בית ג`רה - כביש חאן יוניס - רפיח

תאריך התרחשות האירוע: 27.05.1948

רקע כללי-

כביש רפיח - חאן יונס שימש כעורק תחבורה חשוב למצרים להובלת אספקה וציוד. על הכביש נעו מכוניות רבות, בשיירות וכבודדות, ביום ובלילה. מטרות המארב המתוכנן היו:

1.   חסימת הכביש ולכידת מכונית צבאית אחת או שתיים.

2.   חטיפת שבויים להשגת אינפורמציה.

3.   פגיעה באויב.

תוכנית הפעולה הייתה שעם חשכה ייצא הכוח מהבסיס בנירים לכיוון כביש רפיח -חאן יונס - עזה, יעשה דרכו בשדות, עד למטע שלפני הכביש, משם ימשיך הכוח הרגלי לכביש, יניח מחסום והג'יפים ימתינו במרחק 200 מטר. משני צדי המחסום ישכבו מארבים. אם תבוא מכונית מרפיח, האורבים לעבר חאן יונס ירתקו וצד שני יסתער, ואם מחאן יונס - להיפך. הג'יפים נועדו לגיבוי, במקרה של הסתבכות או היתקלות בכוח גדול, בעיקר להבטחת ההסתלקות. המארב ימתין עד 01:00 , באם עד אז לא יזדמן דבר, יבצעו הג'יפים סיור למסילת הברזל דרך חירבת "תל-עדס", והכוח הרגלי יחזור לבסיסו.

פירוט אירוע ההיעדרות-

ב-27 במאי 1948 יצא כוח שכלל מחלקה רגלית מהגדוד השמיני של חטיבת הנגב (חט' 12), ומחלקה מהכוח הממונע של החטיבה, שכללה 3 ג'יפים, שהיו מצוידים בבזה, ברן, ו-2 מקלעים גדודיים.

בשעה 21:30 יצא הכוח הרגלי מנירים לכיוון הכביש. בעוברם לפני משלט, שכינויו היה "אבו-מעמר", נורו עליהם מספר יריות מרובים וכדורים נותבים נורו באוויר.

ב-22:00 יצאו הג'יפים, גם עליהם נורו יריות מ"אבו-מעמר".

הכוח הגיע לנקודת ההיערכות ב-22:30. הכוח הרכוב השיג את הכוח הרגלי בנקודת ההיערכות.

לאחר הסבר קצר היה הכוח כולו ערוך על הדרך: כיתת החוד לפנים, אחריה שתי כיתות ואחרונה בטור מחלקת הג'יפים.

כיתת החוד החלה לנוע. בהגיעה כ-200 מטר לפני הכביש נפתחה עליה אש מכ-25 רובים. אנשי הכיתה תפסו מחסה בצד הדרך. 2 רימונים הוטלו על האויב, הראשון היה עקר. השני פעל, אש האויב נחלשה לדקה ונשמעו צעקות. כדורים החלו לשרוק בין אנשי המחלקה מאחור לבין מחלקת הג'יפים.

כל הכוח הרגלי תפס מחסה בתעלה. אנשי הכוח שעל הג'יפים לא יכלו לירות מבלי לסכן את הלוחמים.

שני מקלעים גדודיים הורדו מהג'יפים ופתחו באש מהקרקע. הבזה ירה מספר צרורות. נשלח רץ להודיע למפקד הכוח שהג'יפים נותנים חיפוי ושהרגלים יתחילו לסגת.

כשיצא הרץ נתן מ"מ הג'יפים הוראה לאנשיו לסגת מיד בלי לתת חיפוי, לדברי המ"מ מתוך שיקול שישנה סכנה שהג'יפים יפגעו, וכמו כן כיוון שלחיילים הרגלים נשקפה סכנה מהחיפוי שניתן על ידי הג'יפים.

הכוח הרגלי החל לסגת בצורה לא מסודרת לנקודת המפגש, ליד נקודת ההיערכות, אך האויב פתח באש רובים, מקלע ומרגמה מהאגף. אחר מכת האש הראשונה נפתחה אש ממכונת ירייה כבדה ממכונית שעל הכביש. אי אפשר היה להתארגן במקום והכוח התפצל למסגרות קטנות, של חוליות וכיתות ונצטווה להגיע לנירים.

הרץ שנשלח ממפקד הג'יפים למפקד הכוח עשה דרכו בזחילה בתעלה בצד הדרך והגיע עד לכביש. מאחר ולא פגש באיש, חזר לנקודת המפגש, המתין 10 דקות וחזר לבדו ל"נירים".

ב-24:00 הגיעו הג'יפים לנירים.

תוך שעה הגיעו כל האנשים לנירים מלבד שלושה נעדרים: יוסף פנסו, שמואל גבריאלי ומאיר מזרחי זכרם לברכה. פצוע אחד הגיע בכוחות עצמו. פצוע נוסף נשאר בשטח עם ארבעה חברים ונאסף בהמשך על ידי מכונית.

שלושת הנעדרים הופקדו על הבטחת נקודת המפגש. היה עליהם לחכות לחברם הרץ, אשר, כאמור, לא מצאם. מפקד הכוח הגיע לנקודת המפגש וראה 3 בחורים מתרחקים, הוא קרא להם לעמוד, קרא את הסיסמא אך לא נענה והם התרחקו ומאז נעלמו עקבותיהם.

במהלך הלילה בוצעו סימנים, בעזרת פנסים ואורות מהמשק, במטרה לכוונם למקום ולמחרת חיפשום עד אחר הצהריים בכל השטח ללא תוצאות.

מעדויות שנאספו מאוחר יותר עולה שהנעדרים פנו, כנראה, מערבה לכיוון הכפר בית ג'רה.

נעדרים וחללים-

יוסף פנסו
מאיר מזרחי
שמואל (סמי,סמיקו) גבריאלי (גבריאלידיס)