צפת - צפת

תאריך התרחשות האירוע: 13.12.1947

רקע כללי

לאחר ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל, ב-29 בנובמבר 1947, לא יצאו יהודי צפת לחגוג ברחובות. מצבה של צפת היהודית היה חמור. בסה"כ 1532 נפש, מתוכם רק 200 המסוגלים לשאת נשק, מולם ניצבו 12,000 תושבי צפת הערביים, שמהם כ-2,500 צעירים לוחמים. צפת מכותרת על ידי כ-50 כפרים ערביים שאוכלוסייתם מונה כ-50,000 תושבים ומהם כ-1000 לוחמים נושאי נשק.

במבואות צפת שלושה ישובים עבריים בלבד: עין זיתים, ביריה והר כנען ובהם מוצבים אנשי הפלמ"ח. גם מצבת הנשק דלה, כמה עשרות רובים מסוגים שונים, סטנים תוצרת התעשייה המחתרתית, 700 רימוני יד, אקדחים, מרגמה ומקלע קל צרפתי מסוג שאטו.

הרובע היהודי בצפת קטן ומצומצם, והוא מתפרש בצידה המערבי של צפת מהמצודה הצלבנית העתיקה בחצי קשת לכיוון נחל עמוד, כאשר בינו ובין הר כנען חוצצת העיר הערבית על שכונותיה. הגדוד הבריטי ששלט באזור צפת חצץ בין האזור היהודי לערבי.

"ההגנה" החלה בביצור הרובע מיד לאחר קבלת ההחלטה באו"ם, למרות מאמצי הבריטים להפריע לבניה.

פירוט אירוע ההיעדרות

ביום שבת 13 בדצמבר 1947, פנה מנחם מזרחי ז"ל אל מפקד "ההגנה" בצפת מאיר מייברג (מי-בר), בבקשה להרשות לו לצאת אל השוק הערבי שעל גבול הרובע היהודי. המפקד הורה לו להצטייד באקדח ולהשתדל בזמן היותו בשוק לנסות ולדלות מידע מודיעיני על המתרחש אצל הערבים, וזאת בשל העובדה שמנחם שלט היטב בשפה הערבית, הכיר רבים מתושבי צפת הערבים וידע את מנהגיהם. אך כאשר חצה את הקו ונכנס לשוק הקיפו אותו הערבים והוא נרצח על ידם. שמועות רבות נפוצו על מקום קבורתו אך למרות כל הידיעות שנאספו ממקורות ערביים לא אותרה גופתו.

נעדרים וחללים-

מנחם מזרחי