ההפוגה השניה, שנמשכה כאשר צבאות ערב נמצאים בתחום ישראל, השאירה את המצב ללא הכרעה וחייבה את ישראל להחזיק צבא בהיקף ניכר. קשה במיוחד היה המצב בנגב, שהיה מנותק על ידי המערך המצרי בקו אשדוד -בית ג'וברין, כשהמצרים אינם מאפשרים מעבר סדיר של שיירות לנגב, כמתחייב מצו ההפוגה. במקביל הייתה הצעה, של מתווך מטעם האו"ם, להעביר את הנגב לשליטת הערבים.
ישראל יזמה מספר מבצעים במטרה להביא להכרעה והראשון שבהם מבצע "יואב", שמטרתו הייתה פריצת הדרך לנגב והבטחת רצף טריטוריאלי אליו. המבצע החל ב-15 באוקטובר 1948, לאחר שהערבים מנעו מעבר שיירה לנגב. מטוסי חיל אויר הפציצו יעדי אויב וכוחות היבשה נעצו טריז באזור בית חנון. למחרת , ה-16 באוקטובר 1948, תקפו כוחותינו באזור עיראק אל-מנשיה כדי לפתוח דרך עפר לנגב, התקפה שנכשלה. מפקדת החזית החליטה להעתיק את המאמץ המלחמתי מערבה ולפתוח את הכביש הראשי לנגב.
בליל ה-16-17 באוקטובר נכבשה גבעה 113 ולמחרת הושלם כיבוש "משלטי הצומת" ובכך נפתח השער לנגב. בליל ה-19-20 באוקטובר נכבשו משלטי כאוכבה וחוליקאת והדרך נפרצה.
במקביל נכשלה התקפת כוחותינו על משטרת עיראק סואידן, התקפה, לה קדמה ההפצצה מהאוויר, ממנה נעדרים דב שוגרמן ז"ל וסטנלי אנדריוס ז"ל.
פירוט אירוע ההיעדרות-
ביום ה-20 באוקטובר 1948 בשעה 17:00 אחר הצהרים, יצאו שני מפציצים מסוג בופייטר (מספר 172, ומספר 171) מבסיסם שברמת דוד, למשימת הפצצה על משטרת עיראק-סואידן מדרום לנגבה. במטוס המוביל טסו הטייס ליאונרד פיצ'ט ז"ל, הנווט דב שוגרמן ז"ל והטייס סטנלי אנדריוס ז"ל, שהצטרף לטיסה ללא אישור רשמי. לפי התחקיר, שנעשה לאחר היעדרות המטוס, התברר שסטנלי אנדריוס ז"ל לא אמור היה להיות על המטוס, בטיסה זו, וכנראה, נלווה לצוות המקורי כדי לנסות מתקן מיוחד לשחרור פצצות שפותח על ידו בבסיס. יש להדגיש שבבופייטר אין מקום ישיבה לאדם שלישי והוא כנראה עמד במהלך הטיסה בין כיסאותיהם של חבריו. במטוס השני טסו מפקד הטייסת דן רוזין, והנווט דן קני (סיד קאונטריז').
יעף ראשון על המטרה בוצע, מכיוון ממערב לכיוון מזרח. פיצ'ט ז"ל ירה בתותחיו והטיל את פצצותיו אולם תותחיו של רוזין לא ירו וגם הפצצות לא השתחררו. שני המטוסים יצאו מאזור המטרה לכיוון צפון כשהם חולפים סמוך לבית דראס בטרם שבו ליעף שני, שוב ממערב למזרח. בשלב הזה הבחין רוזין בעשן היוצא ממנועו השמאלי של פיצ'ט. תוך כדי ביצוע היעף השני נורתה אש נגד מטוסים, רוזין ביצע פניה חדה על מנת לחמוק מאש הנ"מ מאותו רגע איבד קשר עין עם מטוסו של פיצ'ט. הוא ביצע שני סיבובים באזור המטרה, לא זיהה את מטוסו של פיצ'ט והחליט לשוב לרמת דוד לבדו, בטרם תרד החשיכה. בדרכו חזרה ניסה להטיל את פצצותיו לים, שוב ללא הצלחה. לאחר הנחיתה ברמת דוד התברר שמטוסו נפגע מאש הנ"מ במיכל הדלק, בכנף ימין, ובבית המנוע השמאלי.
תצפית של גדוד 52, מקבוצת יבנה, זיהתה את מטוס הבופייטר כשהוא נוחת או מתרסק, בחולות צפונית לכפר הערבי איסדוד, במקום הנקרא ואדי סוכרייר. המטוס החל לבעור ונצפו אנשים סביבו.
בשעה 21:30 באותו הערב, יצאה מחלקה מגדוד 52 בניסיון להגיע למטוס. המחלקה לא הצליחה לאתר את המטוס, לא נתקלה בכוח אויב כל שהוא ושבה לבסיסה לקראת 2:30 אחר חצות. לילה לאחר מכן יצאה כיתה נוספת לחיפוש המטוס, כיתה זו הגיעה לואדי סוכרייר, שהתה שם כשעתיים וחצי אך לא הצליחה לאתר את המטוס ושבה לבסיסה בשעה 04:00 לפנות בוקר ה-22 באוקטובר. ניסיון חיפוש ראשון לאור יום, בוצע ביום ו' 22 באוקטובר 1948 כשמחלקה רכובה על כליי רכב יצאה מכיוון יבנה לכיוון ואדי סוכרייר, הכוח נתקל רק ברועים בודדים, שהונסו ביריות, אך המטוס לא נמצא.
במסגרת האזנה לתשדורת האלחוטית של הצבא המצרי, יורט שדר ולפיו הופל מטוס ישראלי, ממנו צנחו מספר אנשים. שדר זה נדחה על ידי קצין המודיעין של חיל האוויר, במטה חזית הדרום. לטענתו המטוס היה נמוך מדי כדי לאפשר צניחה ולכן הוא חשב שהשדר המצרי נועד למטרות הטעייה.
ב-29 באוקטובר 1948, תשעה ימים לאחר הנפילה, נסוגו המצרים דרומה וכוחותינו השתלטו על מרחב יבנה-אשדוד, משלחת חיפוש של חיל האוויר בפיקודו של סול גודלמן איתרה את המטוס מצפון לאיסדוד, המטוס היה הרוס לחלוטין לאחר שריפה אולם, נראה היה שבוצעה נחיתת גחון. לא נמצאו גופות בתוך המטוס אך נמצא מצנח ארוז ושרוף בחלקו. במרחק של כ- 5 מטר מהמטוס נמצא אחד הטייסים והוא זוהה כליאונרד פיצ'ט ז"ל - הקברניט. הטייסים האחרים לא אותרו. ליאונרד פיצ'ט ז"ל נקבר בבית הקברות הנוצרי בחיפה.
לאחר שנה בתאריך 21.3.1950, הגיעה אל המטוס הנטוש משלחת נוספת בראשותו של אהוד הולנדר והיא צילמה את המטוס, חפרה בסביבתו, בניסיון לאתר את הטייסים הנעדרים, אך הם לא נמצאו.
תנופת הבנייה בחולות אשדוד בראשית שנות ה -90 גאלה את מטוס הבופייטר מאלמוניותו. ב-10 ביולי 1994 אותרו שרידי המטוס מחדש, על ידי היחידה לאיתור נעדרים של חיל האוויר, שרידי המטוס הוצאו מן הקרקע והועברו למוזיאון חיל האוויר בחצרים, שם הם מוצגים לקהל הרחב. גם בחיפוש זה לא נתגלו גופות הנעדרים.