סירת השבעה - מול חופי לבנון

תאריך התרחשות האירוע: 23.11.1952

רקע כללי-

קורס ימאות מתקדם בחיל הים, שנקרא קורס סיפון ב', כלל הפלגה בסירות מפרש מחיפה עד דרומית לתל אביב. בהפלגת אימונים מסוג זה השתתפו 15 חניכי הקורס שיצאו ב-19 בנובמבר 1952 לים. החיילים היו בוגרי אגודות נוער ימיות וימאים מוסמכים בחיל הים. סירות המפרש היו דו תרניות וצויידו במכשירי אלחוט לטווח קצר לשם תקשורת ביניהן. הנוהל שהיה קיים באותה תקופה היה שהסירות יצרו קשר עם מפקדת חיל הים בהגיען לתל אביב או ליפו.

חיל הים היה בין ארבע וחצי שנים, ונהלי הקשר והדיווח בין הסירות למפקדה התבסס על הניסיון הקצר שנצבר, ועל אמצעי הקשר שהיו קיימים באותה התקופה.

פירוט אירוע ההיעדרות-

חניכי קורס הימאות פוצלו לשתי קבוצות, שמונה חיילים הפליגו בסירה "רבקה", בפיקודו של סמ"ר בן עמי לוינהרץ, שהיה מפקד ההפלגה, ושבעה חיילים בסירה "מנחם" בפיקודו של רב"ט יעקב ברודשטיין ז"ל.

בהתאם לתכנית ההפלגה המקורית, היה על שתי הסירות לעזוב את נמל חיפה ב-19 בנובמבר 1952 ולשוב לנמל ב-23 באותו חודש. מאחר וביום ההפלגה, מזג האוויר לא היה מתאים ליציאה לים, פנו סמ"ר לוינהרץ וסרן יעקב המל - מפקד בית הספר לימאות בבסיס הדרכה של חיל הים - לתחנה המטאורולוגית בנמל חיפה, לקבלת תחזית. על פי התחזית אמורה הייתה הסערה להירגע ולמחרת צפויה הייתה רוח מזרחית קלה. סרן המל טען בפני ועדת החקירה, שהוקמה לבדיקת המקרה, שהורה לסמ"ר לוינהרץ להפליג רק למחרת בבוקר. לעומתו טען סמ"ר לוינהרץ שסרן המל הנחה אותו להחליט על יציאה להפלגה כשמזג האויר יאפשר זאת. העד היחיד שנכח בעת מתן ההוראה של סרן המל, היה רב"ט יעקב ברודשטיין ז"ל שנספה בסירה "מנחם".

לפנות ערב שככה הרוח, ובשעה 17:30 הורה סמ"ר לוינהרץ לשתי הסירות לצאת להפלגה. בעוזבן את נמל חיפה פנו הספינות דרומה. דרומית לראש הכרמל נתקלו ברוח חזקה, התורן הראשי בספינה "רבקה" נשבר לארבעה חלקים, סמ"ר לוינהרץ הורה לאנשיו לזרוק עוגן צף. באותה עת נורתה רקטה ירוקה מהסירה "מנחם", סמ"ר לוינהרץ יצר עם אנשיה, קשר אלחוטי, ונאמר לו שהם בסדר ואף הם הטילו עוגן צף. הייתה זו התקשורת האחרונה עם הסירה "מנחם", והסירות איבדו קשר ביניהן. הסירה "מנחם" התרחקה ללב ים.

ב-22 בנובמבר התקשר סרן המל למפקדת חיל הים, לברר האם יצרו הספינות קשר ,כמתוכנן, בהגיען לתל אביב-יפו, הקצין התורן השיב שמזג האויר נאה ואין סיבה לחשש, על אף היעדר הקשר. ב-23 בחודש, משגברו החששות לגורל הימאים, החלו חיפושים באמצעות כלי שייט ומטוסים. החיפושים לא העלו דבר.

הסירה "רבקה" הטלטלה בים במשך ארבעה ימים, נסחפה עם הרוח וזרמי הים לצפון. ב-22 בנובמבר 1952 הגיעה הסירה לחוף ג'וניה, צפונית לביירות וחייליה נלקחו בשבי. התנהל משא ומתן קצר וב-8 בדמצמבר 1952 הוחזרו שמונת החיילים לישראל בתמורה לשחרור ספינה לבנונית, שנתפסה על אנשי צוותה קודם לכן, והייתה בישראל.

נעדרים וחללים-

אברהם בן פורת (אלברסון)

יעקב ברודשטיין

יעקב שחר

יצחק פרושוביץ

עמרם סעדון (סדוויין)

ראובן דגני (פישל)

שמואל גרבר