עם פרוץ מלחמת העצמאות, גויסו זלמן רוזנפלד, משה יחיא ויוסף חובשי זכרם לברכה, לעבודות ביצורים במסגרת פעילות שכונתה "בצר" - התארגנות משותפת ל"הגנה" ול"הסתדרות הכללית של העובדים", שהעסיקה אלפי פועלים, שלא היו כשירים ללחימה של ממש, בפעילות תומכת לחימה וסיוע ליחידות הלוחמות, במיוחד בבניית ביצורים, חפירת תעלות ובניית קירות מגן. להערכתנו, עם פרוץ מלחמת העצמאות, גויסו השלושה לעבודות ביצורים באיזור בית דראס.
מפקד איזור בית דראס, שמעון מרגולין, שהיה שייך לגדוד 53 של חטיבת גבעתי, בפיקודו של יצחק פונדק, מספר על 400 פועלים שעבדו, בשיא הקצב, על הקמת הביצורים.
ביום ההיעדרות (5 ביולי 1948) סיימו יוסף חובשי ז"ל וחבריו את עבודתם בביצורים בסביבות השעה 11:00. יחד עמם עבד גם זכריה יחיא משה ז"ל שנעדר, כנראה, כמוהו מאירוע זה ואיתם ארבעה חיילים נוספים. על פי המידע שנאסף בתיק החקירה, הקבוצה טעתה בדרכה. יוסף חובשי ז"ל וזכריה-יחיא משה ז"ל נפלו בידי המצרים. ישנה ידיעה שהועברה באמצעות הצלב האדום על פיה הוצאו זכריה יחיא משה ז"ל ויוסף חובשי ז"ל להורג על ידי הצבא המצרי ביום ה-4 בינואר 1949. מקום קבורתם לא נודע.
בימים 7-8 ביולי 1948 יצא זלמן רוזנפלד ז"ל, כנראה, לעבודת הביצורים. מאז נעלמו עקבותיו ולא נודעו עד עצם היום הזה.
במהלך החקירה מצאנו מכתב, שנכתב על ידי רבה של חטיבת גבעתי, הרב אהרון דרומי (פלינט), כחודש לאחר היעדרותו של זלמן ז"ל, ובו מדווחים מחטיבת גבעתי למועצה המקומית בראשון לציון על כך שבשמיני ליולי הובא לקבורה אדם אלמוני בבית הקברות של באר טוביה ושיש להניח שהוא זלמן (זיגפריד) רוזנפלד ז"ל. למעט מכתב זה תעלומה אופפת את נסיבות היעדרותו.