לאחר ההכרזה על הקמת המדינה ופלישת צבאות ערב לתחומיה, הייתה חזית השרון רגועה יחסית. "הלגיון הערבי", צבא ירדן, מיקד את מאמציו בכיוון ירושלים ולטרון, ובגזרת השרון פעלו כוחות ערביים מקומיים. הלחימה התבטאה בהתקפות אוייב שנהדפו, היערכות להגנה ופשיטות של כוחותינו.
ב-24 במאי, לאחר כישלונו בעמק הירדן, הגיע כוח חלוץ של הצבא העיראקי לשכם, והעיראקים קיבלו לאחריותם את מרחב המשולש שכם-ג'נין-טול כרם. ב-28 במאי החלו העיראקים לתקוף בשרון, לאחר פנייה של הירדנים כדי להקל את הלחץ עליהם בלטרון. ההתקפות נהדפו ומושב גאולים שנפל בידי העיראקים נכבש מחדש, אולם הפעילות העיראקית המחישה את הסכנה שבביתור שטח המדינה באזור "המותניים הצרות", ולכן הוחלט לשפר את ההיערכות כדי למנוע סכנה כזו, ואחד היעדים היה הכפר טירה.
פירוט אירוע ההיעדרות-
לאחר סיום ההערכות העיראקית בגזרה, גברו התקפותיהם על הישובים היהודיים בשרון ומנגד בוצעו התקפות של כוחות "אלכסנדרוני" על ישובים ועמדות ערביים. אחת ההתקפות בתאריך 30 במאי 1948, הייתה על הכפר טירה (מבצע "שמחה") במטרה לנסות ולכבוש אותו. הכפר היה יעד לכיבוש מאז תחילת המלחמה בשל מיקומו המערבי יחסית בשרון ובשל העובדה שממנו נערכו התקפות על רמת הכובש הסמוכה.
על פלוגה א' של גדוד 31 הוטלה המשימה לפרוץ לכפר. הכוח היה אמור להשתלט על שני בתי הספר במזרח טירה שהיוו עמדות מפתח. לאחר מכן תוכנן שפלוגה ב' תפרוץ ותשתלט על הכפר בסיוע תגבורת. אור ליום 30 במאי 1948, החלה ההתקפה. פלוגה א' שהייתה אמורה להשתלט תחילה על בית הספר לבנים בצפון מזרח טירה, הגיעה כנראה עד סמוך לו ונתקלה באש עזה. בשעות הבוקר המוקדמות של אותו היום כבר ניתנה פקודת נסיגה לפלוגה א', שהייתה פלוגת החוד בהתקפה והייתה, כנראה, הכוח היחיד שנקלע לאש ערבית יעילה.
בעת הנסיגה הגיע כוח ממח' 4 פלוגה א' של גדוד 31, לקבוצת מבנים בסמוך לחורשת איקליפטוסים מצפון לטירה. שם נפגע ומת יוסף אידלשטיין ז"ל וגופתו נותרה בשטח. להערכתנו, כפי הנראה שם נפגע גם יוסף מקיטון ז"ל, אך אין עדות חד משמעית לכך.