מסתערב בירדן - ירדן

תאריך התרחשות האירוע: 02.08.1949

רקע כללי-

סגן יעקב בוקעי ז"ל נולד ב-26 באוקטובר 1930 בדמשק. סיים את לימודיו בביה"ס "אליאנס". היה חבר תנועת "החלוץ" אשר פעלה כתנועת מחתרת. עלה לארץ ב-1944 דרך היבשה.

בפרוץ מלחמת העצמאות, עוד טרם הגיע מועד גיוסו, התגייס בראשון בפברואר לפלמ"ח, לגדוד הרביעי ("הפורצים"). בתחילת 1948 נערך ביוזמת מטה הפלמ"ח גיוס של חברים המתאימים ליחידת "השחר" (המסתערבים). דווקא שערו הג'ינג'י וגוון עורו הבהיר כלשהו, אפשרו למפעיליו לשלוח אותו לגבולות אויב לצורך השגת מידע.

פירוט אירוע ההיעדרות-

במסגרת תפקידו, יעקב, יחד עם חבר נוסף מיחידת "השחר", נכנס למכלאה של צה"ל יחד עם אסירים פלסטינים. עוד בהיותם במכלאה נחשדו, ולא בשל זהותם ע"פ המסמך, אלא בשל החשד שקינן אז בלב ערביי ארץ ישראל מפני מרגלים ובוגדים.

שני אנשי "השחר" החלו לחשוש כי מישהו מקרב הפלסטינים הכלואים עימם חושד בהם. יעקב וחברו הפנו את תשומת ליבו של מפקד המכלאה הישראלי, איש צה"ל, כי הם נחשדים.

במאי 1949 יעקב וחברו נשלחו לכיוון ירדן דרך מעבר מנדלבאום. יעקב נעצר בו במקום ע"י שלטונות הלגיון הערבי, ואילו חברו אשר היה עימו עד מעצרו, הצליח לעבור לירדן. יעקב הועבר לכלא ברבת-עמון, שם נחקר תוך עינויים קשים. באותה שנה נשפט ונידון למוות.

מיד לאחר שהמלך עבדאללה אישר את גזר-הדין, הוא הוצא להורג בתלייה בשלישי באוגוסט 1949. ככל הנראה יעקב נקבר בשם נג'יב איברהים חמודה בבית הקברות "מחטה" בעמאן ליד הכלא. בשנות ה-90, במסגרת עבודות להרחבת כביש עמאן - זרקא בוטל בית הקברות, ועליו נסלל כביש 6 מסלולים. לשאלתנו את הירדנים אם יודעים לאן הועבר חומר אנושי מפינוי בית הקברות, הם השיבו שלא פינו דבר. לכן כיום אין שום אפשרות למצוא את קברו של יעקב בוקעי ז"ל.

נעדרים וחללים-

יעקב בוקעי