סואץ - נמל פורט סעיד

תאריך התרחשות האירוע: 17.10.1973

רקע כללי-

בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים השיג חיל הים שליטה בזירת הלחימה בים התיכון באמצעות ספינות הטילים. בקרבות ימיים טובעו חמש ספינות סוריות (מהם 3 ספינות טילים), ונפגעו כלי שיט נוספים (בהם ארבע ספינות טילים מצריות).

כשהתארכה המלחמה החלו ספינות הטילים של חיל הים, בהפגזת יעדים בחופי סוריה ומצרים. פעולות ספינות הטילים גרמו לצי המצרי להסתגר בנמליו. הוחלט לתקוף את האויב בתוך בסיסו בפורט סעיד.

מעגן פורט סעיד, השוכן בפתחה הצפוני של תעלת סואץ, שימש כבסיס קדמי ליחידות הצי המצרי בים התיכון. הבסיס שימש כנמל חזית, על כל המשמעויות הנובעות מכך – שמירה עצמית, תחזוקה וכוננות הכלים ללחימה.

לפי ההערכות נמצאו שם 2 ספינות טילים מסוג "אוסה", 2 טרפדות מסוג 183-P , ספינות טורפדו נושאת מטולי רקטות ו-2 נחתות טנקים.

מטרת מבצע "ליידי", שהוטל על אנשי הקומנדו הימי, הייתה לפגוע בכלי השייט המלחמתיים שעגנו מנמל.

המצרים השקיעו מאמצים רבים ואמצעים מגוונים בהגנת הנמל. בפתחו הותקנה רשת נגד צוללנים, מטעני נפץ שונים הוטלו בתדירות גבוהה מאד ובצפיפות. כמו כן נפרשו סוללות תותחי 130 מ"מ מבוקרי מכ"ם ותותחי 100 מ"מ.

פירוט אירוע ההיעדרות-

אח"י "אשקלון", נחתת טנקים באורך 60 מטר, בפיקודו של רס"ן חיים רז, הפליגה לבסיס הקומנדו הימי להעמסת הציוד ואמצעי הלחימה למבצע. על סיפון הנחתת הוצב גם הצוות הטכני. למבצע צורפו 2 "דבורים" מבסיס אשדוד לחילוץ ואבטחה, בפיקודו של רס"ן יצחק אלמוג (קורל), 2 סירות "יתוש" ו-2 סירות "סנונית" לחילוץ, בפיקודו של סא"ל איתן ליפשיץ, מפקד בסיס אשדוד.

ב-16 באוקטובר 1973, הובילה נחתת הטנקים את הלוחמים לאזור הפעולה. מפקד הפעולה, סא"ל שאול זיו, הפליג על הנחתת ולאחר מכן עבר לבסיס דפנה, בימת ברדוויל שבצפון מערב סיני, זאת לאחר שהוביל את הכוח לנקודת ההורדה המתוכננת ופיקח על כל שלב עד היציאה.

לאחר שה"חזירים" (כלי שיט תת-מימיים) וסירות הגומי הורדו מהנחתת, הפליג הכוח, כשהסירות גוררות את החזירים. על הכוח בים, בסירות הגומי, פיקד סא"ל חנינא עמישב. בקרבת הנמל נותקו החזירים מסירות הגומי והחלו בתנועה לעבר היעד.

עודד אמיר ועלי קמחי ז"ל היו על החזיר מספר 1, בחזיר מספר 2 היו בועז שקדי ושייקה ברמן. לאחר שעתיים וחצי של הפלגה הם הגיעו, בשעה 23:45 למבואות הנמל ודיווחו על תחילת הצלילה.

הצוללנים חדרו מבעד לפתח ברשת ההגנה, שבפתח הנמל והתפצלו למשימותיהם. בועז ושייקה פנו לאזור המזרחי הגובל בפורט פואד, עודד ועלי פנו לעבר היעד המרוחק יותר, בחלקו המערבי של הנמל, לאזור מעגן הצי.

על הצוללנים היה לעבור כברת דרך, כדי להגיע למקומות בהם עגנו כליי השיט המלחמתיים. כבר מרחוק נשמעו הדי ההתפוצצויות, שנבעו מהשלכת מטעני נפץ נגד צוללנים, על ידי חיילים מצרים שעמדו לאורך הרציפים ושובר הגלים, מעל כלי השיט וכן מסירות שסיירו במעגנים. הם נתקלו בהתפוצצויות רבות לאורך נתיב תנועתם בתדירות של כ-4 פצצות לדקה.

מעדותו של שי ברמן עולה כי התחושה במקום הייתה קשה ביותר, בחשכת המים נפלו פצצות מסביב, בלא יכולת להימלט מפניהן לשום מקום, הדף הפצצה היה כה עז שהייתה סכנה שהמשקפת תעוף ופיית המכשיר תגלוש מהפה החוצה. כוחה של פצצה זו בכך שהזעזוע מורגש יותר מפצצה באוויר.

אף על פי כן התמידו הצוללנים במשימתם. בועז ושייקה הגיעו לנחתת טנקים מדגם "וידרה", שאף ממנה הושלכו פצצות והצמידו אליה 4 מוקשים. עודד ועלי המשיכו עד לבסיס הצי והצמידו מוקשים לספינת-טילים מדגם "אוסה", לטרפדת מדגם P-183 ולספינת טורפדו נושאת מטולי רקטות. המוקשים התפוצצו וארבעת כלי השיט ניזוקו והוצאו מכלל שימוש.

את דרכם החוצה עשו בועז שקדי ושייקה ברוש תחת מטר התפוצצויות מתחת למים. לאחר שעברו את הגדר, בפתח הנמל, לכל אורכה, מצאו את הפתח ויצאו. הם התקדמו לעבר נקודת החבירה והמתינו לעודד אמיר ועלי קמחי שהיו אמורים להגיע לנקודת המפגש ולא הגיעו, הם המתינו כ-30 דקות ולאחר השעה 05:00, כשהם במצב של ציפה מלאה, התרחקו לעבר סירות הגומי וחברו עימם ב-06:00 לערך. בדמדומי השחר, במרחק מיילים ספורים מפתח הנמל כשניסו כוחות החילוץ להתקרב לסירות הגומי, החלה הפגזה לעברם.

ב-17 באוקטובר, נערכו חיפושים אחר עלי ועודד, לרבות על ידי סנוניות, שהגיעו בבוקר, לפתח הנמל ואף נכנסו עד שובר הגלים הקטן. אש תותחים נורתה לעברם והם נאלצו לסגת. ביציאה ממבואות הנמל נפתחה לעברה אש כבדה ויעילה, הסנוניות הצליחו לחמוק בזכות מהירותן וממדיהן הקטנים. החיפושים נמשכו גם בלילה אך לא העלו דבר.

עלי קמחי ועודד אמיר זכרם לברכה לא שבו מהפעולה. כלי השיט ,בהם חיבלו, נפגעו אולם הלוחמים נפגעו, כנראה, מהשלכת מטעני הנפץ, בתוך הנמל, בדרכם חזרה.

קיימת אפשרות שגופת אחת השייטים, או שתיהן, הוצאו מהמים, על ידי חיל הים המצרי והועברו לבית החולים "אלתדאמן" שבפורט סעיד ולאחר מכן הועברו, מבית החולים זה, ליעד בלתי ידוע. למרות חקירות רבות שהתקיימו, לגבי מעורבותו האפשרית של בית החולים, בטיפול בגופות, וחפירות במספר נקודות בעיר פורט סעיד, לא ידוע עד כה מה עלה בגורל גופות השייטים והיכן מקום קבורתם.

עיטורים בקרב
לארבעת לוחמי הקומנדו הימי, שחדרו לנמל פורט סעיד, הוענקו עיטורים: לסרן עודד אמיר ז"ל עיטור הגבורה, לרס"ל עלי קמחי ז"ל עיטור העוז, לסרן בועז שקדי עיטור העוז ולרס"ל שי ברמן עיטור המופת. ציון לשבח הוענק גם לסא"ל חנינא עמישב על ידי מפקד חיל הים.

נעדרים וחללים-

עלי קמחי
עודד אמיר