדובר היה בכוח סיור. הגנרל רוברט אי לי (Robert E. Lee) כינה את מפקד הפרשים המבריק שלו ג'יי אי בי סטוארט (J. E. B. Stuart) בשם "העיניים והאוזניים של הצבא שלי".[61] הייתה לכך סיבה טובה. בפעמיים שבהם סטוארט רכב סביב צבאות האיחוד בשנת 1862, הוא הצליח לספק מודיעין חיוני, שאפשר לגנרל לי להכווין את הגנרל ג'קסון לאגפי כוחות האיחוד ולעורפו בקרבות שבעת הימים ובקרב בול ראן השני.[62]
בו בזמן הפרשים שימשו גם כ"מסך עבור שאר הצבא".[63] בעוד פרשי האויב חיפשו אחר הכוח העיקרי, פרשי הכוחות הידידותיים מיסכו את תנועות כוחותיהם העיקריים על מנת למנוע מפרשי האויב מודיעין על פריסת הכוח העיקרי וכוונותיו. "העיניים והאוזניים" ניסו להשאיר את הצד השני עיוור וחירש.
הפרשים שימשו גם ככוח אבטחה חשוב. הפרשים מיסכו את הכוח העיקרי מפני התקפות על אגפיו. ז'אן אפשר גם לשלוח את הפרשים לאבטח מתקני מפתח, כגון גשרים ותחנות רכבת. נוסף על כך הפרשים מגינים על הזנב הלוגיסטי של הכוח מפני פשיטות האויב ומבטיחים בכך את הקיום של קווי אספקה לכוחות הלוחמים.
הפרשים הניידים לעילא היו, אם כך, הכוח המושלם לפשיטות על האויב, על אספקתו ועל קווי התקשורת שלו. במהלך ההתקדמות של הכוחות הבריטיים, בפיקודו של הגנרל צ'ארלס קורנוואליס (Charles Cornwallis), לווירג'יניה בשנת 1781, הטרידו כוחות הפרשים הקלים של הארי לי (Harry Lee) ופרנסיס מאריון (Francis Marion) את קווי האספקה שלו לכל אורך מסעו. הפרשים הפרוסים, בשנת 1870, קטעו את כבלי הטלגרף הצרפתיים במהלך פשיטותיהם.[64] בעוד הם משבשים את תקשורת האויב, כוחות הפרשים גם מגינים על התקשורת של כוחותיהם.
אל מול פני התקפות האויב אפשר היה לשלוח את הפרשים כדי לסתום מהר חורים שנוצרו בקווי הכוחות ולהגן על עמדות מפתח. אם הכוח העיקרי נסוג, הפרשים שימשו לעיתים קרובות כדי לעכב את כוחות האויב, "להציל את חיל הרגלים ולתת לו זמן להתאסף ולסגת".[65]
לבסוף, הפרשים שולבו לעיתים ביחד עם ההתקפה העיקרית. מאתיים פרשים של כוחות האיחוד הסתערו על חיל הרגלים של הקונפדרציה בקרב גיינס מיל (Gaines Mill) בשנת 1862 וספגו 55 נפגעים. אך הסתערות זו אפשרה לכוח העיקרי של האיחוד לסגת באופן מאורגן.[66]
מכאן אפשר ליצור תמונה ברורה של תפקידי הפרשים. באמצעות סיור, אבטחה, ניצול הצלחה ופשיטות, יכולים אלה להקל על התמרון של הכוח העיקרי, לעזור לו להפיג את ערפל הקרב ולהשיג את היעדים המערכתיים של המפקד. הפרשים הם כוח גמיש ורב משימתי שאפשר להפעילו כדי לתפוס הזדמנויות ולחסום פרצות בכל רחבי שדה הקרב – מהעורף ועד החזית ואף מעבר לקווי האויב. לפרשים עשויה להיות השפעה משמעותית הן על רוח הלחימה של האויב והן על יכולתו להוציא אל הפועל את הגיונו המערכתי – בדיוק כפי שעשו הכוחות של גנרל אלנבי לכוחות העות'מאנים במערכת ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
מה לדיון היסטורי זה על חיילים רכובים ולמלחמה העתידית נגד יריב שווה עוצמה ומתקדם טכנולוגית?
תפקודי הליבה של הפרשים במאות הקודמות הם הדבר שהקרב הרב־ממדי מנסה לספק לכוחות התמרון המסורתיים בעידן שבו קיימים אגפים חדשים שעליהם יש להגן ולנצל וממדים חדשים לסייר בהם, ושהיריבים נדרשים לפתח דרכים חדשות לשבש את תמרון כוחות היבשה. מדובר, אם כן, בגרסה המודרנית של כוחות הפרשים הללו מן העבר.
הפרשים הגנו על אגפי הכוח העיקרי בעודם תוקפים את אגפי האויב. אך הטכנולוגיה החדשה יצרה אגפים חדשים עבור הכוח העיקרי. בראשית המאה העשרים יצר המטוס מעל כוחות היבשה אגף שעליו היה צריך להגן, ואשר הפך את האוויר לממד נעדר עליונות. הסב"ר, החלל החיצון והספקטרום האלקטרומגנטי יצרו אגפים חדשים המאיימים למנוע את יכולת התמרון מהכוח העיקרי. אגפים אלה קיימים הן עבור הכוחות הידידותיים והן עבור האויב. בכך הם מספקים הזדמנות ומהווים איום בו זמנית ויוצרים ממדים נעדרי עליונות.
רבים מניחים שהקרב הרב־ממדי מביא עימו צורת תמרון חדשה באופן קיצוני. עם זאת מזווית ההסתכלות המוצעת כאן התמרון היבשתי המסורתי נשאר גורם מרכזי. חשיבות תמרון היבשה, אפילו בחזון צבא היבשה הנוגע לקרב העתידי, ברורה. בדבריו בכנס הארגון של צבא היבשה (AUSA) הדגיש גנרל פרקינס שהיריב ינסה לרתק את הכוחות האמריקניים במקומם ולמנוע מהם לתמרן. לדבריו זה הוא דבר בעייתי במיוחד, כיוון שהצבא האמריקני הוא כוח מתמרן בשונה מרבים מיריביו המתבססים על האש. גנרל פרקינס המשיך ותיאר את הקרב הרב־ממדי בתור פתרון לשמירה על חופש התמרון. במילים אחרות התמרון נשאר במידה רבה באופיו המסורתי, והאתגר העתידי יהיה כיצד להוציאו אל הפועל.
זו היא בדיוק הבעיה שהפרשים נדרשו לפתור בעבר. הממדים האחרים המתוארים בתורת הלחימה אינם התמרון העיקרי. הם רלוונטיים כיוון שהם ממסכים את התמרון הקלאסי המתואר בתורות לחימה קודמות, מיידעים אותו ומאפשרים אותו.
האמצעים לשיבוש התמרון מגוונים מהעבר ומתקיימים למשך זמן ארוך יותר ובמרחב גדול יותר מהעבר. לפיכך תפקוד המיסוך שמספק הקרב הרב־ממדי, מגוון יותר מזה שסיפקו הפרשים. לפי מסמך התפיסה "כיוון שכוחות ידידותיים יתמודדו עם מגע בכל המרחבים ממגוון יכולות של היריב בכל זמן נתון, לעיתים ממספר כיוונים וממדים, שדה הקרב התרחב והוא לעיתים קרובות בלתי רצוף".[67]
ליבת האתגר נגד גישה ומניעת שטח, המדיר שינה מהמתכננים האמריקניים, נוגעת להגעה לשדה המערכה ולשמירה על חופש התמרון לאחר מכן. בעבר הפרשים היו פותחים את הדרך ומגלים מארבים וריכוזי אויב המנסים לתפוס את הכוחות הידידותיים במהלך תנועתם. מסך סיור מוצלח יאפשר לכוח העיקרי להגיע לשדה המערכה במצב טוב. במהלך הלחימה יגנו הפרשים על אגפי הכוח ויסתמו פרצות, אם אלה ייווצרו.
רכיב אחד של הקרב הרב־ממדי הוא "פעולה נגד מבצעי הסיור של היריב". בעוד שבעבר היה נדרש להרחיק את עיני האויב ואוזניו מהכוח העיקרי ומקווי האספקה שלו, בעתיד יידרש "למנוע מהיריב את היכולת להבין את כוונות הכוחות הידידותיים" באמצעות הגנה על רשתות, מערכות ותשתית, למנוע מהאויב לאמנע את מאמצי הסיור של הכוחות הידידותיים ולפעול נגד יכולות הסיור של האויב. אלו הם תפקודי הליבה של הפרשים המסורתיים.
תפקיד הסיור והמודיעין
הקרב הרב־ממדי מצריך את הקיום של מודיעין וסיור פעיל. על הכוחות הידידותיים "לאמנע את הכנת הסביבה שעורך היריב ולנטרל את מאמציו לספק מטרות למערכות המודיעין, הסיור, התצפית והתקיפה שלו". בכך נכלל הזיהוי של סוכנים וכוחות שליחים המספקים ליריב מודיעין על הכוחות הידידותיים ועל תשתיות מפתח. במרחב הסב"ר פועלים הכוחות למנוע מהאויב לתקוף רשתות מחשבים חיוניות.
בתחום הלוחמה שאינה מוסכמית, מורה תפיסת הקרב הרב־ממדי לכוחות האמריקניים לפעול באופן ישיר נגד מאמצי הסיור של האויב. על הכוחות האמריקניים לאתר את הכוחות הבלתי סדירים של היריב ושל שליחיו ולתקוף אותם הן באופן פיזי והן באופן קוגניטיבי. "התשה פיזית של יכולות הסיור הבלתי מוסכמיות של היריב באמצעות הרג, שבי או כניעה של האיום יוצרים חלונות יתרון קוגניטיביים בקרב האוכלוסייה האזרחית הידידותית ונגד רשתות הלוחמה הבלתי מוסכמית של היריב והנהגתו".[68] דבר זה מאפשר את הקיום של מבצעי מידע של הכוחות הידידותיים, סיור ופעילויות אחרות.
אמנעת מאמצי הסיור של האויב עולה וחוזרת במהלך מסמך התפיסה, אפילו בכל הנוגע לשלב שלפני העימות:
באמצעות הגנה פיזית, וירטואלית וקוגניטיבית על מערכות מפתח של הכוחות הידידותיים ובאמצעות אמנעת מאמצי הסיור של היריב, הכוחות הידידותיים ייצרו הזדמנויות שיגרמו לאויב להסתגל. על היריבים יידרש להקדיש משאבים רבים יותר וזמן רב יותר לצורך הכנת הסביבה, או להגביר את קצב המבצעים ואת מידת החתימה של הסיור, דבר שיגדיל את הסיכוי לחשיפת שיטותיו, רשתותיו, סוכניו ומערכותיו לאמנעת הכוחות הידידותיים ולניצול על ידי יכולותיהם.[69]
לאחר שכוחות סב"ר, ל"א, סיור ואחרים מאפשרים לכוח העיקרי להגיע לשדה הקרב, קובעת תפיסת־הקרב הרב ממדי שיש לקיים תמרון מסורתי:
להביס את האויב בעימות מזוין באמצעות תמרון בו־זמני דרך מרחבי סיוע נעדרי עליונות, מעומקים אסטרטגיים ומערכתיים ועם עוצמת לחימה מספקת, בזמן מתאים להביס את כוחות האויב, לערוך תמרון עמוק (בממד הפיזי), לשבש את מערכות המודיעין, הסיור, התצפית, התקיפה וההגנה האווירית המתוכללת של האויב ולאפשר לכוחות היבשה להביס את האויב בקרב המגע.[70]
כאן טמון הניצחון והוא לא השתנה באופן מהותי. כפי שטען הגנרל הבריטי דאגלאס הייג (Douglas Haig) במחקרו על הפרשים: "המטרה העיקרית היא השמדת הכוח העיקרי של האויב, אך מטרה זו אפשר להשיג באמצעות השלמת מטרות משנה המכינות את הקרקע עבור הכוח העיקרי".[71]
לסיכום זווית ההסתכלות הזו הקרב הרב־ממדי והתמרון חוצה הממדים אינם מתארים צורת תמרון חדשה. תמרון קרקעי שלטני נותר האמצעי העיקרי לנצח במלחמה כנגד יריב שווה עוצמה. צבא היבשה האמריקני יצר גרסה עדכנית, חדשנית ורלוונטית מאוד של הפרשים, גוף סיור ייעודי בממדים החדשים, כדי להגן על האגפים החדשים שזוהו ולנצל את האגפים שהאויב ישאיר פתוחים. גילוי זה יעזור להפיג את הבלבול בנוגע לקרב הרב־ממדי ויאפשר למתכננים ולמפקדים לבנות ביעילות רבה יותר את הכוחות ואת היכולות הנדרשות להפוך את הקרב הרב־ממדי לתורת לחימה שתכין את הכוח האמריקני לקרב הבא.
השלכות
שלוש נקודות המבט על הקרב הרב־ממדי – התמרון העיקרי במאה העשרים ואחת, התמרון המבוזר והפרשים – הן נפרדות אך אינן סותרות זו את רעותה. למעשה הן משלימות זו את זו. גנרל סטיבן טאוונסנד (Stephen Townsend), מפקד פיקוד האימונים ותורת הלחימה של צבא היבשה האמריקני ומחליף הגנרל פרקינס, קבע את "מבצוע הקרב הרב־ממדי" בתור אחד מארבע הנושאים הנמצאים אצלו בעדיפות.[72] בעוד הקרב הרב־ממדי עובר תהליך מבצוע, חשוב להגדיר בבירור את התפקידים של כל דרג ואת תחומי אחריותו. מה שידוע כעת זה שהאוגדה תערוך קרב רב־ממדי כדי לאפשר תמרון חוצה ממדים של החטיבות הכפופות לה. הגדודים ינהלו תמרון רב־חילי, כפי שעשו זה מכבר.
אף על פי כן מפקדים בכל הרמות מחפשים את התפרים והאגפים בשדה הקרב הבלתי קווי. אפשר שהדרג המזהה או היוצר את האגפים או את התפרים יהיה גם זה שינצלם ואפשר שרק דרג גבוה יותר יוכל לנצלם.
האוגדה
עוצבת היסוד של הקרב הרב־ממדי היא האוגדה שהיא גם אבן הבניין הבסיסית של צבא היבשה והדרג הנמוך ביותר המסוגל לנהל קרב רב־ממדי. משימת האוגדה היא לתזמר תוצאים וליצור חלונות הזדמנות שינוצלו על ידי צוותי הקרב החטיבתיים. דבר זה הופך את מפקד האוגדה לשחקן מרכזי בקרב הרב־ממדי. לפיכך נדרש מפקד זה להבין לעומק את תפיסת הקרב הרב־ממדי ואת תפקידו בתפיסה זו. הוא כבר אינו רק מפקד טקטי, אלא הוא שולט בכוחות מבוזרים ובנכסים מאפשרים ממרחב מימוש השליטה המרוחק ממרחב המגע. בעוד הוא מסנכרן את הקרב הרב־ממדי המורכב ממפקדתו שבמרחב מימוש השליטה, יכולתו להשתתף בקרב המגע של הצק"ח ולעצבו באמצעות הממדים שאינם פיזיים תהיה רבה מאי פעם בעבר. למרות זאת יהיו זמנים שבהם למפקד האוגדה לא יהיה קשר עם חלק מחטיבותיו, או אף עם כולן, ועליו להסתמך על פקודיו לפעול בפיקוד מוכוון משימה. העיסוק העיקרי של מפקד האוגדה בקרב הרב־ממדי נוגע בתזמור כוחותיו ויכולות מאפשרות בזמן, במרחב ובממדים לשם יצירת מספר נקודות כינוס, זיהוין וניצולן בכל הממדים ומרחבי הלחימה.
כוח המשימה הרב־ממדי (הצק"ח)
בעוד שמרכז הכובד של התמרון חוצה הממדים הוא הצק"ח, הנכסים המאפשרים החיוניים לתמרון זה נשארים בידי האוגדה. מפקד האוגדה ישתמש בכוחות ייעודיים – כוח המשימה הרב־ממדי – ליצירת נקודות כינוס ולזיהוין. כפי שנידון בנקודת המבט השלישית לעיל, גלגול מודרני זה של אגד הפרשים יהיה כלי עיקרי ליצירת נקודות כינוס וימלא במידה רבה את התפקיד שמילאו הפרשים במאה התשע עשרה. כוח זה יהיה הדבק שיחבר יחדיו את המאמץ חוצה הממדים. כוח המשימה הרב־ממדי יקל על הניצול של נקודות כינוס ואפילו יהיה מסוגל לסנכרן חטיבות אחרות בהיעדר תקשורת עם האוגדה. מאחר שכוח זה עשוי להידרש להחזיק את הנקודה בשטח שבה נפתח חלון ההזדמנויות, שומה עליו להחזיק עוצמת לחימה עצמאית מספקת להשאיר את חלון ההזדמנויות פתוח לבדו, עד שחטיבה מתמרנת כל שהיא תוכל להגיע ולנצלו. מאחר וכוח המשימה הרב ממדי יילחם בנסיבות שונות, כנגד שילובים מגוונים של יכולות אויב, אפשר שמפקד האוגדה יידרש לארגנו בהתאם למשימה ולהקשר הספציפי שבו הוא יפעל. אם יתגשם חזון זה של מודולריות, יהיה מפקד האוגדה מסוגל לארגן כוח משימה רב־ממדי ייחודי ולכלול בו גורמים מאפשרים אורגניים וכאלה המוקצים לו מרמות ממונות – ל"א, סב"ר, הגנה אווירית וכדומה.
כוח משימה רב ממדי יהיה, לבטח, איתן יותר מגדוד רגיל, אך לא יהיה חטיבה מתמרנת נוספת. יהיה לכוח משימה זה מטה קטן, אך עם זאת מספיק כדי לאפשר לו למנף את נכסיו הייחודיים הרבים תוך שמירה על ניידות וזמישות.
כוח המשימה הרב־ממדי עשוי להיראות, על פניו, כחטיבת תצפיות (Battlefield Surveillance Brigade), אך הוא יהיה שונה ממנה בכמה מובנים. עיקר השוני הוא שבשונה מחטיבת התצפיות, כוח המשימה הרב־ממדי יהיה מסוגל להילחם בעצמו תוך שהוא מאורגן לפעול באופן מבוזר בהקשרים מסוימים.
כדי להיות מסוגל להשלים את משימותיו, כוח המשימה הרב־ממדי יחזיק ביכולות ייעודיות וייחודיות – החל מחיישנים, עבור בתקשורת וכלה ביכולות סב"ר. כוח זה יהיה יקר לאימון ואחזקה. לפיכך לא יהפוך הצבא כולו לכוחות משימה רב־ממדיים, אלא שהחטיבות תישארנה, במידה רבה, דומות להיום ותפקידן יהיה ניצול נקודות הכינוס באמצעות תמרון חוצה ממדים.
החטיבה
כפי שנדון בנקודת המבט השנייה שלעיל, תפקיד האוגדה הוא לסייע לחטיבות המתמרנות המבוזרות ולצוות הקרב הרב־ממדי. צוותי הקרב החטיבתיים יבצעו לעיתים קרובות את התמרון חוצה הממדים שלהן באופן מבוזר. בשדה הקרב העתידי, שיהיה בלתי קווי ובלתי רציף, יהיו מקרים שבהם חטיבות האוגדה תידרשנה לפעול באופן אוטונומי. הן תהיינה מנותקות מהאוגדה ולא תהיינה מסוגלות להסתמך עליה ועל יכולותיה כדי ליצור נקודות כינוס. במקרים אלה צוותי הקרב החטיבתיים יידרשו לזהות נקודות כינוס לפתחן או אף ליצור אותן בעצמן ולנצלן בעצמן וללא הנחיה או סיוע מהרמה הממונה או מגורמים אחרים. לפיכך יש לזכור שכוח המשימה הרב־ממדי יהיה גורם מקל (Facilitator) ולא גורם מאפשר (Enabler).
פו"ש
אחד השינויים הגדולים ביותר בקרב הרב־ממדי הוא שעל המפקדים בכל הרמות להתרגל לכך שיחידות אחרות – מדרגים אחרים או אף מזרועות אחרות – תפעלנה בתוך מרחבי האחריות שלהם, ושלא תמיד ישלטו המפקדים על כל היחידות הפועלות במרחב אחריותם. לדוגמה, מדובר יהיה בנכסים שיאפשרו את הקרב הרב־ממדי של האוגדה או של אחד מהצק"חים האחרים, או שיפעלו כחלק מכוח המשימה הרב־ממדי. כמו כן על מפקדי האוגדה להתרגל לכך שבסביבת הקרב הרב־ממדי הם לא בהכרח יוכלו לשלוט באופן ישיר בפקודיהם בכל זמן נתון. מפקדים, הן ברמת האוגדה והן ברמת החטיבה, יידרשו להיות מסוגלים לאתר תפרים חדשים, אגפים חדשים וחלונות הזדמנויות בעצמם.
בניין הכוח
צבא היבשה האמריקני יידרש גם להתמודד עם המציאות שלפיה לקרב הרב־ממדי תהיינה השלכות העשויות לשבור את האימונים הקיימים, הארגון הקיים ואף את מבנה הדרגות הנוכחי. אם על מפקדי החטיבות לדעת הן כיצד עליהם לערוך תמרון חוצה ממדים והן כיצד ליצור נקודות כינוס עבור עצמם, תוך שהם מנותקים מהאוגדה, הרי שיהיה עליהם להתאמן לפעול בסביבות מנועות, בהקשרי הקרב האוגדתי ולא אך ורק בתור חטיבה. כדי לתת את הדעת על סוגיות חוצות ממדים עשוי להידרש צבא היבשה ליצור סוג חדש של מפקדים זוטרים שאינם מפקדי החילות המתמרנים הקלאסיים. מפקדים זוטרים אלה יידרשו גם הם להבין את התמרון חוצה הממדים וכיצד לנצל את מרכיביו בעודם ברמת הפלוגה. כמו כן הם יידרשו להבין את הקרב הרב־ממדי בעודם ברמת הגדוד. המפקד לא יוכל להתחיל לעסוק ברב־ממדיות אך ורק ברמה שבה הוא יידרש ליישם זאת, ולפקד על נכסים רב־ממדיים אלה לראשונה. היכרות המפקדים עם גורמי התמרון חוצה הממדים והקרב הרב־ממדי חייבת להתחיל בשלב מוקדם של שירותם – אפילו במהלך האימון הבסיסי.
אפילו עם יצירת הקצין החדש, קשה לדמיין כיום את המפקד של כוח משימה רב־ממדי כפי שמתואר לעיל. יהיה זה אתגר עצום עבור אל"ם בתפקיד ראשון לפקד על מגוון כה מורכב של נכסים, ומנגד יהיה זה בזבוז של תא"ל אם יתנו לו לפקד על עוצבה קטנה כזו. לפיכך תידרשנה התאמות, ניכרות אפילו, בכל מערך ההכשרות ומנהל כוח האדם.
סיכום
כאשר הרהר על התבוסה שספגו הצרפתים מידי הפרוסים, כתב קצין הפרשים הצרפתי ז'אן ז'אק טאופיל בוני: "בלב האדישות נוצר שבר ואנו נאלצנו להופיע בשדה הקרב עם רעיונותינו הישנים וטעויותינו הישנות".[73]
הגעה למערכה עם רעיונות ותורות לחימה שאבד עליהן הכלח, היא בעיה חוזרת בהיסטוריה הצבאית. הקרב הרב־ממדי ויישומו הטקטי, התמרון חוצה הממדים, הם ניסיון להבטיח שצבא היבשה האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה שתהפוך אותו לרלוונטי יותר, קטלני יותר ויעיל יותר מאשר יריביו – העשויים להיות שווי עוצמה לו.
העבודות הראשוניות על תורות ותפיסות אלה הושלמו עם פרסום ספר תורת המבצעים של צבא היבשה ומסמך התפיסה של הקרב הרב־ממדי. אך עם זאת העבודה עוד רבה. השלכות התפיסה והשפעותיה על האימונים, הארגון, פיתוח הקצונה, האמל"ח וגורמים נוספים נדרשות לבירור. מאמר זה ניסה להתחיל את השלב הבא בשיח באמצעות הבהרת ליבת התפיסה ופירושה להמשך.
אם צבא היבשה האמריקני יצליח במאמציו, כוחות ארה"ב ימצאו עצמם עם יתרון בשדה הקרב. אך אם המשאבים והקשב הנאותים לא יוקדשו לקרב הרב־ממדי, עשויים כוחות אלה למצוא עצמם בשדה קרב שונה מהותית ממה שציפו לו, חמושים ברעיונות ישנים, נגד יריב חדש.
[1] שמואל הוא חוקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית.
[2] לייזר הוא חוקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית.
[3] Multi-Domain Battle: Evolution of Combined Arms for 21st Century, 2025-2040, Ft. (Leavenworth, KS: US Army Training and Doctrine Command – Army Capabilities Integration Center, December 2017).
[4] המונח "נגד גישה" (Anti-Access) מתייחס ליכולות למנוע מארה"ב יכולת "הטלת עוצמה" (Power Projection) לתוך מרחב מבצעים. המונח "מניעת שטח" (Area Denial) מתייחס ליכולות שמטרתן להקשות על מבצעי הכוחות האמריקניים בתוך מרחב המבצעים עצמו, לאחר הגעתם אליו.
[5] David G. Perkins and Robert brown, Multi Domain Battle: tonight, Tomorrow and in the Future, (18 August 2017).
[6] Multi-Domain Battle, 77.
[7] Ibid, 1.
[8] Ibid, 21.
[9] Ibid, 4.
[10] Ibid, Ibid.
[11] Extended. הרחבה בזמן. פירושה הוא שהקווים המפרידים בין שלום לבין מלחמה יהפכו מטושטשים יותר מהעבר. הרחבה במרחב פירושה שמרחב הלחימה יתפרס על פני מקומות גיאוגרפיים נרחבים ומגוונים מהעבר. הרחבה בממדים פירושה שמרחב הלחימה יתפרס על פני כלל הממדים (אוויר, ים, יבשה, חלל חיצון וסב"ר). הרחבה בשחקנים פירושה שמספר השחקנים המעורבים בעימות יהיה גדול מהעבר וששחקנים אלה יהיו מגוונים יותר מהעבר.
[12] Converged. כינוס. היכולת לתכלל יכולות בזמן ובמרחב, על פני ממדים שונים, סביבות שונות ותפקודים שונים, לשם השגת תוצאים.
[13] Compressed. התוצאה של מגמת ההרחבה והכינוס המוזכרות לעיל. הדחיסה של מרחב הלחימה מחייבת כל דרג להתמודד עם סוגיות הנמצאות הן מעליו והן מתחתיו, כגון הצורך של המפקד ברמה הטקטית להתמודד עם תקיפות המגיעות, מבחינה תיאורטית, מכל מקום בעולם, אפילו לפני הגעתו למרחב הלחימה, כאשר הוא עדיין נמצא בשטחי ארה"ב גופא או בשטחי כינוס אחרים מחוץ למרחב המבצעים.
[14] Ibid, 7-8.
[15] אוויר, ים, יבשה, חלל חיצון וסב"ר.
[16] Ibid, 1.
[17] זו היא הגדרה מוצעת, שאינה סופית ומוחלטת. עשויות להיות נוספות. ראו: Ibid, 74.
[18] "הסנכרון וההפעלה הבו־זמנית של כוחות מחילות שונים לשם השגת תוצא הגדול מזה שהיה מושג אילו כל חיל היה מופעל באופן נפרד וטורי". ראו:
Army Doctrine Reference Publication (ADRP) 1-02, Terms and Military Symbols, (Washington, DC: Department of the Army, 16 November 2016), 1-18.
[19] Multi-Domain Battle, 24.
[20] Ibid, 36.
[21] Cross-Domain Maneuver, 2.
[22] Field Manual (FM) 3-0 Operations, (Washington, DC: Department of the Army, Sept. 2018), 2-27.
[23] Cross-Domain Maneuver, 3.
[24] Operations, 1-17.
[25] Ibid, Ibid.
[26] Operations, 1-30.
[27] Operations, 1-33.
[28] לדוגמה, באמצעות הפעלת מערך הגנה אווירית מתוכלל ויעיל שימנע סיוע אווירי.
[29] Multi-Domain Battle, 6.
[30] לדוגמה, טילים ארוכי טווח נגד אוניות.
[31] Ibid, Ibid.
[32] Ibid, 24-25.
[33] Ibid, 5.
[34] Ibid, 16-17.
[35] Operations, 1-4.
[36] Multi-Domain Battle, 15; Operations, 1-10.
[37]
Multi-Domain Battle, 24-25.[38] ראו לדוגמה,
H. Liddel-Hart, "The Man in the Dark – Theory of Infantry Tactics and the Expanding Torrent system of Attack", Journal of the royal United Services Institute (RUSI), (Februar 1921).
[39] לפרטים ראו: אייל ברלוביץ' "הצד השני של התמרון המבוזר – המתקפה הגרמנית של 1918", בתוך: תמרון מבוזר בצבאות העולם, תצפית 84, (צה"ל: אמ"ץ־תוה"ד), 54-7.
[40] לפרטים ראו: אנה פמפלוב-אלרון, "שינויים בארגון ובטקטיקות לחימה של צִבאות ברה"מ ורוסיה במערכות הלא-קוויות באפגניסטן ובצ'צ'נייה", בתוך: תמרון מבוזר בצבאות העולם, תצפית 84, 120-55.
[41] Marine Corps Operating Concepts - Third Edition: Assuring Littoral Access...Winning Small Wars, (Washington, DC: USMC Directorate for Combat Development and Integration, June 2010).
[42] Expeditionary Force 21 – Forward and Ready Now and in the Future, (Washington, DC: Headquarters, US Marine Corps, March 2014).
[43] Multi-Domain Battle, 2.
[44] Ibid, 24-25, 42.
[45] Ibid, 18.
[46] התפיסה מגדירה "איתנות" (Resiliency) כיכולת לעמוד במספר מקרים של מגע עם האויב ולהישאר כשיר מבצעית. Ibid, 3, 24..
[47] Ibid, 3.
[48] Ibid, 24.
[49] Ibid, Ibid.
[50] Ibid, 42.
[51] Ibid, 34.
[52] Ibid, 39.
[53] Ibid, 24-25.
[54] לדוגמה, באמצעות החזקה ביכולות הגנה אווירית כדי לפצות על היעדר עליונות אווירית.
[55] לדוגמה, באמצעות החזקה ביכולות אש ול"א אורגניות ניכרות כדי לפצות על היעדר אמנעה וסיוע קרוב מהאוויר.
[56] Ibid, Ibid
[57] זריז וגמיש – Agile.
[58] בשנת 1921 נשא ב.ה. לידל הארט הרצאה בפני המכון הצבאי המלכותי הבריטי (RUSI) ובה הוא הציג טקטיקה לחדירת מערכי הגנה מורכבים, כגון אלו שהיו בשימוש בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. התפיסה נסובה סביב כוח סיור שימצא פער במערך ההגנה של האויב וסביב תמרון של הכוח העיקרי אל תוך הפער הזה ודרכו תוך שהוא מרחיב אותו דרך כך. ראו:
Liddel-Hart, The Man in the Dark.
[59] Multi-Domain, 5.
[60] Rory Muir, Tactics and the Experience of Battle in the Age of Napoleon, 107.
[61] Robert E. Lee to J.E.B Stuart, Letter, (September 23, 1863). https://www.raabcollection.com/robert-e-lee-autograph-jeb-stuart
[62] John K. Herr, The Story of the U.S. Cavalry, 1775-1942, (New York: Bonanza, 1953), 18.
[63] Bonie, Cavalry Studies, 13.
[64] Ibid, 15.
[65] Ibid, 30.
[66] Herr, Op Cit., 124.
[67] Multi-Domain Battle, 24 .
[68] Ibid, 30.
[69] Ibid, 31.
[70] Ibid, 36.
[71] Hecht, Op. Cit, 100.
[72] TRADOC Commanding General brief to subordinate commanders, FT Eustis,VA, 2 March 2018
[73] Bonie, Op. Cit., 2.
לקריאת המאמר בפורמט PDF מונגש לחץ כאן
