על-פי החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, מיום 29 בנובמבר 1947, אמורה הייתה יפו להיות חלק מהמדינה הערבית, כמובלעת בתוך שטח המדינה היהודית. העיר יפו והכפרים שבקרבתה (אבו-כביר, תל א-ריש, סלמה ויאזור) שימשו בסיסים להתקפות ערביות על תל-אביב ושכונותיה, ועל חולון, בת-ים והתחבורה מתל-אביב לדרום ולירושלים.
יפו ובנותיה ריתקו כוחות ניכרים של ה"הגנה" כדי להגן על היישובים העבריים ולבצע פעולות נגד האויב, אך עד הפינוי הבריטי הוחלט שלא לתקוף את יפו. השיקולים לכך היו מדיניים וצבאיים - התקפה על יפו הייתה עלולה להביא להסתבכות עם הבריטים; התקפה חזיתית הייתה דורשת כוחות גדולים וניהול לחימה מסובכת בשטח עירוני בנוי. במסגרת "תוכנית ד'" של ה"הגנה" התגבש הרעיון לכתר את יפו, על-ידי כיבוש הכפרים הערביים בסביבתה, לנתקה מהעורף התומך, ולהביא לכניעתה לאחר צאת הבריטים.
אולם ב-25 באפריל 1948, ללא תיאום עם ה"הגנה", פתח האצ"ל בהתקפה חזיתית על שכונת מנשייה שבצפון יפו במגמה להגיע לים ולנתק את השכונה מיפו. לוחמי האצ"ל נתקלו בקשיים בלחימה בשטח הבנוי והצליחו לנתק את מנשייה רק ב-27 בחודש. בינתיים הגיבו הבריטים, הזרימו תגבורות ליפו, ואף הגיעו להתנגשות עם לוחמי האצ"ל. במשא-ומתן עימם סוכם על הקפאת המצב, על החלפת אנשי האצ"ל על-ידי אנשי ה"הגנה" ועל סיורים בריטיים שינועו במנשייה.
בנסיבות אלה הוחלט על הקדמת מבצע "חמץ". בליל 27-28 כבשו כוחות "אלכסנדרוני" את חלקו הדרומי של מחנה תל-השומר ואת סקייה וחירייה, והדפו התקפות נגד. כוחות קרייתי ריתקו את האוייב מעמדותיהם. כוח "גבעתי" כבש בלילה את תל א-ריש, אך נאלץ לסגת בעקבות התקפת נגד ערבית. בלילה הבא נכבשו סלמה ויאזור.
בכך הושגה מטרתו למרות הכישלון בכיבוש תל א-ריש. יפו כותרה ונכנעה, ב-13 במאי 1948.
פירוט אירוע ההיעדרות-
בהתתאם לתוכנית חטיבת "גבעתי", אמורה הייתה פלוגה אחת לכבוש את תל א-ריש עצמה, פלוגה נוספת את הכפר שלידו, ופלוגה שלישית את סכנת דרוויש. כוח המשוריינים תוכנן לנוע לפי פקודה ממקווה ישראל לתל, לסייע בכיבוש סכנת דרוויש, ולאחר מכן לפשוט על בית ביבי, מושב בהמפקדה הערבית. הכוחות יצאו למשימותיהן בליל 28-27 באפריל 1948. התל והכפר נכבשו, אך בטרם הצליחו להתבסס בהם פתח האויב בהתקפת נגד עזה.
כוח המשוריינים, בפיקודו של נועם, מנה ג'יפ, 5 משוריינים, משוריין רפואי ואמבולנס. הכוח התקדם ממקווה ישראל לעבר התל והמתין לפקודות. כעבור כשעה קיבל הוראה לנוע לבית-הספר שלמרגלות התל ולפנות פצועים. הכוח החל חנוע, נתקל במחסום, פוצץ אותו והגיע לבית-הספר. רכבי הפינוי פינו את הפצועים, ושאר המשוריינים המתינו במקום.
בשלב זה קיבל מפקד הכוח הוראה לנוע לכפר תל א-ריש, ולסייע לשתי מחלקות שעמדו מול התקפת אויב קשה. מפקד הכוח נע עם שני משוריינים לעבר הכפר, אך במבואותיו נתקל במחסום ותעלות שנשלטו באש האויב, לא הצליח לעבור וחזר על עקבותיו. ככל הידוע לנו וסרברג ברטולד ז"ל נעדר מאירוע זה. בתוך החקריה נאספו ידעות על פיהן יתכן וברטולד וסהרג הצטרף לכוחות שלחמו על התל. מידע זה עדיין לא אושש.