משלט 219 מודיעין - בין מידייה לקברי החשמונאים

תאריך התרחשות האירוע: 24.09.1948

רקע כללי-

בתאריך ה-15.7.1948 הוקם גדוד 142 (גדוד ב"חיל המשמר"-חי"מ) בחטיבת קרייתי (חטיבה 4). חמישה ימים בלבד לאחר הקמת הגדוד, נתקבלה פקודה ממטה החטיבה לתפיסת משלט 219, שנמצא על גבעה שטוחה, מול קו החזית, אשר ממנו ניתן היה לצפות לעבר הרכס, עליו נמצאים הכפרים בודרוס, נעלין ומידיה ולעבר ואדי נטוף, הנמצא בשטח ההפקר. המשלט נתפס למחרת היום, ואויש על-ידי כוח מחלקה. מעתה ואילך, השטח נמצא תחת שליטת צה"ל ונתון להפגזות חוזרות ונשנות ולירי מקלעים מכיוון הכפרים הצופים אל הרכס שבשליטתנו.

ב-18.9.1948 התארגנה פלוגה א', שלוחמיה זה מקרוב גויסו, לעלייה למשלט. מפקד הפלוגה, צבי אברמזון, נפצע בדרכו למשלט ועל הפקודה פיקד סגנו דוד מניפז (זלוטניק). הפלוגה הורכבה מאנשי חיל משמר - אנשי "הגנה", מבוגרים יחסית, מאזור גוש דן ומאנשי גיוס "בצר" אשר כלל חיילים חדשים ובלתי מאומנים. מצבה הכללי של הפלוגה לא היה טוב. הכוח לא היה מאומן ומצבם הפיזי של החיילים היה ירוד. אל הפלוגה הצטרף צוות צלפים מהפלמ"ח.

חיי השגרה של החיילים במשלט (כל קו הרכס) כללו אימוני שדה בסיסיים, התחפרות וביצור העמדות, גידור המשלט בקונצרטינות (טלטליות) דלילות, וסיורי יום ולילה.

מצב הביצורים היה גרוע, העמדות נבנו לגובה במקום לעומק, הן לא היו מוסוות, לא נסללו דרכי גישה ונסיגה, ללא מיקוש הגנה, ללא תעלות קשר וללא רץ.

הפלוגה התפרסה על הרכס במספר נקודות מרכזיות לאורכו. האויב היה ערוך בכפרים שבסביבה והורכב מכוחות לגיון סדירים, המלווים בסיוע תותחים ומרגמות ומאנשי המשמר הלאומי מכפריי האזור.

פירוט אירוע ההיעדרות-

ביום ה-24.9.1948, החל משעות הבוקר המוקדמות, נפתחה אש תותחים ומקלעים על המשלט. בזמן ההתקפה היה הפיקוד בפועל בידיו של יעקב רביד, עקב פציעתו של המ"פ והעובדה שסגנו היה בישיבה במטה. במשלט עצמו התכוננו להדיפת ההסתערות האפשרית. מחוסר תעלות קשר ורץ, לא היו ידיעות במטה הפלוגה על הנעשה בעמדות ולא היה קשר בין העמדות. לקראת השעה שמונה בבוקר, התקיפו כוחות אויב את העמדה הצפונית, מבין העמדות במשלט וכבשוה. מפקדה, אברהם בקר ז"ל נפל בקרב זה. החיילים שלא נפגעו במתקפה זו נסוגו, באופן לא מאורגן, לעמדה עורפית ומשם לכיוון גימזו ודיר אבו סלאמה. גם העמדות המרכזית והדרומית נכבשו על-ידי האויב, אשר עסק בביזת שלל מהמשלט והתעללות בגופותיהם של חללי הפלוגה שנותרו במשלט. רק לקראת הצהרים, לאחר פניות של הכוח במשלט לסיוע, הגיעו פלוגות מגדוד 44 וכוח נוסף מגדוד 42, של חטיבת קרייתי ועד השעה שתיים וחצי בצהרים הן השלימו את כיבוש המשלט חזרה לידינו.

המראה שנתגלה ללוחמים היה קשה ונראה כי גופות החיילים חוללו. פלוגה א' איבדה בקרב זה 23 מלוחמיה ובהם גם שני חיילים נעדרים: יעקב בטלהיים וישראל גליקזם זכרונם לברכה.
חללי הקרב נקברו בחלקה הצבאית בבית העלמין בנחלת יצחק.

מחקירתנו עולה כי גופות החיילים נלקחו על ידי הבדואים לתהלוכת ניצחון בנעילין ומידיה, קימות שמועות על שרפת הגופות וקבורתן במידיה או בתל א-ראס שבמבואותיה, שמועות אחרות אומרות כי הגופות לא נשרפו אלא נטמנו בגבעת אהוד (חירבת כוריכור) הצמודה ליישוב לפיד, או בתל א-ראס.

במהלך חקירה לגילוי נעדרים, שנערכה ב-10 בנובמבר 1969, הגיעו החוקרים לגבעת אהוד, ומצאו 2 גופות, אשר זוהו כגופות ערבים לפי מטבעות שהיו ליד. הגופות הושארו במקום. בין המשתתפים בסריקה היה גם רופא פתולוג בשם דר' מאירסון. בניסיון מאוחר יותר לאיתור הגופות, שנערך ב-1998, לא נמצא דבר.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל א-ראס, באמצע שנות השמונים, נתגלו שלוש גולגלות ושרידי ציוד צבאי באחת המערות שהושארו במקום בו נמצאו. אנשי אית"ן והרבנות הצבאית שחזרו למקום ב-1992 גילו כי האזור השתנה באופן קיצוני ולא ניתן היה לאתר את השרידים.

נעדרים וחללים-

יעקב בטלהיים
ישראל (קרל) גליקזם