מעיצוב מערכתי ועד לאופרטור ימי – השתנות הזרוע והמרחב הימי – תא"ל דניאל הגרי ומירב צור

תקציר

ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.

"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע" (הנטינגטון,2021, עמ' 15).

מבוא

ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. לצד ההתמודדות עם אתגרים אלו, טומנים שינוים אלו מגוון ההזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה שיאפשרו את חיזוק החוסן הלאומי. כך הנכסים האסטרטגיים, שאפשרו את ההסכמים לייצוא גז טבעי לירדן ולמצרים, פותחים אפשרות עתידית לייצוא גז נוזלי לאירופה והובילו להסכם היסטורי עם לבנון. הסכמים אלו לא רק שמחזקים את החוסן הלאומי הכלכלי של מדינת ישראל, אלא גם מייצרים אינטרס משותף להגנה על הנכסים במעגל הראשון מפני איומים והעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני במרחב הימי. השפעה פוטנציאלית דומה יכולה לבוא לידי ביטוי במעגלים הנוספים, כתוצאה מהסכמי אברהם ומהמעבר לפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM).

המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה (שטייניץ, 2002, עמ' 6). עומק ביטחוני מהים יכול לאפשר יתירות ביכולות מבצעיות קריטיות, החיוניות לרציפות המבצעית של צה"ל, ביניהן תמונת שמיים אווירית, יכולות גילוי והתראה, יכולות הגנת שמי המדינה כמשלים לזרוע האוויר, יכולות תקשוביות כמו תקשורת לוויינית וקישוריות צה"לית ועוד. הרמטכ"ל הנכנס, אלוף הרצי הלוי, תיאר היבט הקישוריות כצורך תפיסתי המחייב את צה"ל בתכנון מערך ההגנה חסין, שריד וברמות היתירות הראויות, אחת שאנו כורכים את יכולות הפעולה שלנו בטכנולוגיה (הלוי, 2020, עמ' 6).

תרחיש הייחוס הצה"לי למלחמה עתידית אפשרית, דורש היערכות לרב־זירתיות, בשתי חזיתות או יותר. מכאן נכון שהעומק הביטחוני במרחב הימי, יהווה רכיב מהותי בתפיסת האסטרטגיה הלאומית, וב'תפיסת הניצחון' של צה"ל בפרט. בחינת האסטרטגיה של זרוע הים חייבת להתמקד לא בכמות הכלים, אלא ביכולות המבצעיות הקיימות והפוטנציאליות, על בסיס הסד"כ הקיים, תוך אימוץ הסתכלות תפיסתית אחרת על המרחב הימי, היתרונות הייחודיים לו והסינרגיה הפוטנציאלית שלו עם ממדים ומאמצים נוספים.

למאמר זה מאמר משלים נוסף בגיליון זה (הגרי, פז ובן חוקון, 2022), שעוסק באתגר המשילות בים בין התווך האזרחי לביטחוני, שגם הוא מחייב את הזרוע לתפקד כמעצב מערכתי, שמשפיע על התפיסה והאסטרטגיה החדשה למרחב הימי של מדינת ישראל (חורב, 2019, עמ' 6).

התפתחות פרדיגמת הלחימה הימית

השינויים בפרדיגמת הלחימה הימית עד כה ועמידה על הסיבות לשינויים אלו, נידונו בהרחבה במאמר "מגדלור באופק", העוסק בהקמת המטה במבצעי בזרוע הים (שרביט, רז וצור, 2017, עמ' 13). נציין בקצרה, כי בתחילת שנות השישים, ומיד לאחר כניסתו לתפקיד מפקד החיל, הוביל יוחאי בן נון שינוי תפיסתי עמוק והתניע את המעבר מפרדיגמה של כלי שייט גדולים ותותחים, לפרדיגמת ים־ים מבוססת סטי"לים (רז, 2021, 60).

תפיסה זו נבנתה למול הפער שנוצר בהתמודדות מול הציים הסדירים של מדינות ערב, אשר עברו גם כן להתבסס על כלים קטנים ומהירים חמושים בטילים ים־ים מתוצרת בריה״מ, ותחת ההבנה כי המשחתות ששירתו בחיל הים מאז הקמתו, לא יוכלו להתמודד מול איום הטילים (רז, 2021, 60). הפרדיגמה זכתה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים, אך כדברי ברונפלד: "מיד אחרי שתפיסה מהפכנית מביאה לניצחון יש להתחיל מיד לבחון אותה מהיסוד, שכן האויב לומד" (ברונפלד, 2017, 33).

כך בשנת 2006, במלחמת לבנון השנייה, הופיעו הסדקים הראשונים בפרדיגמה, עם היפגעות אח"י חנית ע"י טיל חוף־ים שנורה ע"י חזבאללה והופעת סיגנלים להשתנות מהותית בפרדיגמת הלחימה ותהליכי בניין הכוח של האויב. הזרוע עסקה בתחקור אופרטיבי טקטי וסיגלה גישה הגנתית, במובן הצר של יצירת "חליפות הגנה" לכלים, במקום להוביל לשינוי מהותי בתפיסת הלחימה הימית, למול הסימנים המדאיגים שהתגלו.

כך, בעודה מתמגנת וממשיכה לאחוז באתוס הסטי"לים סביב הפרדיגמה השלטת של לוחמת ים־ים, זרוע הים חסתה תחת כנפה של זרוע האוויר, אשר הובילה את מרכיב האש מול איומים על הים מהיבשה כמשימת ליבה אווירית, באופן אשר מייצר פער הולך וגדל בין אחריות זרוע הים לסמכותה. זאת בשונה ממשימת השתתפות, בה הכוח האווירי מסייע למשימה המובלת ע"י גוף אחר, כדוגמת פצ"ן ופד"ם, בה נשמרת הלימה בין סמכות לאחריות בהפעלת הכוח.

ההשתנות בים התיכון – המעגל הקרוב

בשנת 2013 הטילה ממשלת ישראל על זרוע הים אחריות בלעדית להגנת מרחב המים הכלכליים והאתרים האסטרטגיים בים, מפני כלל האיומים העשויים לפגוע במערך הפקת הגז הטבעי של מדינת ישראל (הקבינט המדיני־ביטחוני, 2013). עיקר השוני מתבטא בהיבט האסטרטגי של הזרוע כמגינת העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל. התמורות שחלו במשק האנרגיה של מדינת ישראל, לצד העובדה כי הוא מתבסס כבר היום באופן כמעט אבסולוטי על גז טבעי המופק מהים, הופך אותו בשונה מעבר, לפגיע מאוד ונעדר חליפיות אנרגטית, כך שפגיעה באסדת גז יכולה לגרום לנזק אסטרטגי משמעותי למדינת ישראל.

להבטחת פעילותן הרציפה של התשתיות להפקה וחלוקת הגז הטבעי ישנה השפעה משמעותית אף מעבר להשלכות הישירות על המשק הישראלי. כבר כיום קיימת למשאב זה השפעה על מארג היחסים שבין ישראל לבין שכונותיה – גז טבעי מישראל זורם למצרים (דרך ירדן) וגיבוש ההסדר בין ישראל ללבנון בו טמונים יתרונות בתחומים הכלכליים עבור שתי המדינות ופוטנציאל ליצירת מאזן ביטחוני ואסטרטגי על בסיס זה.

הטלת האחריות על זרוע הים באופן בלעדי, למול איום ייחוס רב ממדי, הרחיבה באופן מהותי את תחומי האחריות שלה ביחס לעבר. אך הזרוע, שהיתה שבויה בדפוס חשיבה הגנתי, נתנה שוב פרשנות צרה למשימה, שהתמקדה בהרחבת הצי לטובת "חליפות הגנה" מתקדמות המאפשרות יירוט איומים מהאוויר ומהים, על גבי פלטפורמות חדשות בדמות סער 6. בכך החמיצה הזרוע הזדמנות היסטורית לפרוץ את החשיבה המשימתית ולשדרג את מקומה כאופרטור צה"לי רב ממדי, האמון כמערכתן על הפעלת כלל הכוחות והאמצעים הצה"ליים הרלוונטיים להגנה על הנכסים האסטרטגיים בים, בהתקפה ובהגנה כאחד.

משט לרגל קבלת הסטי"לים מדגם סער 6, (צילום: דובר צה"ל).

לעומת הזרוע, חזבאללה זיהה את הפוטנציאל הטמון בנכסים האסטרטגיים בים של מדינת ישראל בפרט והמרחב הימי בכלל, ועל כן פעל כדי לבנות מערך טילים התקפי ארוך טווח ומשמעותי, אשר ניתן להגדירו כמערך התקפי אסטרטגי לכל דבר (כפאש, מנשרוף, וסביון, 2014).

ביטוי לכך ניתן לראות בדברי מזכ"ל חזבאללה על "משוואת הגז" ועל סגר ימי שיטיל הארגון בבוא היום על מדינת ישראל. מכאן שאיום על פגיעה באסדות ובחופש השיט החיוני בשעת חירום של מדינת ישראל, המגובה ביכולת מבצעית אמיתית, צפוי להעלות באופן דרמטי את פרמיות הביטוח שמשלמות אוניות סוחר המגיעות לישראל, ובעקבות כך הן תימנענה מהגעה לנמלי הארץ. סגר ימי כזה יפגע פגיעה קשה במשק הישראלי המושתת על יכולות הייצוא והייבוא המתבססות כמעט לחלוטין על התווך הימי, בשל העובדה שבהיבט זה, מדינת ישראל משולה למעשה ל"אי" ללא מוצא יבשתי להעברת סחורות (שרביט, 2009, עמ' 14). כמו כן, לסגר מסוג זה תהיה השפעה אופרטיבית על חופש הפעולה של זרוע הים במרחב הימי של לבנון בלחימה. מעצם כך, נדדה זירת הלחימה של זרוע הים מהים ליבשה, כאשר מערך הטילים הימי של חזבאללה הממוקם ביבשה, מקרין לים את האיום המשמעותי ביותר.

השינוי באיום הייחוס על המרחב הימי יצר צורך בהשגת "עליונות ימית" גם בהקשר של הזירה הלבנונית, המחייב את מימוש אחריותה של זרוע הים למשימה. לצורך מימוש האחריות להשגת "העליונות הימית" נדרשת הלימה בסמכות הזרוע והקצאת המשאבים הנדרשים לה. כיום, קיימת תלות של זרוע הים בזרוע האוויר, כאשר האחריות להשגת העליונות הימית והגנה על הנכסים מושטת כולה על כתפי זרוע הים, אך זו ללא מתן הסמכות לתיעדוף והקצאת המשאבים ברכיב האש, האמור לנטרל את האיומים טרם יציאתם לים. זאת כאשר עומס המשימות על זרוע האוויר הולך וגדל, כשזו מאותגרת בעצמה על ידי ספקטרום איומים הולך ומתפתח על הממד האווירי, באופן הצפוי לאתגר משמעותית את הקשב המשימתי בחירום ביחס לעבר.

הבנה זו יצרה טלטלה בתודעה הזרועית, שהצליחה לשבור את הפרדיגמה השלטת ולהגדיר מחדש את תרחיש הייחוס הזרועי, כהתמודדות מול מערך טילים יבשתי, התקפי ואסטרטגי, לצד שימור הכשירות ויכולות הלחימה הנדרשות לתרחישי לחימה אופרטיביים בזירה הימית, ביניהם תרחיש לחימה צי מול צי.

התפיסה החדשה, כללה בניין כוח רחב ומגוון של יכולות אש מהים ליבשה, במקביל להקמת מטה מבצעי להפעלת הכוח בשליטה מרכזית, בדומה למטה המבצעי של זרוע האוויר (שרביט, רז וצור, 2017, עמ' 13). התוכנית כללה הקמת מרכז אש זרועי, בדומה להקמת מרכזי האש בפצ"ן ובפד"ם, אך בעוד מרכזי האש בפיקודים בנויים למתאר רב־משימתי מול הזירה האחת עליה הם מופקדים, מרכז האש של זרוע הים מתוכנן למתאר רב־זירתי ורב־משימתי, בדומה לזרוע האוויר. המרכז תוכנן לפתח ולשכלל את יכולות האש הימית והספקי התקיפה שלה כמענה לצורך המבצעי, ולספק מענה כולל ליצירת מעגל אש שלם ממחקר לתקיפה, תחת הכותרת "גורלנו בידינו". עקרונות אלו הפכו מצפן זרועי המכווין לעצמאות בהובלת משימת העליונות ימית, תוך פיתוח ממשקים מבצעיים עם כוחות צה"ל השונים למיצוי האש הצה"לית בזירת הפעולה.

המטה המבצעי ומרכז האש בזרוע הים במבצע "שומר חומות", (צילום: דובר צה"ל).

תפיסה זו באה לידי ביטוי לראשונה במסגרת מבצע "שומר חומות", בתקיפת הכלי הצולל הבלתי מאויש עוד בטרם יציאתו לים, באמצעות הפעלה מבצעית רב־ממדית מתואמת ממרכז האש במטה המבצעי של זרוע הים (זיתון, 2021). באירוע זה, לא רק שלראשונה בוצעה תקיפה רב־זרועית ביבשה בהובלת זרוע הים, אלא גם התקיימה הלימה מלאה בין סמכותה לאחריותה של זרוע הים במשימת העליונות הימית.

התפתחות האיום על המרחב הימי, הינו חלק ממגמת גדילה מעריכית של האיום הרב ממדי על מדינת ישראל, האיום אותו הרמטכ"ל אביב כוכבי מכנה איום הטמ"ר – טילים, מעופפים ורקטות מהזירה הצפונית, הדרומית, מעגל שני ומעגל שלישי. כך במעגל הראשון, ניצב חזבאללה בלבנון לצד איומים מסוריה, במקביל לחמאס והג'יאהד האסלאמי (גא״פ) בעזה, ובמעגל השלישי ניצבת איראן עם שלוחות הטרור שלה. איום ייחוס זה הופך את הנכסים האסטרטגים החיוניים האזרחיים והצבאיים של מדינת ישראל, למטרות נקודה המאוימות בהיקף ובדיוק שונים מהותית מבעבר.

שינוי זה באיום הייחוס מחייב הרחבת שכבות ההגנה הקיימות ופיתוח יתירות של יכולות מבצעיות קריטיות, המאפשרת הגנה מיטבית ורציפה על שטחה של מדינת ישראל. זאת בדגש על הצורך ביצירת עומק ביטחוני המפצה על שטחה הגיאוגרפי הקטן של המדינה באמצעות הגנה קדמונית. תא"ל רן כוכב התייחס במאמרו לצורך זה (כוכב, 2021, עמ' 85), אך זאת מבלי שהתייחס אל פוטנציאל המרחב הימי בהקשר זה, והאפשרות שיהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי, היבטים אותם נרחיב במאמר הנוכחי.

לטענתנו התפתחות איום הטמ"ר, הופכת את המרחב הימי למרחב עם הפוטנציאל המבצעי המשמעותי ביותר ליצירת עומק אסטרטגי־ביטחוני למדינת ישראל, אשר יאפשר הרחקת קו ההגנה, היקף ההגנה ובניית יתירות ליכולות קריטיות הנדרשות לרציפות המבצעית של צה"ל מעומק הים. לזרוע הים שני רכיבים מרכזיים המהווים יתרון בהובלת המענה לצורך זה: הראשון, יצירת תשתית ואופרציה של פריסת אמצעים בים על גבי כלים ימיים צבאיים או אחרים. השני, הובלת שותפויות דיפלומטיות בים עם פיקודי מרכז ואירופה האמריקניים (CENTCOM ו־EUCOM) ומדינות האזור. מעבר להרחקת קו המגע של הגילוי והיירוט, מענה זה ייצור הרתעה באמצעות שלילת יכולת אויב כפי שציין ערן אורטל, תחת אסטרטגיה מדינית הנוקטת בקו של "הכלה אגרסיבית" (אורטל, 2021, עמ' 35).

העומק הביטחוני הימי מאפשר יתירות לתלות הנוכחית באמצעי הגילוי והבקרה של תמונת השמיים המצויים בשטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל. כחלק מהשותפות המשימתית בהגנה, ניתן לייצר תמונת שמיים מעומק הים. בנוסף, ההתפתחות בעולם הלוויינות והקישוריות למשל, עשויה להגיע עד לכדי הקמת יחידת בקרה אווירית מהים (יב"א ימית), המנותקת ממגבלות הגיאוגרפיה הקטנה של המדינה.

ההשתנות בים האדום – המעגל השני והשלישי

זרוע הים תמיד היתה נוכחת בים האדום, אם כי לאחר הסכם השלום עם מצרים, הצטמצם חלק ניכר מהפעילות המבצעית במרחב זה. נפח הפעילות חזר להתעצם החל משנת 2000, אל מול אתגרים מבצעיים במערכה בין המלחמות (מב"ם), לצד שינוי בתמהיל הסחר של ישראל, כביטוי לתזוזת מרכז הכובד הכלכלי העולמי מזרחה (חורב, 2019, עמ' 10), המחייב הגנה על נתיבי השיט למניעת פגיעה בכלכלת ישראל. כך שבשלוש השנים האחרונות, מחזיקה הזרוע כוח משימה כמעט קבוע במרחב בעצימות ובסד"כ משתנה.

הסיבה לשינוי זה נובעת בעיקרה כמענה לניסיונות ההתבססות האירנית במרחב, שראשיתה בחזונו של מפקד כוח קודס האיראני, הגנרל קאסם סולימאני, כאשר המוקד המרכזי הוא סוריה, אשר אליה מתקיימים ניסיונות לעקיפת הסנקציות והעברת אמל"ח על ידי איראן, לצד נפט המיועד לכספי טרור איראן וחזבאללה. העברות אלו מתרחשות במרחב הימי במקביל לאתגרים במרחב האווירי והיבשתי מאיראן לסוריה.

איראן, כמאמר שר הביטחון בני גנץ, מתבססת במרחב הימי בדרום בים האדום עם כלים צבאיים (זיתון, 2022). הטרור האיראני מתרחש גם במרחב הימי בדגש למפרץ הפרסי ומפרץ עומאן, שם נחטפים כלי שייט לאיראן לצד איום איראני לסגירת מייצרי הורמוז. הכטמ"מים האיראנים, כפי שהופעלו באוקראינה ובנוסף מול ספינות חפות מפשע, שהאחרונה התרחשה ב־15 בנובמבר 2022 על מכלית "Pacific Zircon" בדרכה לסינגפור, והחמורה ביותר באירוע הספינה "Mercer Street" ב־29 ביולי 2021, בו נהרגו שני אזרחים, האחד בריטי והשני רומני.

תקיפות אלו מבטאות מצד אחד, את התעוזה האיראנית לפעול נגד הכללים הבינ"ל ולפגוע בחופש השייט, ומצד שני את יכולתם המוגבלת ככל הנראה, להגיב ולפעול במרחבים אחרים. ומכאן שהם עושים מה שהם יכולים ולא בהכרח את מה שהם רוצים.

לצד האיום התפתחו גם הזדמנויות רבות בים האדום, כתוצאה מהסכמי אברהם והמעבר של ישראל לפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM). הצי החמישי בפיקוד המרכז האמריקני כולל 39 מדינות חברות מהודו ועד מצרים, הפועלות בכוחות משימה משותפים מולטילטראליים, שתפקידם לשמור על חופש השיט במרחב. כך לדוגמה, כוח המשימה המשולב 153 לים האדום בהובלה מצרית. בנוסף, מפקד הצי החמישי הקים את כוח משימה 59, שהוא כוח שמבוסס על כלים בלתי־מאוישים, שתפקידם לנטר את המרחב ולהקטין את הסיכון עבור כוחות מאוישים. לזרוע הים נוצרה הזדמנות לשיתוף הידע עם כוח משימה 59, אל מול יכולות בלתי־מאוישות שהוקמו ביחידות הזרוע ובצה"ל. בהקשר זה, בוצע לדוגמה תרגיל משותף "מגן דיגיטלי" עם כוח משימה 59 באירוח זרוע הים באילת.

תרגיל "מגן דיגיטלי" עם כוח משימה 59 במפרץ עקבה, (צילום: דובר צה"ל).

בהיבט ביסוס השותפויות עם הצי החמישי, בעת הנוכחית, אנו נמצאים כבר בהתהוות, בה זרוע הים מרחיבה את יכולותיה ונכסיותה דרך הדיפלומטיה הימית. מאז קיץ 2022, עברה ישראל מיקום ואחריות תחת פיקוד המרכז האמריקני וזרוע הים עברה לצי החמישי, אשר מפקדה, תת־אדמירל צ'ארלס "בראד" קופר, מוביל ומקדם בנחישות את השותפות עם זרוע הים ובחיבור לשותפים אחרים במרחב (שרון, 2022). כאשר נשאל בראיון לרשת CNN, האם ארצות הברית אינה מחויבת כפי שהייתה למרחב המפרץ הפרסי והמזרח התיכון בכלל, ענה האדמירל קופר: "אנחנו לא הולכים לשום מקום. ההובלה שלנו בתרגיל הימי הכי גדול באזור, עם מעל 60 מדינות שהשתתפו, הינה דוגמה מובהקת למחויבותנו לאזור וליחסים עם שותפינו" (Anderson, 2022).

כחלק מביסוס והעמקת השותפות, הוגדרה תכנית עבודה משותפת, שבשיאה בחודש מרץ האחרון, בוצע תדלוק ע"י מכלית של הצי החמישי בים האדום לספינת טילים ישראלית, שמשמעותו הרחבת יכולות וטווחי חיל הים. התפקיד השני, אשר עוצמתו מתגברת בעקבות "הסכמי אברהם", הוא חיזוק יחסי הגומלין, בין היתר באמצעות בריתות והסכמים, עם מדינות המפרץ, מצרים וירדן – באמצעות כוחות משימה לאבטחת המרחב הימי ומניעת טרור (אוסמו, זיתון ואייכנר, 2021). בהקשר הדיפלומטי, בים נוח יותר להיפגש עם שותפים, ליצור ולבסס קשרים, רחוק מעין הציבור והתקשורת. ומכאן, נכון לזרוע הים להמשיך ולשמר את העמימות, שתאפשר לה לפעול במרחב.

תדלוק סטי"ל מדגם סער 5 בים האדום ע"י מכלית של פיקוד המרכז האמריקני, (צילום:NavCent בתיאום דובר צה"ל).

מעמדם של שני מושגים מרכזיים התעצם בעקבות המעבר לפיקוד המרכז האמריקני. המושג הראשון הוא דיפלומטיה ימית Naval Diplomacy)), שמשמעותו הרחבת יכולות הצי בעזרת צי אחר. המושג השני הוא הקרנת עוצמה (Power Projection), שמשמעותו האופן בו מעמידים יכולות מבצעיות במרחב הימי והאווירי, המהוות הרתעה אל מול היריב/ לכן השימוש במושג הקרנת עוצמה מחייב בירור בהיבט דיוק ואמינות היכולות, על מנת לייצר הרתעה אמינה. אחרת, המושג ישחק.

המרחב הימי במלחמה באוקראינה והשפעתו על המערכה העתידית

בזרוע ובצה"ל בכלל, נעשה תהליך הפקת לקחים מהמלחמה המתנהלת בין רוסיה לאוקראינה. מתוך התחקירים שנערכו עד כה, מוצגים להלן ארבעה אירועים משמעותיים, שהתרחשו במרחב הימי, ואירוע מעצב נוסף, המתייחס לחיבור בין רוסיה לאיראן. אירועים אלו יחייבו הערכות והתאמה בעיצוב האסטרטגיה והפעלת הכוח של זרוע הים בעתיד.

האירוע הראשון הינו הטבעת המשחתת "מוסקבה" על ידי טילי חוף־ים (טח"י), ייתכן גם בשילוב כטמ"מים שהסיחו את מערכות ההגנה, שהיווה הישג אוקראיני משמעותי במערכה, ותזכורת עבורנו לאירוע אח"י חנית, שנפגעה במלחמת לבנון ב2006. הישג זה עלול להוביל להאצה מצד ארגוני/ צבאות טרור בלחימה א־סימטרית, להצטיידות מואצת בטח"י לצד שילוב כטמ"מים להטעיה ולהרוויית מערכות ההגנה.

האירוע השני, הוא תקיפת כלים רוסיים בנמל סבסטופול בחצי האי קרים, ע"י להקת כשב"מים וכטמ"מים, שמהווה אירוע ראשון מסוגו והיקפו בממד הימי, שעתיד להשפיע על הפעלת להקות כשבמ"י־נפץ בשילוב כטמ"מים למטרות שטח ונמלים. המגמה של התעשיות האיראניות לצד חזבאללה וחמאס נמצאת בכיוון זהה, אשר ירחיב את אתגר ההגנה לצד בחינה של יכולות צה"ל בהתמודדות מול כלים התקפיים מסוג זה. הצי החמישי בפיקוד האדמירל קופר הציב לעצמו יעד ל־100 כלים בלתי־מאוישים תוך שנה מהיום בכוח משימה 59, לניטור ואחיזת המרחב הימי. שילוב כלים בלתי־מאוישים להתקפה כחלק מכוח המשימה הוא שילוב שנדרש לבחון בהיבטי בניין הכוח, גם בזרוע הים..

האירוע השלישי, הוא הסגר הימי הרוסי שהופעל במהלך הלחימה, שהשפיע על אוקראינה וגם על העולם, בהיבט סחורות (בדגש על תבואה) והיווה תזכורת למשמעותו של סגר ימי במלחמה. האירוע הרביעי, מסמן את התווך התת־ימי, כאתגר אסטרטגי עתידי משנה מצב, בעקבות שני אירועים שונים בתווך, אך בעלי השפעה עתידית משותפת. האחד, מתייחס לתקיפה התת־ימית, שבוצעה על צינורות תשתית הגז התת־ימית נורדסטרים. השני, מתייחס לתקיפת תת־ימית של כבלי התקשורת סמוך לצרפת. אירועים אלו יחייבו התאמה אסטרטגית ברמה הלאומית למול תשתיות תת־ימיות של מדינת ישראל. מי שביצע את הפעולות הללו הפגין עליונות תת־ימית.

לאור אירועים אלו, נדרש לעקוב אחר מערכת היחסים המתפתחת בין רוסיה לבין איראן, שבאה לידי ביטוי בין היתר באמצעות הפעלת הכטמ"מים האירניים מסוג שאהד באוקראינה. אותם כטמ"מים הופעלו בפעולות טרור ימי כנגד ספינות שבהם נהרגו אזרחים. השפעות הידוק היחסים יכולות לזלוג למרחב הימי שלנו, הן ביכולות והן במתן חסינות רוסית לאיראן שתהווה תפנית. התפתחויות אלו מחייבות למידה מתמשכת מהמלחמה באוקראינה, בהיבט הפעלת כוח ובניין כוח וביצוע ההתאמות הנדרשות בהתאם, על מנת לשמר את היתרון האסטרטגי־ביטחוני הישראלי במרחב הימי, ובתוכו התווך התת־ימי, הן בהגנה והן בהתקפה.

ההתאמות הנדרשות בתפקידי הזרוע

בביקורו בשייטת 13 בשנת 2009 אמר נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, שבים אין גבולות ואין גדרות, מה שמאפשר לפעול באופן חשאי ומפתיע. בנוסף לכך, ציין, כל מדינות האויב שלנו סמוכות לים. אמירתו משקפת את היות המרחב הימי קשה יותר לניטור ולאכיפה מעל לפני הים ובוודאי מתחת לפני הים. לפיכך, כשמתייחסים היום בעולם למלחמות העתיד, ובמובן הזה המלחמה באוקראינה מצביעה על סימנים לכך, מתייחסים ליתרון האסטרטגי שיהיה למדינה שתשיג עליונות בחלל ויכולת לפגוע ביכולות הלווייניות של האויב, לצד היתרון האסטרטגי של מדינה בעלת עליונות בתווך התת־ימי.

כבר כעת ברור כי במערכה עתידית, זרוע הים תידרש להרחיב את היכולות ההתקפיות שלה, כאופרטור אש מהים בכלל המעגלים. זאת כאשר על הזרוע להבטיח את קיומו של עומק ביטחוני במרחב הימי בשני היבטים מרכזיים: האחד – בפיתוח יתירות ושרידות אסטרטגית מהים, למגוון יכולות צה"ליות קריטיות, התלויות בתקשורת, קישוריות ולוויינות; השני – בהגנה רב־ממדית מהים על מדינת ישראל ועל נכסיה האסטרטגיים.

כמו כן, המשותף לכלל האויבים שלנו במעגלים השונים, הוא שלכולם יש ים המקנה לזרוע הים נגישות לפעולה רב־ממדית מולם, בתוך ומתוך המרחב הימי כלפי מרחבים אחרים, ובכלל זה, פעולה בקואליציות ימיות, בדגש על הצי החמישי ומדינות האזור. ההתמודדות עם האתגרים המוטלים על הזרוע מחייבים לבצע את ההתאמות הנדרשות, ובראשן הפיכתה של הזרוע ל"מעצב מערכתי" ואופרטור מטכ"לי רב־ממדי מהמרחב הימי להפעלת אש, אשר ירחיב את יכולות צה"ל לפעול באופן רב־ממדי, מתוך המרחב הימי אל מרחבים אחרים, בכל מעגל שיידרש. שינוי זה מתכתב גם עם אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל דאז, רא"ל במיל. גדי איזנקוט בשנת 2015, כמצפן ביחס ליתרונות זרוע הים ויכולתם להוסיף לצה"ל ממדים של עוצמה ואיכות להתמודדות מוצלחת עם משימותיו בטווחים השונים, בהגנה ובהתקפה (איזנקוט, 2015).

השילוב בין עומק ביטחוני אסטרטגי בהגנה מהים ויתירות מהים לקישוריות ולתמונת השמיים, במטרה לאפשר רציפות תפקודית בהגנה, לבין מרכיבים התקפיים אינטגרליים, מאפשרים "סגירת מעגלים" לתקיפה מהירה עם אש מהים. יש בכך הרחבה של תפיסת "הגנה הורגת" עליה כתב אלוף הרצי הלוי (הלוי, 2020, עמ' 6), גם למעגלים הרחוקים, באמצעות המשך פיתוח יכולות הזרוע הימית לצד טיפוח השותפויות המשמעותיות שיצרה עם הצי החמישי ומדינות האזור. בנוסף, על הזרוע לקחת חלק מרכזי ביצירת עומק אסטרטגי־ביטחוני למדינת ישראל מהמרחב הימי, לטובת הרחבת ההגנה על שמי המדינה והנכסים האסטרטגיים ולטובת פיתוח יתירות ליכולות קריטיות הנדרשות לרציפות מבצעית צה"לית.

שינויים אלו מחייבים קודם כל שינוי בתפיסה העצמית של הזרוע את הצורך לסגל לעצמה תכונות ויכולות של ניהול עיצוב מערכתי בתוך מערכת הביטחון, לצד פיתוח יכולותיה כאופרטור בעל האחריות והסמכות הנדרשות ליישומן. לצורך ניהול העיצוב המערכתי וההתאמות הנדרשות בהקשר זה, הזרוע נדרשת להקים מנגנון בעל ראייה מערכתית, שיבחן את ההשתנות הרלוונטית בכל ההקשרים הנדרשים באופן מתמשך, הכולל מעגל למידה ארגונית אדפטיבית. בעשותה כן, הזרוע תהווה מצפן לעיצוב האסטרטגיה למרחב הימי ותתרום רבות לחוסנה הלאומי של ישראל.

לצד זאת, על מערכת הביטחון לשנות את גישתה אל זרוע הים ולבחון מחדש את מיצובה ביחס לזרוע האוויר. לצורך מימוש יתרונותיה הייחודיים, אין להתייחס אל זרוע הים כאל שחקנית משנה. את זרועות האוויר והים יש לתפוס כשתי שחקניות אסטרטגיות במגרש המטכ"לי, שותפות המשלימות אחת את יכולתה של השנייה, במשימות מטכ"ליות הנדרשות ליצירת עומק ביטחוני־אסטרטגי או לפעילות בעומק. זהו שינוי המחייב הגדרות סדורות של סמכות ואחריות בין הזרועות, המלוות בתהליכי בניין כוח משולבים. בהיבט האופרטיבי, לזרוע הים פלטפורמות מתקדמות עם יתרון איכותי, אך היא נדרשת להמשיך ולפתח את יכולותיו של מרכז האש במטה המבצעי, אשר כבר הוכיח עצמו במבצע "שומר החומות", לכדי מכונת אש בעלת הספקי תקיפה משמעותיים מהים.

בניית יכולתה של הזרוע להוות אופרטור צה"לי, לא צריכה להתמקד בגודל הצי, אלא ביכולות ובמערכות המבצעיות הקיימות והפוטנציאליות, על בסיס הסד"כ הקיים, תוך אימוץ ראייה תפיסתית אחרת על המרחב הימי, מינוף היתרונות הייחודיים לו ויתרונות פוטנציאליים משיתופי פעולה עם זרועות וגופים נוספים, לכדי מיצוי מיטבי של המרחב והכוח הימי.

סיכום

במאמר זה עמדנו על שתי טענות מרכזיות, האחת, שזרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, והשנייה, בהתייחס לפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל. סקרנו במאמר את תהליך ההשתנות החל מהפרדיגמה של לחימה בים דרך שינויים במעגל הקרוב בים התיכון, משם להשתנות בים האדום ועד להשפעה של המלחמה באוקראינה על המרחב הימי במלחמות העתיד.

בתר"ש הקרובה, נדרש לבצע תהליך חשיבה אסטרטגית סתגלנית ביחס לתפקידה של זרוע הים, למול ההזדמנויות וליכולת העתידית של זרוע הים לייצר לצה"ל עומק ביטחוני־אסטרטגי מהים, הכולל הרחבת מעגלי הגילוי והיירוט כחלק ממאמץ ההגנה על שמי המדינה והנכסים האסטרטגיים בים, לצד יתירות ליכולות צה"ליות קריטיות לרציפות התפקודית המבצעית. אנו נדרשים להרחיב את תפיסת הלוחמה הימית ולייצר תוכנית אסטרטגית חדשה, אשר תמצה את פוטנציאל המרחב הימי, נוכח איום הייחוס הצה"לי המתעצם.

בראייה ארוכת טווח, יש להמשיך ולבסס את אמון הציבור והדרג המדיני בזרוע הים, כפי שהוכחנו בהגנה על "כריש" ובפעולות מיוחדות אחרות בים. מצבה הגאואסטרטגי של ישראל כמדינה בעלת שטח קטן וקצב הגדילה של האתגרים והאיומים, יוצרים עומס במיוחד על זרוע האוויר. ללא שחקן אסטרטגי נוסף סביב שולחן המטכ"ל, אשר יכול לחלוק איתה את הנטל, כמפקדה ראשית וכאופרטור מערכתי להפעלת כוחות צה"ליים משולבים במעגלים הרחוקים.

לשם כך, הזרוע חייבת להתאים עצמה להשתנות המהירה של האתגרים ולהזדמנויות שלפתחה, הן תפיסתית והן בתהליכי בניין כוח, באופן שעוסק ביכולות ולא בפלטפורמות. בנוסף לכך זרוע הים תיקח כבר בעתיד הקרוב, חלק משמעותי יותר בדיפלומטיה הימית ובהקרנת עוצמה של מדינת ישראל, מרכיבים אשר ישולבו באסטרטגיה הזרועית.

הגנה על נתיב השיט בהגעת אסדת "כריש" (צילום: דובר צה"ל).

זרוע הים החלה בתהליך שינויי, שימשיך להאיץ בעתיד הקרוב הן כתוצאה מתפיסה ואסטרטגיה והן כתוצאה מתהליכי בניין הכוח, אבל מעל הכל, בשל צורך לאומי של מדינת ישראל למיצוי היתרונות שמעניק המרחב הימי למדינת ישראל נוכח האתגרים החדשים שמתפתחים. 

רשימת מקורות

• אוסמו, ליעד, זיתון, יואב ואייכנר, איתמר (11 בנובמבר 2021). "מול איומי איראן: ישראל, האמירויות, בחריין וארה"ב פתחו בתרגיל ימי בים סוף". Ynet.
• אורטל, ערן (אוגוסט 2021), "להתיש את החתול ־– אסטרטגיה תחרותית למלחמת ההתשה הישראלית־איראנית". בין הקטבים, גיליון 33, עמ' 35־50.
• איזנקוט, גדי (2015). "אסטרטגיית צה"ל". לשכת הרמטכ"ל.
• ברונפלד, שאול (דצמבר 2017). "המהפכה בעניינים ימיים – שייטת הסטי"לים", בין הקטבים, גיליון 14, עמ' 33־57.
• הגרי, דניאל, פז, איתן ובן חוקון, אליקים (2022). "אתגר המשילות בים". בין הקטבים גיליון 38.
• הלוי, הרצי (אוקטובר 2020). "הגנה רב־ממדית", בין הקטבים, גיליון 28־30, עמ' 241־253.
• הנטינגטון, סמואל (מאי 2021). "מדיניות לאומית והצי הטרנס־אוקיַיני". בין הקטבים, גיליון 31־32, עמ' 15־29.
• הקבינט המדיני־ביטחוני (13 בנובמבר 2013). "הגנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתחום האנרגיה בים התיכון ('מים כלכליים'). החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני מס' ב/53.
• זיתון, יואב (16 במאי 2021). "עם סטי"לים, שייטת 13 וחימוש מדויק: תיעוד מתקיפות חיל הים בעומק עזה". Ynet.
• זיתון, יואב (5 ביולי 2022). "גנץ מציג צילומי לוויין: "ספינות צבאיות איראניות בים סוף, הכי הרבה זה עשור". Ynet.
• חורב, שאול (ינואר 2019). "הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 19/2018", המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה.
• כוכב, רן (מאי 2021). "איראן בכל מקום – מלחמה ללא חזית" בין הקטבים, גיליון 35, עמ' 85־100.
• כפאש, א. מנשרוף, י. וסביון, א. (5 במרץ 2014). "האיום הטילי של איראן על ארה"ב וישראל". ממר"י.
• רז, דובי (2021). "חדשנות בתקופת משבר – משבר כמחולל שינוי". עבודת גמר, הפקולטה למדעי החברה בביה"ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה.
• שטייניץ, יובל (מאי 2002). "הים כעומק האסטרטגי של ישראל". מערכות, גיליון 383, עמ' 6־11.
• שרביט, אלי (יוני 2009). "נמלי ים אזרחיים כמרכיב בביטחון הלאומי בראי מלחמת לבנון השנייה". מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.
• שרביט, אליהו, רז, דובי וצור, מירב (דצמבר 2017). "מגדלור באופק – הקמת המטה המבצעי בזרוע הים", בין הקטבים 14, עמ' 13־32.
• שרון, רועי (23 בפברואר 2022). "הרמיזה של מפקד הצי: כלי שיט ישראלים משתתפים במבצעים שלנו במזרח התיכון". כאן.

• Anderson, Becky (21 February 2022). "Israel has some advanced technologies that they can use, and we’re looking to team with that". Twitter,

 https://twitter.com/beckycnn/status/1495807004731973638?s=24