מעיוורון ימי למודעות ימית – סא"ל (מיל.) דב רז

"המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ')

לקריאת המאמר בפורמט PDF לחץ כאן

לקריאת הספר המלא לחצו כאן

לעיתים רחוקות מתפרסמים בעברית ספרי יסוד, הנוגעים בהיבטים אסטרטגיים, מונחי יסוד, היסטוריה צבאית ושלל נושאים קריטיים להבנה של המציאות הגיאו־אסטרטגית בעולם בכלל ושל מדינת ישראל בפרט. ספרים כגון "מלחמה ואסטרטגיה" של האלוף יהושפט הרכבי ז"ל, "מקורות המחשבה הצבאית המודרנית" של פרופסור עזר גת או "פיקוד במלחמה" של פרופסור מרטין ואן קרפלד הפכו לנכסי צאן ברזל על מדף ספרי ההגות הצבאית בשפה העברית.

אך אם הממד היבשתי, וההיבטים האסטרטגיים עוד קיבלו ביטוי כל שהוא בשפה העברית, הממד הימי נעדר כמעט לחלוטין ממדף ההגות הצבאית. לאורך השנים התפרסמו ספרים בעברית העוסקים בתווך הימי ובזווית הראייה הישראלית בעיקר על ידי יוצאי חיל הים, אך רובם עסקו בתולדות חיל הים והיו למעשה ספרי זיכרונות אוטוביוגרפיים. ספרי הגות צבאית קלאסית מתורגמים בודדים ראו אור בעברית, והם נגעו מעט בהיבטים של אסטרטגיה ימית מזווית מאוד מסוימת של ההוגה המפורסם אלפרד תייר מאהאן ולא נגעו בכלל בהוגים חשובים אחרים.

אל תוך הריק הזה נכנס ספרו החדש של תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב "המרחב הימי, אסטרטגיה ימית ומה שביניהם", בהוצאת מערכות והמרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית שבאוניברסיטת חיפה, שבראשו עומד חורב. ספר זה מנסה לראשונה בעברית כשפת מקור לשטוח בפני הקורא, היבטים וסוגיות רבות הקשורות לתווך הימי, לאסטרטגיה הימית של מדינות וציים ולתהליך ההתפתחות ההיסטורית שלה ועוד. הספר ראה אור בשנת 2021 וכבר הספיק לזכות בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2022, מה שמהווה הכרה נוספת בחשיבותו הרבה.

חורב התגייס לחיל הים בשנת 1965 וכיהן במהלך שירותו במגוון רחב של תפקידי פיקוד ומטה ובהם פיקוד על שתי שייטות מבצעיות של חיל הים (סטי"לים וצוללות), מפקד בסיס חיפה וראש מספן הים. כמו כן, עמד בראשות חטיבת האמצעים המיוחדים במטכ"ל, תפקיד אשר הוביל אותו בהמשך לכהן כעוזר שר הביטחון לאמצעים מיוחדים, ולהתמנות לראשות הוועדה לאנרגיה אטומית, תפקיד בו כיהן במשך 8 שנים עד שנת 2015.

כאמור, החל משנת 2016 עומד חורב בראשו של המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, אשר שוכן באוניברסיטת חיפה ומוביל את המחקר האקדמי בתחום זה, פרסומי מדיניות שונים בתחום ישראל והמרחב הימי, כמו גם תוכנית ייחודית לתואר שני ושיתופי פעולה עם מכוני מחקר זרים. שאיפתו היא להקים בחיפה מכון מחקר על פי מודל ה־Think Tanks האמריקאים והבריטים, ולמסד את שיתוף הפעולה של מרכז חיפה מול זרוע הים, כגוף חשיבה חיצוני אשר פועל ביחד עם הזרוע כיוון ש"למכון המחקר יש יכולת לספק לגורמי הממסד ניתוחים הנשענים על סטנדרטיים מקצועיים אקדמיים מחד, ומאידך להיות משוחרר מן המגבלות הקיימות במערכות צבאיות הדורשות משמעת ארגונית" (עמ' 233).  

חשיבותו של הספר בעת הנוכחית מתחדדת לאור שינויים המתהווים בשנים האחרונות בחשיבותו של התווך הימי למדינת ישראל – הגדרתם של המים הכלכליים של המדינה, תחילת ההפקה של גז טבעי ממספר שדות הנמצאים בתחום זה, השיח ההולך וגובר על "כלכלה כחולה" ומיצוי משאבי טבע מהים והתגברות הפעילות המבצעית של חיל הים במרחבי הים האדום, הופכים את ישראל למדינה אשר התווך הימי משפיע עליה הרבה יותר מבעבר.

בראייתו של חורב, אחת מהסיבות העיקריות לפרסום הספר היא להוציא את ישראל מה"עיוורון הימי" (Maritime Blindness) שלקתה בו מקדמת דנא, ולפתח "מודעות ימית" (Maritime Awareness) אותה מגדיר חורב כ"הבנה יעילה של כל דבר הקשור למרחב הימי שיכול להשפיע על הביטחון, הבטיחות, הכלכלה, או הסביבה של המדינה" (עמ' 15). כלומר, לא רק שיקולי ביטחון צריכים להוביל את תהליכי קבלת ההחלטות, אלא שיקולים רחבים הרבה יותר ברמת המדינה ובהם גם – כלכלה, איכות סביבה, בטיחות ועוד.

הספר מחולק לשלושה שערים, אשר אמורים להוליך את הקורא בצורה סדורה דרך נפתולי האסטרטגיה הימית, אך לעיתים החלוקה בין הפרקים והשערים לא לגמרי ברורה, וקשה להבין מדוע נושא מסוים הוכנס בפרק כזה או אחר. השער הראשון עוסק בשכבת הבסיס וסוקר מונחי יסוד בנושאי המרחב הימי והאסטרטגיה על מרכיביה השונים. יחד עם זאת, מהותו של הפרק הראשון נועד להסביר מדוע "מודעות ימית" לישראל בכלל ומדוע עכשיו, ובשל כך צולל חורב כבר בפרק זה לסוגיות רבות וסבוכות, דוגמאות היסטוריות, היבטים כלכליים ופרטים רבים נוספים, אשר ראוי היה אם היו ממתינים עד שהקורא יקבל ידע בסיסי של מושגים וקצת היסטוריה כללית של האסטרטגיה הימית בעולם. בפרקים הבאים בשער הראשון חוזר חורב לסקור מונחי יסוד בסיסיים, מסביר על המרחבים הימיים השונים כולל הממד הקיברנטי והחלל והשפעתם על התווך הימי.  כמו כן, מניח חורב תשתית ידע תיאורטית כללית על אסטרטגיה, דוקטרינה ועל הרמות השונות של התכנון האסטרטגי ומרכיביה השונים.

השער השני מניח את הרקע ההיסטורי להתפתחותן של האסכולות השונות באסטרטגיה הימית בהגות הצבאית. אחד מיתרונותיו הבולטים של ספר זה על פני הספרות שהתפרסמה בעברית בעבר, הוא העיסוק בכלל האסכולות שהתמקדו בהיבטים האסטרטגיים של הממד הימי, ולא רק במפורסם (ובאמריקני) שבהם – אלפרד תייר מאהאן. חרף חשיבותו הרבה של מאהאן כהוגה והיסטוריון ימי, הוא איננו היחיד ועד כה לא ראה אור בעברית חיבור מקיף המנתח מגוון הוגים ימיים קלאסיים נוספים כגון קורבט הבריטי, קסטה הצרפתי וטירפיץ הגרמני, בצד הוגים מודרניים כג׳פרי טיל וג׳ון הטנדורף.

בנוסף, עוסק השער השני בהבחנה בין "אסטרטגיה ימית" ו"אסטרטגיה ביטחונית ימית", הבחנה אותה מקדם חורב גם בפעילותו הענפה, וטוען כי אחת הבעיות המשמעותיות של מדינת ישראל היא היעדרותה של "אסטרטגיה ימית" כוללת למרחב הימי אשר נמצאת תחת האסטרטגיה הרבתי של המדינה, ועוסקת לא רק בהיבטים הביטחוניים, אלא מאגדת גם תחומים נוספים כגון מדיניות תכנונית למרחב הימי של המדינה, כלים לניהול משולב אזרחי וצבאי, תיאום בין כלל הכוחות הפועלים במרחב זה ועוד.

השער השלישי נועד להתמקד בהמחשת התפיסות התיאורטיות ולהוביל את הקורא יד ביד דרך התהליכים ההיסטוריים שהובילו מדינות שונות לגבש את האסטרטגיה הימית לאורך המאה העשרים במהלך מלחמות העולם, המלחמה הקרה ולאחר סיומה. הפרק מסיים בהסתכלות קדימה ומנסה לשפוך אור על עתידו של התווך הימי ואתגריו לקראת המאה העשרים ואחת. בחלק זה דן חורב בעיקר בהוגים ותיאורטיקנים מודרניים, הגות שלא קיבלה כאמור ביטוי בעברית עד כה.

יתרון בולט נוסף של ספר זה, הוא העיסוק העמוק בהסדרת השפה והמושגים אשר משמשים כיום את חיל הים והצבא בכלל באופן שוטף. לאורכו ולרוחבו של הספר סוקר חורב מונחים כגון "עליונות ימית" או "שליטה ימית", את מוצאם והמקורות ששימשו להגדרתם על־ידי מיטב ההוגים הצבאיים. מונחים אלו מוצאים את דרכם לשיח השגור על פיהם של משרתי הזרוע, גם פנימה וגם החוצה מול הרמה המטכ"לית, אך לטענת חורב מבצעים במונחים אלו שימוש שגוי, ועל כן ראוי כי בחיל הים יקדישו את הזמן ללמוד וללמד את נבכי השפה המקצועית והמחקרית המקובלת, על מנת שיתאימו את שפת הדיבור והכתיבה למונחים מקצועיים מתאימים.[1]    

לסיכום, גם אם לפעמים סדר הדברים לא לחלוטין ברור, ופה ושם נכנס חורב לנושא שעל פניו נראה שהיה צריך למצוא את מקומו בפרק או שער אחר, אין ספק כי ספר זה צריך להיקרא בעיון רב על־ידי כל מי שמעוניין, ולא כל שכן מתיימר להבין במרחב הימי, באסטרטגיה ימית או בהפעלת כוחות ימיים מלחמתיים או שאינם מלחמתיים, ולהיכנס כקריאת חובה בקורסים גבוהים להכשרת קציני ים בחיל הים החל מקורס חובלים. חשיבותו הרבה נובעת לא רק מראשוניותו, אלא בעיקר מרוחב היריעה והיקף התחומים היסודיים והדוגמאות ההיסטוריות אותם הציג חורב לכל אורך 500 עמודיו.

הערות שוליים:

[1] להרחבה ראה מאמרו של חורב אשר ראה אור בגיליון זה: "חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים".