מלחמה בלי כוונה?

תקציר

ההערכה הרווחת קובעת שבשנים האחרונות פחת איום המלחמה היזומה נגד ישראל, אך מנגד גברה הסכנה של הסלמה בלתי מתוכננת שתוביל למלחמה. אכן, שני העימותים הגדולים האחרונים שניהלה ישראל, מלחמת לבנון השנייה ומערכת "צוק איתן" פרצו מבלי שאף אחד מהצדדים תכנן מלחמה. לעתים מתעורר הרושם שישראל נמצאת באופן שיגרתי על סף הסלמה.
מחקר זה נשען על הידע הקיים בנושא הסלמה בלתי מתוכננת, אשר התבסס בעיקר על המלחמות הקונבנציונליות בין המעצמות (מלחמת העולם הראשונה) ועל סכנת העימות הגרעיני שנמנע במלחמה הקרה. מנקודת מוצא זו פותחה מסגרת תפיסתית לניתוח הסלמה בלתי מתוכננת, תוך התאמות מהעימות המעצמתי לזירת המזרח התיכון ולמלחמות א-סימטריות. זוהו גורמים עיקריים המשפיעים על הסלמה מסוג זה: ריבוי שחקנים, פעילות שחקנים לא מדינתיים בזירה, מודיעין, העדר ערוץ תקשורת אמין בין הצדדים, חוסר תיאום בין הדרג המדיני לדרג הצבאי ובעיות פיקוד ושליטה, השפעת דעת קהל ופוליטיקה פנימית.
המחקר הרחיב את מאגר מקרי המבחן של הסלמה בלתי מתוכננת ובנוסף למקרים המוכרים של מלחמת לבנון השנייה ו"צוק איתן" שנותחו לעומק, סקר דוגמאות ממלחמות עבר (מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, האינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה) ובחן גם מקרים של תקריות שהיה בהן פוטנציאל הסלמה, אך מלחמה נמנעה (חשש ממתקפה סורית בקיץ 1996 ,תקרית מול צבא לבנון 2010, אירוע "שמש חורפית" מול חזבאללה ומספר תקריות בזירת עזה). הודגם כיצד ריבוי שחקנים, פעילות שחקנים לא מדינתיים, מידע כוזב או מוטעה, בעיית פיקוד ושליטה אצל האויב, אך גם בצד הישראלי, ולחצי דעת קהל עשויים להגביר את הסכנה להסלמה בלתי מתוכננת שתוביל למלחמה.
המחקר הצביע על העובדה שבמזרח התיכון, בין ישראל למדינות ערב התקיימו בעבר, בו בזמן, הן האפשרות של מלחמה יזומה והן הסכנה של הסלמה בלתי מתוכננת. במספר מקרים היה קושי של גורמי המודיעין להבחין בזמן אמת בין מלחמה יזומה להסלמה בלתי מתוכננת והיו לכך השלכות למדיניות.
בעשורים האחרונים מתמודדת ישראל בעיקר מול שחקנים לא מדינתיים, חזבאללה וחמאס. סכנת המלחמה היזומה פחתה, אך לא ניתן לשלול אותה לחלוטין וקיים סיכון של מתקפה יזומה או פיגוע שיוביל להסלמה. אולם גם מול אויבים טוטאליים כחזבאללה וחמאס יתכנו מקרים של הסלמה בשוגג או הסלמה בלתי מתוכננת, לעתים גם כתוצאה של פעולה ישראלית, ונוצר אינטרס משותף עם ישראל למנוע הסלמה. בהתקיים תנאים אלה, ניתן היה באמצעות מודיעין מדויק ומפורט, ערוץ קשר אמין בין הצדדים, פיקוד ושליטה יעילים בשני הצדדים, למנוע הסלמה או לנהל את ההסלמה באופן שלא הוביל למלחמה.

קישור למחקר המלא