עם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, בתום קרבות "עשרת הימים", שלטו כוחותינו בגליל התחתון, אך בגליל המרכזי היו כוחות קאוקג'י ואלו היו פעילים באזורי מירון ומנרה, והיוו איום באפשרות להתקדם לעבר צפת, ואף לחבור עם הסורים באזור משמר הירדן. קאוקג'י לא הקפיד על שמירת ההפוגה בטענה שאינו חבר באומות המאוחדות, ולפיכך מועצת הבטחון אינן מחייבות אותו. בבוקר ה-22 באוקטובר 1948, כבשו כוחות קאוקג'י את משלט שייח' עבד, שמצפון למנרה, תוך הפרה בוטה של ההפוגה. החזקה במשלט זה נתנה לאוייב יתרום, שכן משלט זה חולש על מרה ועל הדרך אליה ועל כל סביבתו, ואפשרות לאיים על עמק החולה.
פירוט אירוע ההיעדרות-
גדוד 23 של חטיבת כרמלי נשלח כדי לפרוץ את הדרך למנרה ולכבוש את המשלט מחדש. יוסף אלטמן ז"ל, שהיה חייל בפלוגה ג', הגיע עם חבריו לאחד המשלטים שמדרום למנרה. הטור המשוריין שנע מיפתח צפונה לכיוון מנרה נתקל באש חזקה של חיילי צבא ההצלה והתקדמותו נעצרה, וגם כוחות הרגלים של פלוגות גדודים 23 ו-24 של חטיבת כרמלי לא הצליחו להבקיע את הדרך. פלוגתו של יוסף אלטמן ז"ל התבססה הגבעה 744, אך התקפת נגד חזקה של כוחות צבא ההצלה הגיעו בבוקר ה-24.10 עד המשלט ב- 744 ולאחר קרב ארוך וממושך נסוגו חיילי מחלקת ג' ליפתח. ראובן וייס ז"ל ויוסף אלטמן ז"ל היו באחזקת נעדרים עד שזוהתה גופתו של ראובן וייס ז"ל. יוסף אלטמן ז"ל לא נמצא עד היום הזה.