רפיח א' - רפיח

תאריך התרחשות האירוע: 19.10.1948

רקע כללי-

ב-19 ביולי 1948 נכנסה לתוקפה ההפוגה השנייה, שלא הוגבלה בזמן. ההפוגה קטעה את יוזמת צה"ל בקרבות "עשרת הימים", וקיבעה את המצב של ניתוק הנגב על-ידי הצבא המצרי. בזמן ההפוגה גיבש המתווך ברנדוט את תוכניתו לפיתרון, שכללה, בין השאר, גם את ההצעה לנתק את הנגב ממדינת ישראל.

ההפוגה המתמשכת לא הייתה נוחה לישראל - צבאות ערב הפולשים שהו בתחומה וחייבו אותה להחזיק כוח מגוייס מול איום זה; המאמצים המדיניים לא הניבו פרי, והיה חשש כי מצב זה ייהפך למצב של קבע. בהנהגה המדינית הגבשה ההכרה שיידרש מהלך צבאי שיביא להכרעה.

ההפוגה נוצלה על-ידי צה"ל להתארגנות והכנות - הוקמה מפקדת חזית הדרום, בפיקודו של האלוף יגאל אלון; חטיבת "יפתח" הורדה דרומה, והחליפה את חטיבת "הנגב" שעלתה צפונה להתארגנות; חיל האוויר הכשיר מנחת באזור רוחמה, וערך את מבצע "אבק", במהלכו הוטסו ציוד ואספקה לנגב.

לאחר שהושלמו ההכנות נערך מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, שנערך בין  התאריכים 15-22 באוקטובר 1948. למבצע רוכזו 4 חטיבות: "הנגב", "יפתח", "גבעתי" וחטיבת השריון 8.

עם ערב ה-15 באוקטובר הפציצו מטוסי חיל האוויר מטרות בעורף האוייב, ובלילה פשטו כוחות קטנים על יעדים בעומק, וכוחות "יפתח" נעצו טריז באזור בית-חנון כדי ליצור את הרושם כי אזור זה הינו המטרה. למחרת הופעל המאמץ העיקרי, שכוון לפריצת דרך העפר לנגב, באזור עיראק אל-מנשייה (קריית-גת כיום), ונטלו בו חלק חטיבת "הנגב" וחטיבה 8. אולם ההתקפה על מערך האוייב בעיראק אל-מנשייה נכשלה וכוחותינו נסוגו. מפקד החזית החליט להעתיק את המאמץ מערבה ולהבקיע בציר הדרך הראשית לנגב. בלילה הבא תקפה חטיבת "גבעתי" את מערך "הצומת" המצרי, ובהמשך כבשה את מתחמי כאוכבה וחוליקאת ופרצה את הדרך לנגב. בהמשך המבצע כבשו כוחות "הנגב" את באר שבע.

המערך המצרי שחסם את הדרך לנגב הושמד, הכוחות המצריים נסוגו עד מדרום ליד מרדכי, וחטיבה מצרית נותרה מכותרת ב"כיס פלוג'ה".

פירוט אירוע ההיעדרות-

בליל 18-19 באוקטובר 1948 יצא כוח של חמישה עשר לוחמי "הקומנדו הצרפתי" בפיקודו של אלי אוברלנדר ז"ל בנחל בודד, כדי להניח מוקשים בצומת אל-ע'ריש – רפיח. את הכוח הובילו הג'יפ עמוס קרסינצקי ויעקב ברכה ז"ל, שניהם סיירים ממחלקת המודיעין והסיור של הגדוד התשיעי.

במרחק מה מהצומת הושארו כלי הרכב והכוח נע רגלית, בדרך אל הצומת נתקלו החיילים באש שנורתה על ידי בדואים שגרו באזור, והשיבו באש חזקה. המצרים ששמרו על הצומת הגבירו את ערנותם וכאשר הגיע הכוח לצומת פתחו עליו באש מכוונת. המפקד אלי אובלנדר ז"ל נפצע קשה והסייר יעקב ברכה ז"ל נפגע והושאר בשטח. הכוח נסוג כשהוא נושא עימו את המפקד הפצוע והעבירו לקיבוץ אורים שם נפטר מפצעיו לאחר יומיים.

נעדרים וחללים-

יעקב ברכה (ברהמס)