מחלקת ה'שחר'/יחידת ה'שחר' (המחלקה הערבית, מסתערבים) פעלה בין השנים 1950-1943. יעדי היחידה היו לאתר ולהכשיר לוחמים עבריים ציונים ארץ-ישראלים למשימות מודיעין, ולפעולות גרילה מחתרתיות בתוככי האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ-ישראל ומעבר לקווי האויב, בארצות ערב. מטרת היחידה הייתה לאסוף מודיעין בזמן אמת על כוונותיהם של הערבים.
פירוט אירוע ההיעדרות
ב-14 דצמבר 1947 שיירת אספקה של ההגנה שהייתה בדרכה לכיוון בן-שמן הותקפה על יד המחנה הצבאי בבית נבאללה על-ידי כנופיה מקומית בסיוע חיילי חיל-הספר העבר ירדני. ארבעה עשר לוחמי הגנה נהרגו.
ב-22 דצמבר, לוחם הפלמ"ח, איש יחידת המסתערבים "השחר", ניסים עטיה ז"ל, נשלח למשימת איסוף מודיעין על מפגעי השיירה באזור בית נאבללה כשהוא מוסווה לספר (גלב) נודד, מקצוע שהיה מקובל בחברה הערבית הפלסטינית. סיפור כיסויו של ניסים התבסס על הנחה כי באירועים כחפלות וחתונות מקומיות, מגיע ספר, לעיתים לא מקומי, המציע את שירותיו לבני המשפחה והאורחים. ככל הידוע, ניסים היה לבוש בבגדים ערבים עירוניים רגילים, ונשא עימו תיק עור עם מכונת גילוח, תער וסבון.
ניסים יצא מבסיס האימונים של הפלמ"ח בגבעת השלושה מלווה בנהג היחידה יוסקה יפת, לכיוון יפו. בתחנת האוטובוס ביפו ניסים עלה לאוטובוס לכיוון רמלה. בתחנת בית דגן פגש באקראי ביעקובה כהן ז"ל, חבר מחלקת ה'שחר'. בהגיעם לרמלה נפרדו דרכיהם. לדברי יעקובה, ניסים נכנס לתוך העיר בחיפוש אחר תחנת האוטובוס לבית נבאללה.
ניסים אמור היה לחזור לגבעת השלושה תוך 24 שעות, ומשלא חזר הוכרז כנעדר ולא ידוע האם הגיע לבית נבאללה. עדות טלפונית של שמעון סומך (סמאן) ז"ל שהתקבלה בשנת 1994 נטען כי ניסים נתפס בסמוך לתחנת הרכבת בלוד.
במסגרת מאמצי החיפוש פעלו החוקרים בניסיון להתחקות אחר עקבותיו של ניסים ז"ל, החוקרים נפגשו עם בני משפחתו, חברים ליחידת ה'שחר', מפקדים בהגנה, ראשי עיר, אנשי צבא ומשטרה, ערבים מקומיים ברמלה לוד ויפו. ערכו חיפוש מקיף בארכיונים בארץ בהם: ארכיון צה"ל, ההגנה, פלמ"ח, יד טבנקין, גנזך המדינה ובארכיון בית המשפט המחוזי בת"א.
יש לציין כי חקירת תיק זה, על כל מורכבותו, מתייחסת לאירוע בודד של נעדר בודד המקשה משמעותית אחר איסוף המידע. ידיעות רבות נאספו במהלך החקירה ועדיין רב הנסתר על הגלוי.