התפתחויות טכנולוגיות ושינויים גיאואסטרטגיים: סביבה היוצרת אתגרים אופרטיביים חדשים בהפעלה מבצעית של צוללות – רס"ן מ'

תקציר

הצוללת מהווה את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני וכפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בתקופות של שלום ובמלחמה. עיקרון החשאיות הוא זה העומד בבסיס תפיסת ההפעלה של הצוללת – התגלות הצוללת בידי כוחות זרים או אויב יובילו לעיתים רבות לשיבוש משימתה ובמקרים קיצוניים יותר, אף יאיימו על שרידותה. בהקשר האזורי, התפתחויות טכנולוגיות בתחום הלחימה כנגד צוללות (נצ"ל) בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים, יוצרים סביבה אופרטיבית מאתגרת יותר מאשר בעבר; על מנת לייצר מענה לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים יידרשו לשינוי תפיסתי ברמה האסטרטגית, הטכנולוגית, הדוקטרינרית והטקטית.

מבוא

הצוללת מהווה כיום את אחת הפלטפורמות הימיות המשמעותיות ביותר בעידן המודרני; השילוב הייחודי של מערכות ואמצעי לחימה מתקדמים ואופיין פעילות חשאי הופכת אותה לפלטפורמה הרלוונטית למגוון רחב של משימות מבצעיות בעת תקופות של שלום, בעת מלחמה ובמהלך ה"מערכה שבין המלחמות" (מב"ם) המאופיינת במרחבי עמימות והכחשה (אלון ופרייזלר־סווירי, 2021; ידלין ואוריון, 2019).

היכולת של הצוללת לבצע את משימותיה בהצלחה סובבת כל כולה סביב עיקרון החשאיות – היכולת לפעול מתחת לפני הים בקרבת חופי אויב לאורך זמן, לבצע מגוון פעולות מבצעיות ולחזור לבסיס האם בשלום – כל אלו תלויים ביכולת הצוללת לשמר את חשאיותה. בניגוד פלטפורמות אחרות בסד"כ הצבאי הימי, הצוללת נאלצת פעמים רבות לשמר את חשאיותה גם אל מול גורמים שאינם בהכרח אויב, שכן התגלות הצוללת בידי גורם אחר יכולה להיוודע במישרין או בעקיפין גם לכוחות האויב ובכך לפגוע ביכולתה של הצוללת לבצע את משימתה באופן חשאי ולעיתים לאיים אף לאיים על שרידותה.

בהקשר הצה"לי, זרוע הים מפעילה חמש צוללות מדגם דולפין ודולפין AIP המהוות את חוד החנית של יכולת הלוחמה התת־ימית של מדינת ישראל; צוללות אלו הינן צוללות קונבנציונליות מהמובילות בעולם בהיבטי היכולת המבצעית ומערכות הלוחמה המותקנות על גביהן; [1] בתוך כך צה"ל וזרוע הים שואף לשמר את עליונותו בממד לחימה זה אל מול האויב כל עת. עם זאת, פיתוחים טכנולוגיים בתחום הלוחמה כנגד צוללות (נצ"ל) בדמות מערכות גילוי מתקדמות ושינויים גיאואסטרטגיים במרחב מזרח הים התיכון כגון התעצמות ציי האזור ונוכחות מעצמתית מוגברת עלולים להציב אתגרים מבצעיים מורכבים לזרוע הים בממד התת־ימי.

הצוללת והכוחות שמנגד – סקירה היסטורית

התיעוד המוקדם ביותר לצוללת מגיע מכתביו של אריסטו סביב המאה ה־3 לפנה"ס בה הוא מתאר את פועליו של תלמידו, אלכסנדר הגדול העושה שימוש ב"חבית העשויה זכוכית שקופה" על מנת לבחון את ההגנות החופיות של העיר צור טרם כיבוש העיר (Lahanas, 2022); תיאור זה הינו מיתולוגי יותר באופיו והצוללת ככלי שייט המונע עצמאית עם יכולת צלילה פותחה באופן הנדסי ע"י ההמציא ההולנדי קורנליס דרבל סביב השנה 1620, בדמות הצוללת Drebbel 1.

השימוש הצבאי הראשון בצוללת התרחש במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית בשנת 1776 כאשר הצוללת Turtle האמריקנית כשלה בניסיונה לתקוף אוניית מלחמה בריטית בשם ה־HMS Eagle במבואות הנמל ניו־יורק; בשנת 1864, במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית בוצעה התקיפה המוצלחת הראשונה של צוללת, כאשר הצוללת Hunley של קונפדרציית מדינות הדרום תקפה והטביעה את אוניית המלחמה של ארצות הברית, ה־Housatonic (Chaffin, 2010, pp. 176-189). למרות שה־Hunley לא שרדה את המתקפה אין ספק שאירוע זה הוליד עידן חדש בלוחמה הימית – עידן בו פלטפורמה קטנה וזולה באופן יחסי יכולה להסב נזק כבד לצי המלחמתי והאזרחי של האויב.

המשמעות האסטרטגית של השתלבות הצוללת בלוחמה הימית התגברה בזמן מלחמות העולם – במלחמת העולם הראשונה, אסטרטגיית הצי הגרמני כללה שימוש בצוללות במסגרת לוחמה בלתי מוגבלת (Unrestricted Warfare)[2] כנגד כלי שייט סוחר שסיפקו אספקה קריטית למאמץ המלחמתי של מדינות ההסכמה[3] ובעיקר לאימפריה הבריטית (IWM, 2022). במלחמת העולם השנייה, הצי הגרמני שכלל את השימוש בצוללות בהיבטים טכנולוגיים ודוקטרינרים[4] וכיוון אותם שוב כנגד אוניות סוחר של בעלות הברית אשר הפליגו בין צפון אמריקה לכיוון אירופה (Blair, 2010). בכך יצר איום אסטרטגי וממשי על חוסנה המלחמתי של בריטניה ויכולתה להתגונן מפני פלישה גרמנית. ראש ממשלת בריטניה בזמן המלחמה, ווינסטון צ'רצ'יל, אף אמר שהדבר היחיד שבאמת הפחיד אותו במהלך המלחמה הייתה הסכנה שנבעה מאיום הצוללות (Churchill, 2013, עמ' 397-398):

האיום האסטרטגי של הצוללות הוביל לתהליך חדשנות והסתגלות צבאית רחבה שכלל פיתוחים דוקטרינרים וטכנולוגיים רבים המיועדים ללוחמה נגד צוללות (נצ"ל), כגון מערכת הגילוי האקוסטית האקטיבית הראשונה (ASDIC[5]) שפותחה ע"י בעלות הברית (JBC, 2022) ודוקטרינת ליווי קבוצות אוניות סוחר ע"י כלי שייט צבאיים בתצורת שיירה (Lloyd, 2021). פיתוחים אלו נענו גם בצד הצוללות – כך למשל הצי הגרמני פיתח תורן מיוחד המאפשר יניקה של אוויר לטובת טעינה של מצברי הצוללת עם מנועי הדיזל כאשר זו מתחת למים (תורן שינור) (Hamilton, 2020, pp. 9-11). הניסיון של כל צד להשיג יתרון בממד הלחימה הימי הוליד "תחרות" בין צוללות לבין כוחות הנצ"ל שנמשכה גם לאחר סיום מלחמות העולם.

בימי המלחמה הקרה, התחרות בין הצוללות לכוחות הנצ"ל התגברה באופן משמעותי לאור היכולת של צוללות להישאר למשך קבועי זמן ארוכים בתמיכת הנעה גרעינית והיכולת לשגר טילים בין יבשתיים (Intercontinental Ballistic Missile – ICBM) עם ראשי נפץ גרעיניים (Long & Green, 2014).

בעשורים האחרונים לוחמת הצוללות התפתחה באופן משמעותי בהיבט הטכנולוגי ודבר זה אפשר לצוללת להיות כלי רלוונטי בעתות שלום, דרך איסוף מודיעין והרתעה אסטרטגית (Strategic Deterrence); ובעתות מלחמה, דרך ביסוס שליטה ימית (Sea Control), מניעת גישה (ובאנגלית – Anti-Access & Area-Denial ובקיצור – A2/AD), תקיפה מנגד (Standoff) של מטרות איכות בעומק היבשה[6] ותמיכה במבצעים של כוחות מיוחדים.

מימין: לוחמי אריות הים (Navy SEALs) של הצי האמריקני מבצעים פעילות עם צוללת. משמאל: צוללת אמריקנית מבצעת שיגור של טיל שיוט מדגם Tomahawk לתקיפת מטרות יבשתיות (TLAM), (מקור: ויקיפדיה).

התחרות בין צוללות לבין כוחות נצ"ל הולכת ונמשכת כל עת בניסיון לשמר יתרון טכנולוגי וטקטי במרחב הלחימה הימי. למרות ש"צד" הצוללות ניהנה מיתרון משמעותי ביכולת לשמר חשאיות בעשורים האחרונים, מסתמן כי פיתוחים טכנולוגיים, שת"פ רב זרועי ופעילות רב ממדית מאיימת במידת משמעותית על הגמוניה זו (Dunk, 2015; Zhao, 2018; Bradbury, et al., 2020).

לוחמה כנגד צוללות במאה ה־21

המאה ה־21 הביאה עימה פיתוחים משמעותיים בפן הטכנולוגי בדמות מזעור, קישוריות גבוהה, קצבי עיבוד מהירים, יכולות למידת מכונה (Machine Learning) ובינה מלאכותית ( Artificial Intelligence– AI); פיתוחים אלו השפיעו במידה ניכרת על היכולת של כוחות נצ"ל לגלות צוללות במרחבי הים. בשנים האחרונות גוברת התפיסה הדוקטרינרית והאסטרטגית (בעיקר בקרב ציי מדינות המערב) של "שקיפות ימית" (Sea Transparency) – הפעלה משולבת רב־זרועית ורב־ממדית הנשענת על מערכות נשלטות מרחוק ומערכות אוטונומיות לגילוי ומעקב אחר צוללות בחלקים נרחבים של הים – דבר השואף להפוך בעתיד הקרוב את המרחב התת־ימי ל"שקוף" ואת הצוללות לכלי שייט חסר רלוונטיות בשדה הלחימה העתידי (Kallenborn, 2019; Davies, 2017).

מערכות סונאר (SONAR)

סונאר (באנגלית SONAR – Sound Navigation and Ranging) הינם קבוצה של מערכות אלקטרוניות העושות שימוש בגלי קול לגילוי עצמים תת־מימיים. ככלל, גלים אלקטרומגנטיים כגון גלי רדיו או אור דועכים במהירות בתווך התת ימי (כמה מאות מטרים לכל היותר) (NOAA, 2022). מערכות הסונאר מתחלקות לשני סוגים – סונאר פאסיבי, שהינה מערכת אשר "מאזינה" לרעש הים באמצעות חיישנים תת־מימיים; רעשים אלו מנותחים ע"י מערכות מחשוב ועיבוד אות ומוצגים למפעיל אשר מסווג את הרעש בהתאם לאופיו.

למערכות סונאר פאסיבי מספר יתרונות בולטים – הם אינם מקרינים אנרגית קול למים אלא רק מאזינים ולכן מהווים בחירה טבעית עבור פלטפורמות השואפות להישאר חשאיות (כגון צוללות), בנוסף הרעש האקוסטי המתפשט מכלי שייט מגיע לטווחים רחוקים מאוד (עשרות ולעיתים מאות ק"מ), דבר זה מאפשר יכולת גילוי וסיווג מוקדם. אך עם יתרונות אלו ישנם גם חסרונות – כלי שייט שקט מאוד יקרין מעט מאוד רעש ולכן יהיה קשה לגלותו במערכת סונאר פאסיבית. הסוג השני הינם מערכות סונאר אקטיבי, מערכות אלו משדרות גל אקוסטי אשר פוגע בעצמים אחרים מתחת לים ולמעשה מאפשר לדעת את הכיוון והטווח של העצמים השונים[7].

צוללות התמודדו לאורך השנים עם האיום של סונאר פאסיבי באופן די פשוט שכלל בעיקר את השקטת המערכות המכניות המותקנות בצוללת (Ray, 2020; Mizokami, 2017).

בתוך כך כוחות הנצ"ל התמקדו בעשורים האחרונים בפיתוח סונארים אקטיביים (Davies, 2017). על מנת להתמודד עם איום זה ציים שונים התקינו ציפוי מיוחד על גבי הצוללות שנועד "לבלוע" את גלי הקול המשודרים לכיוונה. בנוסף, בשנים האחרונות ניתן לראות שציים רבים מפתחים צוללות בעלות זוויות חדות בגוף הצוללת שמטרתן למזער את ההחזר המתקבל בסונאר האקטיבי (Sutton, 2021; Avsic, 2014; Newdick, 2022) – במידה רבה ניתן להשוות התפתחויות אלו, להתפתחויות אשר עברו על עולם התעופה הצבאית בסוף שנות ה־90 בהקשרי מטוסי חמקן (כגון ה־F-117 של חיל האוויר האמריקני).

מימין מטוס חמקן מדגם F-117 של חיל האוויר האמריקני. משמאל צוללת סינית מדגם Yuan 039C. שתי הפלטפורמות בנויות עם זוויות חדות למזעור החזר ממקורות שידור אקטיביים, (מקור: ויקיפדיה).

בעשור האחרון, מזעור הרכיבים האלקטרוניים אפשר הקטנה משמעותית של מערכות הסונאר האקטיבי; כך למשל המשדר של סונאר אקטיבי מהמתקדמים בשנות ה־90 בשם DSBX-1 שקל כעשרה טונות והצריך אמצעים מכניים מיוחדים לתפעולו, בהשוואה לכך הגרסה המשודרגת של סונאר זה, בשם CAPTAS-4 הינו בעל יכולות גילוי טובות בהרבה שוקל פחות כ־1.2 טון (NATO, 2018; Deagel, 2022). תהליך המזעור אפשר בנוסף התקנה של סונארים על גבי מצופים קטנים המוטלים ממסוקים, מטוסים וכלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"מים) (Thales, 2022; Vavasseur, 2021).

במקביל לתהליך המזעור, חל שיפור משמעותי ביכולות העיבוד והביצועים של המערכות; התקדמות טכנולוגית זו אפשרה יישום שיטות סונאר מתקדמות יותר כגון סונארים הנגררים עם כבל מירכתיי הספינה בעומקים שונים (VDS– Variable Depth Sonar) ו־Static־Multi.[8] טכנולוגיה זו בשילוב אלגוריתמיקה ועיבוד מתקדם העושה שימוש באינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence־AI) ולמידת מכונה (Machine Learning) עתידה לשפר את ביצועי מערכות הסונאר בעתיד הקרוב (Pfau, 2021; Neupane & Seok, 2020).

מכ"מים מתקדמים

המצאת המכ"ם (מגלה כיוון מרחק –RADAR) ב־1935 ע"י רוברט ווטסון־וואט סימנה עידן חדש ביכולות הגילוי של כלי טייס. למכ"ם היה חלק משמעותי בניצחון המערכה האווירית מצד בריטניה כנגד גרמניה במלחה"ע השנייה (IWM, 2022).[9] כעבור זמן קצר, המכ"ם הוסב ע"י בעלות הברית להתקנה על מטוסי סיור ימי וספינות לטובת גילוי צוללות שהפליגו על פני השטח ובהמשך גם לגילוי תרנים של צוללות (כגון פריסקופ) השוהה בקרבת פני הים (Shannon & Moser, 2014).

בעשורים האחרונים התפתחו מכ"מים מתקדמים יותר כגון מכ"ם ISAR[10] המסוגל לגלות תרנים של צוללת בטווחים רחוקים ומכ"ם LIDAR העושה שימוש בקרני לייזר החודרות את פני הים לעומקים של עד 200 מטר ולאתר צוללות השוהות במנעד עומקים אלו (Lisman, 2019); בעוד מכ"מים מסוג זה מותקנים לרוב על גבי כלי טיס הפועלים במרחב הימי, כגון מסוקים או מטוסי סיור ימיים, חשוב לציין כי השימוש הצבאי ההולך וגובר בממד החלל מאפשר התקנה של אותם מכ"מים מתקדמים על גבי לוויינים בפריסה גלובלית (Naval Post, 2018; Brixey-Williams, 2020).

פלטפורמות אוטונומיות ונשלטות מרחוק

בשנים האחרונות כלל ממדי הלחימה הושפעו מהשתלבותם ההולכת וגוברת של כלים אוטונומיים ונשלטים מרחוק (בלום, 2022; קמינר, 2021); עדות להשפעתם האסטרטגית של אמצעים מעין אלו ניתן לראות בימים אלו ממש במהלך הלחימה בין רוסיה לאוקראינה (Bendett, 2022).

לפלטפורמות אוטונומיות פלטפורמות הנשלטות מרחוק היתרון המובהק לשהות למשך אורכי זמן ארוכים במרחבי הים ללא צורך באספקה או דאגה למרכיב האנושי הכרוך בהפעלת צוות; מחד, דבר זה גורר מורכבות טכנולוגית גבוהה יותר בעיקר בהיבטי פיקוד, שליטה ובקרה, מאידך דבר זה גם גורר עלויות תפעול קטנות יותר וצמצום הסיכון לאדם לאפס. מערכות אוטונומיות מאפשרות להוציא המפעיל האנושי מתהליך קבלת ההחלטות השוטף, ויוצרות אפקטיביות גבוהה יותר בהיבטים של זמני תגובה ועיבוד קצרים, ובהימנעות מעבודה מונוטונית לאורך זמן וסינון מידע לא רלוונטי העלול להוות עול על מפעיל אנושי לאורך זמן (Perkins, 2018). החשיבות של מערכות שכאלו מקבלת כפל משמעות לאור האתגרים בגיוס ושימור כוח אדם איכותי לאורך זמן בחלק גדול מציי העולם (Mongilio, 2022; Navy Lookout, 2019).

השילוב של מערכות נשלטות מרחוק ואוטונומיות במספרים רבים עם מערכות גילוי מתקדמות מאפשרות לכוחות הצבאיים להפעיל כוח רב זרועי משולב המורכב מפלטפורמות ימיות, תת־ימיות, אוויריות וכאלו בחלל הפועלים לגילוי ואיתור אפקטיבי של צוללות תוך שימוש בתהליכי עיבוד מתקדמים ומספר אנשים מצומצם ביותר.

פלטפורמות בלתי מאוישות לגילוי צוללות: מימין – כלי שייט אוטונומי לגילי צוללות מדגם Sea Hunter. משמאל – כטמ"םMQ -8 Firescout. שניהם בשירות הצי האמריקני, (מקור: ויקיפדיה).

שינויים גיאואסטרטגיים במרחב המזרחי של הים התיכון

בנוסף לפיתוחים הטכנולוגיים שהוזכרו, בהקשר הצה"לי חשוב להתמקד גם בשינויים הגיאואסטרטגיים המתרחשים במרחב מזרח הים התיכון היות ואלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על אופן הפעלת הצוללות במתאר האופרטיבי. כאמור, הצלחת הפעילות המבצעית של הצוללת נעוצה ביכולתה לפעול באופן חשאי במרחבי הים לא רק מול כוחות אויב אלא בכלל. שינויים גיאואסטרטגיים אלו מתבטאים בשני היבטים. הראשון, הינו התעצמות ציי האזור בכלי שייט צבאיים מתקדמים המצוידים באמצעים לגילוי צוללות וכן בצוללות מתקדמות. ההיבט השני הינו הנוכחות המוגברת של ציי המעצמות במרחב המדובר. השילוב של שני היבטים אלו יוצרים סביבה מאתגרת יותר להפעלה מבצעית של צוללות באופן חשאי.

התעצמות ציי האזור

בהסתכלות אזורית ניתן לראות התעצמות משמעותית בהרכב הסד"כ הימי של מדינות האזור – טורקיה למשל, ע"פ פרסומים זרים, מתכננת בנייה של שישה צוללות מדגם MILDEN, צוללות אלו עתידות להצטרף לעוד שישה צוללות מתקדמות מדגם TN-214 הנבנות בימים אלו ועוד 11 צוללות ישנות יותר הנמצאות בשירות (Sutton, 2022). בהיבט כלי שטח, טורקיה מפתחת 12 פריגטות וקורבטות מדגם MILGEM המצוידות במערכות מתקדמות לגילוי צוללות (TN-NDU, 2022). בממד האווירי, הצי הטורקי רכש ארבעה מטוסי סיור ימיים מדגם P-72, מטוסים אלו יצטרפו לשישה מטוסי סיור ימיים מדגם P-235 שכבר נמצאים בשירות.

בנוסף, ישנם עוד כשלושים מסוקים ימיים מדגם SH-70 ו־AB-212 Bell המצוידים במערכות סונאר לגילוי צוללות, מסוקים אלו יכולים לפעול מבסיסים שונים בחוף או מסיפונן של אוניות מלחמה טורקיות. הצי הטורקי קלט אשתקד כטמ"ם מדגם Aksugur המצוידת במערכת להטלת מצופי סונאר (Ozberk, 2021).

מצרים גם היא מפתחת ומרחיבה באופן משמעותי את יכולות הלוחמה כנגד צוללות בדמות רכש של ארבעה צוללות מתקדמות מדגם 209/1400- modשיוצרו בגרמניה (Manaranche, 2021), מצרים גם החלה בשיחות משותפות עם המספנה הצרפתית Naval Group על רכש שש צוללות מדגם Barracuda המהווה את אחת הצוללות הקונבנציונליות המתקדמות ביותר בעולם נכון להיום (Bahtić, 2022). רכש הפלטפורמות התת־ימיות משתלב עם התעצמות גם בצי אוניות השטח הכולל בין היתר רכש של שלושה פריגטות מתקדמות מדגם FREMM מהצי הצרפתי והצי האיטלקי (Gain, 2021). בממד האווירי, הצי המצרי מצויד בכ־10 מסוקים מדגם SH־2G ועתיד להשתדרג בשנים הקרובות ב־24 מסוקים ימיים מדגם AW־149 מתוצרת חברת Leonardo האיטלקית (Janes Group News, 2020), וייתכן שגם בארבעה מטוסי סיור ימיים מדגם ATR-72MP (Tactical Report, 2022).

התגברות הנוכחות המעצמתית במרחב

אירועים גיאופוליטיים וגיאואסטרטגיים שונים הביאו בעשורים האחרונים לנוכחות הולכת וגוברת של ציי המעצמות במרחב, בפרט זו של רוסיה ומדינות NATO; במידה מסוימת הנוכחות של מעצמה מסוימת נובעת מהנוכחות של אחרת או תוצאה של בריתות ושיתופי פעולה אזוריים.

בראייה היסטורית רוסיה הקפידה להחזיק נוכחות ימית קבועה בבסיסי מדינות ערב במזרח הים התיכון במהלך ימי המלחמה הקרה בדמות "הפלגה המבצעית החמישית" של הצי הסובייטי, שנועדה להוות משקל נגד לצי השישי האמריקני שהוצב בים התיכון, אך נוכחות זו הלכה והידלדלה לאחר קריסת ברה"מ בסוף שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90. ב־2012 רוסיה ניצלה את חולשתה המדינית של סוריה והחלה בנוכחות מוגברת בנמל טרטוס, ב־2013 רוסיה הכריזה על הקמת "הפלגה המבצעית של הצי הרוסי בים התיכון" ככוח צבאי ימי שתוצב בדרך קבע במרחב, תוך כך ניתן פעילות תדירה של צוללות וכלי שייט שטח רוסיים במרחב המזרחי של הים התיכון (Sutton, 2021). פעילות זו התגברה באופן משמעותי עם פרוץ המלחמה עם אוקראינה בפברואר 2022 (LaGrone, 2022).

המלחמה העולמית בטרור האסלאמי שהתבסס במרחב הים התיכון כמו גם ההתבססות הרוסית בסוריה הביאה עימה נוכחות מוגברת של ציי NATO' בעיקר בדמות תגבור הנוכחות של כוחות המשימה הקבועות של הברית – SNMG-1 ו-SNMG-2[11] במרחב המזרחי של הים התיכון (NATO, 2019); NATO גם מנהלת בשנים האחרונות את מבצע "Sea Guardian" לשימור ביטחון ימי באזור הים התיכון תחת השם (NATO, 2021).

כוח המשימה הימי של NATO, SNMG-2 במהלך תרגיל נגד צוללות "Dynamic Manta" בפברואר 2022, (מקור: ויקיפדיה).

בשנים האחרונות ציי מדינות NATO פועלים גם באופן עצמאי במרחב המזרחי של הים התיכון מתוך אינטרסים לאומיים פרטניים. הצי האיטלקי, למשל, מפעיל מספר גדול של כלי שייט צבאיים על מנת לחסום את ההגירה הלא חוקית ממדינות צפון אפריקה אל עבר אירופה. ניתן להעריך שזכייתה של מפלגת הימין במדינה, בראשות ג'יורג'יה מאלוני (שקוראת להקמת מצור ימי בכדי לצמצם את ההגירה מאפריקה לאיטליה), בבחירות צפויה להגביר בעתיד הקרוב את פעילות הצי האיטלקי במרחב (Balmer, 2022).

הנוכחות המוגברת של הצי הצרפתי בשנים האחרונות הינה תוצאה ישירה של מדיניות החוץ המובלת ע"י הנשיא מאקרון באזור הים התיכון, לאחר מתקפות הטרור של גורמים אסלאמיים קיצוניים. מדיניות חוץ זו באה לידי ביטוי בהקרנת כוח צבאי באזור ותמיכה בגורמים ערבים מתונים במרחב כמו זה של מנהיג כוחות בית הנבחרים במלחמת האזרחים בלוב, חליפה חפתר. מדיניות זו הובילה גם בתורה למתיחות מדינית מול טורקיה הפועלת כלשימור האינטרסים הלאומיים שלה, שבמידה רבה סותרת את אלה של צרפת (Irish & Pennetier, 2020).[12] המתיחות ההולכת וגוברת מול טורקיה הובילה למאמצים גדולים יותר מצד הממשל הצרפתי לחזק את היחסים עם מדינות האזור בעיקר עם ממשלות היריבות לטורקיה – יוון וקפריסין. בתוך כך ניתן לראות פעילות נרחבת וכמעט קבועה של כלי שייט מהצי הצרפתי במרחב המזרחי של הים התיכון (Vavasseur, 2020; Assi, 2021; Naval News, 2022). האינטרסים האזוריים של אותן מעצמות גלובליות ואזוריות גוררת בתורה נוכחות הולכת של כלי שייט וכלי טייס מתקדמים עם יכולות נצ"ל משמעותיות.

פריגטה מדגם FREMM של הצי האיטלקי. ע"פ פרסומים זרים מספר כלי שייט מדגם זה פעלו באגן המזרחי של הים התיכון במהלך השנים האחרונות, (מקור: ויקיפדיה).

סיכום

התחרות ההיסטורית בת מאה השנים בין צוללות לבין כוחות נצ"ל ממשיכה להתקדם באופן מואץ. בעוד באופן היסטורי, דווקא צד הצוללות ניהנה מיתרון טקטי במרחב הימי, ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים השואפים ל־Sea Transparency מאיימים להפוך את היוצרות.

בתחום הלוחמה כנגד צוללות, העשורים האחרונים הביאו עמם שינויים משמעותיים בדמות התפתחות טכנולוגית מואצת הכוללת מזעור טכנולוגי, שימוש בשיטות עיבוד מתקדמות הנעזרות באינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה ושימוש הולך וגובר בכלים בלתי מאוישים ואוטונומיים. מגמה זו בשילוב שינויים גיאואסטרטגיים באזורנו, הכולל התעצמות ציי המדינות האזוריות ונוכחות מוגברת של ציי המעצמות, עתידה ליצור סביבה אופרטיבית שונה ומאתגרת מבעבר להפעלה חשאית של צוללות. מכאן שחשוב לזכור שבמתאר המבצעי של צוללת, יכולת השרידות וביצוע המשימה תלוי במידה רבה בחשאיותה.

המגמות שהוצגו במאמר זה מבשרים על בואה של מציאות אופרטיבית שונה הכוללת אתגרים חדשים בהפעלה המבצעית של צוללות; על מנת להיענות לאתגרים אלו, צה"ל וזרוע הים ידרשו להתכנס לשינוי תפיסתי המבוסס על חשיבה הוליסטית ומתכללת במישור האסטרטגי, הטכנולוגי, הדוקטרינרי והטקטי.

הערות שוליים:

[1] צוללת קונבנציונלית הינה צוללת אשר מונעת מאנרגיה חשמלית הנאגרת במצברים, מצברים אלו עוברים טעינה תקופתית במגוון שיטות כגון: מנועי דיזל-גנרטור, אינטראקציה כימית בין מימן לחמצן, ומנועים העושים שימוש בגזים בלחץ גבוה (Sterling) (Singh, 2014).

[2] שיטת לוחמה זו, הקרויה לוחמה בלתי מוגבלת (Unrestricted warfare) כוללת את השימוש של צוללת כנגד כל כלי שייט המניף את דגל האויב בין אם צבאית או אזרחית.

[3] מדינות ההסכמה הינו שם כולל לקבוצת מדינות (בריטניה, צרפת, איטליה, ארה"ב, בלגיה, יפן, רומניה, פורטוגל, יוון, רומניה וסרביה) אשר לחמו במשותף כנגד מעצמות המרכז (גרמניה, אוסטרו-הונגריה, האימפריה העות'מאנית ובולגריה) (Hart, 2014)

[4] אחת הדוקטרינות הידועות לשמצה של צי הצוללות הגרמני היה "עדת זאבים" (Wolfpack) , בה צוללת אשר איתרה שיירה של בעלות הברית יצרה קשר עם מפקדת הצי וזו ניתבה עוד צוללות לאותו מרחב הפעולה. כאשר ריכוז הצוללות היה גבוה דיו, הצוללות היו פותחות באחת במתקפת פתע כנגד כלי השייט בשיירה (Williamson, 2012).

[5] ASDIC הינה מערכת גילוי תת מימית העושה שימוש בשידור גלי קול (סונאר אקטיבי) על מנת לאתר צוללות מתחת לפני הים; מערכת זו היוותה את הבסיס למערכות סונאר אקטיביות שנכנסו לשימוש צבאי ואזרחי במרוצת השנים. המערכת קרויה על שם הוועידה לחקר גילוי צוללות של בעלות הברית (Anti-Submarine Detection Investigation Committee) (JBC, 2022).

[6] עדות מובהקת למימוש משימות אלו ניתן לראות בפעילות הצוללות הרוסיות במלחמה כנגד אוקראינה (LaGrone, 2022).

[7] ניתן להשוות ברמה העקרונית את אופן פעולת הסונאר האקטיבי לפעולה של מכ"ם (מגלה כיוון מרחק) רק שבעוד המכ"ם עושה שימוש באנרגיה אלקטרו-מגנטית לגילוי עצמים במרחב האווירי, הסונאר האקטיבי עושה שימוש בגלי קול על מנת לאתר עצמים במרחב התת-ימי.

[8] מערכת סונאר Multi-Static עושה שימוש במספר מקורות שידור אקטיביים ופאסיביים המפוזרים במרחב גיאוגרפי נתון ומחוברות ברשת תקשורת אינטגרלית; הרשת פועלת בסינכרוניזציה תחת שליטה מרכזית על מנת לגלות ולאתר צוללות (Orlando & Ehlers, 2011; Thales, 2018)

[9] מערכה אווירית זו נודעה ברבות השנים בשם "הקרב על בריטניה".

[10] ISARהינם ר"ת של Inverse synthetic-aperture radar, מכ"מ מסוג זה עושה שימוש בתנועה היחסית של המטרה במרחב לאורך זמן על מנת ליצור תמונה תלת ממדית של המטרה (McConoly, 2021).

[11]SNMG הינם ר"ת של Standing NATO Maritime Group. ברית NATO מפעילה בשגרה שני קבוצות משימה כאלו (1 ו-2) המורכבות מכלי שייט צבאיים של מדינות הברית. בשנים האחרונות ניתן לראות כי כוחות משימה אלו פועלות במרחב הים התיכון באופן תדיר יותר.

[12] דבר זה התבטא בצורה קיצונית ב־10 ביוני, 2020 כאשר כלי שייט צבאי של הצי הצרפתי, ה-Courbet, ניסה לעכב ספינת סוחר טורקית אשר הייתה חשודה בהעברת אמל"ח למורדים בלוב, בניגוד לחוק בינ"ל – כלי שייט צבאיים של הצי הטורקי איימו על האונייה הצרפתית ודרשו שזו תאפשר את המעבר של אוניית הסוחר, דבר זה כלל גם נעילה של מכ"מ בקרת אש טורקית על הכלי שייט הצרפתי (Vavasseur, 2020)

רשימת מקורות:

• אלון, ניצן ופרייזלר־סווירי, דנה (14 במארס 2021). "ריצת מרתון ותקיעת מקלות בגלגלי האויב". בין הדרכים
• בלום, מקסי י' (18 ביולי 2022). "רכב קרבי יבשתי בלתי מאויש – שרידות, מבצעיות ורצף לחימה". בין המערכות.
• ידלין, עמוס ואוריון, אסף' (28 באוגוסט 2019). "המערכה שבין המלחמות: מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר?". מבט על 1209, עמ' 1־4.
• קמינר, בעז (ינואר 2021). "האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות". מערכות, גיליון 489, עמ' 56־63
• Assi, Cristina (November 9, 2021). "France flexes navy muscle as new warship heads to eastern Mediterranean".
• Avsic, Tom (2014). A Target Echo Strength Reduction Technique. 4th Underwater Acoustics Conference.
• Bahtić, Fatima (March 10, 2022). "Egypt sets sights on French Barracuda־class submarines". Naval Today.
• Balmer, Crispian (October 7, 2022). "Migrants face tougher times in Meloni's Italy".
• Bendett, Samuel (August 22, 2022). "The Ukraine war and its impact on Russian development of autonomous weapons". Atlantic Council.
• Blair, Clay (2010). Hitler's U־Boat War: The Hunters, 1939־ Random House.
• Bradbury, Roger, Scott Bainbridge, Katherine Daniell, Anne־Marie Grisogono, Ehsan Nabavi, Andrew Stuchbery, Thomas Vacca, Scott Vella, and Elizabeth Williams (May 12, 2020). “Transparent Oceans? The Coming SSBN Counter־Detection Task May Be Insuperable”. The Australian National University.
• Brixey־Williams, Sebastian. (22 August, 2020). “Prospects for game־changers in submarine־detection technology”. Australian Strategic Policy Institute.
• Chaffin, Tom (2010). The H. L. Hunley: The Secret Hope of the Confederacy. Farrar, Straus and Giroux.
• Churchill, Winston (2013). The Second World War. A&C Black.
• Davies, Andrew (October 26, 2017). “The strategic role of submarines in the 21st century”. Australian Strategic Policy Institute.
• Davies, Andrew (18 July, 2017). “Want to hunt a submarine? Ping loudly and carry a small torpedo”. Australian Strategic Policy Institute.
• Deagel (November 27, 2022). “UMS 4200 CAPTAS”. Deagel
• Dunk, Graeme (June 16, 2015). “The Future of Undersea Warfare”. Australian Strategic Policy Institute.
• Gain, Nathan (April 20, 2021). “Second Italian־Built FREMM Delivered To Egypt Reaches Alexandria”. Naval News.
• Hamilton, Aaron S. (2020). Total Undersea War: The Evolutionary Role of the Snorkel in Dönitz's U־Boat Fleet. Seaforth Publishing.
• Hart, Liddell (2014). A History of the First World War. Pan Macmillan.
• Irish, John, and Marine Pennetier (June 22, 2020). “France 'will not tolerate' Turkey's role in Libya, Macron says”.
• IWM (November 12, 2022). “How Radar Gave Britain The Edge In The Battle Of Britain”. Imperial War Museum.
• IWM (October 24, 2022). “The U־Boat Campaign That Almost Broke Britain”. Imperial War Museum.
• Janes Group News (May 21, 2020). “Italy reveals Leonardo helo sales to Egypt”. Jane’s Defense Group.
• JBC (October 4, 2022). “Canada in the Second World War”. Juno Beach Center.
• Kallenborn, Zachary (2019). “If the Oceans Become Transparent”. USNI Proceedings 145/10.
• LaGrone, Sam (February 24, 2022). “Russian Navy Masses 16 Warships Near Syria”. USNI News.
• LaGrone, Sam (October 25, 2022). “Russian Sea־Based Kalibr Cruise Missiles Part of New Round of Strikes in Ukraine. USNI News.
• Lahanas, Michael (October 30, 2022). “Alexander the Great and the bathysphere”. Hellinica World.
• Lisman, Evan (November 5, 2019). “Non־Acoustic Submarine Detection”. Center for Strategic & International Studies.
• Lloyd, Peter (2021). Tactics and Operational Research in the Battle of the Atlantic in WWII. The University of York.
• Long, Austin, and Brendan Rittenhouse Green (2014). "Stalking the Secure Second Strike: Intelligence, Counterforce, and Nuclear Strategy." Journal of Strategic Studies, 38.1, 38־
• Manaranche, Martin (July 8, 2021). “Fourth Class 209/1400mod Submarine Officially Handed Over To Egypt”. Naval News.
• McConoly, Raymond (July 9, 2021). “Inverse Synthetic Aperture Radar (ISAR) & Machine Learning”. Naval Post.
• Mizokami, Kyle (August 15, 2017). “What Makes Submarines So Quiet”. Popular Mechanics.
• Mongilio, Heather (Feburary 9, 2022). “CNP Nowell: Navy Short More Than 5,000 Sailors for At־Sea Billets”. USNI News.
• NATO (January 11, 2019). “NATO Conducts Focused Security Patrol in Eastern Mediterranean Sea”. NATO.
• NATO (May 17, 2021). “Operation Sea Guardian”. NATO
• NATO (August 17, 2018). “The Activated Towed Arrays Program”.
• Naval News (January 8, 2022). “French Navy And Air Force In Joint Eastern Mediterranean Drills”. Naval News.
• Naval Post (October 2, 2018). “China is developing a satellite with a powerful laser for anti־submarine warfare”. Naval Post.
• Navy Lookout (March 18, 2019). “Has the Royal Navy solved its manpower problems?” The Navy Lookout.
• Neupane, Dhiraj, and Jongwon Seok (2020). "A Review on Deep Learning־Based Approaches for Automatic Sonar Target Recognition." MPDI Electronics, 9.9. 1־
• Newdick, Thomas (February 8, 2022). “New Chinese Diesel־Electric Submarine Breaks Cover”. The Warzone.
• NOAA (November 14, 2022). “How far does light travel in the ocean?” National Oceanic and Atmospheric Administration.
• Orlando, Danilo, and Frank Ehlers (2011). "Advances in Multistatic Sonar." In N. Z. Kolev (Ed.) Sonar Systems, InTech Europe, 29־
• Ozberk, Tayfun (December 19, 2021). “Turkey Enhances Naval Air Capabilities With 2 New ATR־72 MPAs”. Naval News.
• Perkins, William (March 20, 2018). “Unmanned Air Systems in NATO Anti־Submarine Warfare (ASW)”. NATO Joint Air Power Competence Center.
• Pfau, Andrew (August 19, , 2021). “A Roadmap to Successful Sonar AI”. The Center for International Maritime Security.
• Ray, Amit (March 17, 2020). “Considerations and Challenges in Silencing Submarines”. Indian Navy.
• Shannon, John G., and Paul M. Moser (2014). A History of U.S. Navy Periscope Detection Radar Sensor Design and Development. Office of Naval Research.
• Singh, Anil Jai (February 3, 2014). “Conventional Submarine Propulsion – Overcoming the Challenge”. SP’s Naval Forces.
• Sutton, HI (September 1, 2022). “New Advanced Submarine Will Increase The Turkish Navy’s Firepower”. Naval News.
• Sutton HI (September 18, 2021). “OSINT – 4 Russian Navy Improved־KILO Class Submarines In Tartus, Syria”. Covert Shores.
• Sutton, HI (September 14, 2021). “Radical New Stealth Submarine, Type־212CD, Will Be Much Larger”. Naval News.
• Thales (October 26, 2022). “Advanced multistatic sonar: a high־potential option for anti־submarine warfare (ASW)”. Thales Group Weapon Systems.
• Thales (October 29, 2022). “Sonobouys and Sonobouy Processing Systems”. Thales Group Weapon Systems.
• TN־NDU (October 14, 2022). “Modernization Projects / MILGEM Project”. Turkish National Naval Academy.
• Vavasseur, Xavier (July 3, 2020). “France Pulls Out Of NATO Operation Sea Guardian Amid Tensions With Turkey”. Naval News.
• Vavasseur, Xavier (January 19, 2021). “General Atomics UAV Conducts ASW Demonstration With Sonobuoys”. Naval News.
• Vavasseur, Xavier (November 12, 2020). “Strong French Navy Presence In The Eastern Mediterranean”. Naval News.
• Williamson, Gordon (2012). Wolf Pack: The Story of the U־Boat in World War II. Bloomsbury Publishing.
• Zhao, Tong (2018). Tides of Change: China's Nuclear Ballistic Submarines and Strategic Stability. Carnegie Endowment for International Peace.