בית סוסין - משלטי בית סוסין בדרך לירושלים

04.08.22

תאריך התרחשות האירוע: 09.06.1948

רקע כללי-

הדרך לירושלים הייתה אחת הבעיות המרכזיות שניצבו בפני הכוחות היהודיים בפרוץ מלחמת העצמאות. תחילה נפתרה הבעיה על ידי שיירות, שאובטחו על ידי לוחמים, שצורפו אליהן, ובהמשך צורפו משוריינים תוצרת בית שליוו את השיירות. עם התגברות ההתקפות הערביות על התחבורה, נחסמה הדרך והתעורר הצורך בפתרון יסודי יותר. בראשית אפריל 1948 נערך מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים. היה זה המבצע היזום הראשון, בהיקף נרחב, שנערך על ידי כוחותינו. במהלכו נכבשו האזורים השולטים על ציר הדרך, והיא נפתחה לתנועה ותנועת השיירות חודשה. לאחר המבצע התארגנה חטיבת הראל, שקיבלה את האחריות לדרך ונערכו שני מבצעים נוספים להעברת שיירות לירושלים: "הראל" ו"מכבי".

לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ופלישת צבאות ערב שבאה אחריה, החמיר מצבה של ירושלים. כוחות הצבא הירדני תקפו את העיר, והתבססותם בלטרון חסמה את הדרך אליה. החשש לגורלה של ירושלים הביא לתכנון המבצעים לפריצת הדרך והמשימה הוטלה על חטיבה 7, שזה עתה הוקמה. החטיבה ערכה שני מבצעים, בניסיון לכבוש את מתחם לטרון, אך ללא הצלחה. המבצעים היו "בן-נון א'" ו-"בן נון ב'", בהם לחמו כוחות חטיבה 7 וגדוד מחטיבת "גבעתי". למרות הכישלון בכיבוש מתחם לטרון, הצליחו כוחותינו להשתלט על השטח שמדרום למתחם האויב. סיירי "הראל" מצאו תוואי נסיעה, שאפשר לעקוף את מתחם האויב והוחל בהכשרת דרך בורמה (שכונתה תחילה דרך 7), שאפשרה העברת אספקה לירושלים. כוחות חטיבה 7 עסקו בהכשרת הדרך ואבטחתה.

לקראת ההפוגה הראשונה נערך מבצע "יורם" (בליל שבין ה-8 ל-9 ביוני 1948), והניסיון השלישי לכבוש את מתחם לטרון, בו נטלו חלק כוחות "הראל" ו"יפתח". גם ניסיון זה נכשל.

פירוט אירוע ההיעדרות-

בתחילת יוני 1948, עלתה פלוגה ד' של גדוד 72 לבית סוסין והחזיקה במשלטי הכפר. בליל יום ב', השביעי ביוני 1948, קיבל מפקד המחלקה ברוך דירקטרוביץ פקודה לתפוס את המשלט, בנקודת גובה 361, הקרוי "לאה 4" (משלט הצופה על "דרך בורמה" ליד בית סוסין), זאת כדי לתת חיפוי לפורצי "דרך בורמה". ברוך עם מחלקתו הגיעו למשלט והתארגנו להגנה. בבוקר ה-8 ביוני היו חיילי המחלקה מאורגנים בהגנה היקפית על המשלט. במשך היום התנהלו חילופי אש עם כוחות האויב.

בלילה, בין ה-8 ל-9 ביוני, עלתה מחלקה אחרת של הפלוגה, בפיקודו דיכטר אריה, על מנת להחליף את מחלקתו של ברוך. יחד עמה עלה גם יצחק לבנה, שלא היה בעל תפקיד פיקודי.

שתי המחלקות נשארו במשך הלילה יחד לצורך חפיפה. בבוקר יום ד', ה-9 ביוני, החלו צליפות של ערבים על המשלט. הדבר גרם למפקד המחלקה ברוך להחליט להישאר על המשלט. בסביבות 10:00 פסקו הצליפות (שבאו בעיקר מכיוון דרום), ולמשלט הגיעה ארוחת הבוקר, וכן תחמושת אשר לא התאימה לכלי הנשק. המ"מ ברוך נטל יוזמה וירד מהמשלט, יחד עם נושאי האוכל והתחמושת, לכיוון מפקדת היחידה. הוא פגש באנשי החטיבה וביקש תחמושת מתאימה, העניין התעכב, והמ"מ פנה אישית לכיוון המטה בבית סוסין כדי לזרז את העניין. בשעה 12:00 צפה המ"מ ברוך מרחוק כיצד מסתערים הערבים על משלט לאה 4. לאחר זמן מה, הגיעו מכיוון המשלט חיילים שנסוגו. להגנתם ניתן חיפוי על ידי חיילים מאזור בית סוסין, אך האש לא הייתה יעילה. לאחר מכן, נפתחה גם אש מרגמות לכיוון הכוח הערבי, והוא החל לסגת לכיוון דרום. בשעה 15:00, ארגן ראובן לויצקי, מ"מ מפלוגה א', סיור עם כיתה לכיוון המשלט, על מנת לברר האם נותרו חיילים בשטח. הוא חזר ומסר כי ראה בשטח בין ארבעה לחמישה הרוגים וביניהם: יצחק לבנה ז"ל ודיכטר אריה ז"ל. לפנות ערב קיבל המ"מ ברוך פקודה להגיע למשלט עם חיילים מגד' 71. הכוח הגיע למשלט בשעה 23:00. בסריקה שנערכה על ידם נמצאו מספר גופות חיילינו, והן הונחו על אלונקות ונישאו בחזרה לכיוון בית ג'יז, לשם הגיעו בסביבות 04:00 בבוקר של יום ה', ה-10 ביוני 1948. שמונת חללינו נקברו בבית הקברות בנען. יומיים לאחר מכן, ב-12 ביוני 1948, נתגלה חלל נוסף, אך זהותו לא נודעה, והוא נקבר ב-13 ביוני 1948 בבית הקברות בנען, לצד שמונת חבריו כאלמוני.

מהלך החקירה-

בחקירה נתברר שהחייל האלמוני הוא אהרון ששון, שנולד בדמשק בסוריה בשנת 1919 למשפחה אמידה, פעל בארגון החלוץ, והשתתף במבצעי העפלה דרך גבול הצפון. עלה לארץ בשנת 1946, והתגורר בנס ציונה עם רעייתו רינה ובתם התינוקת מרים. אהרון ששון התגייס בתאריך ה-17 במאי 1948 לחט' 7. נפצע קל במבצע בן-נון א'. לאחר שהחלים, חזר לגדודו, אלא שבזמן שהיה בחופשת מחלה, עלתה הפלוגה שאליה השתייך להתארגנות בעין-שמר, ואהרון ששון שלא מצא את חבריו נתלווה ליצחק לבנה ז"ל, שהיה קצין ללא תפקיד פיקודי במחלקתו של אריה דיכטר ז"ל.

לאחר הקרב זוהו על החיילים שהיו שייכים לפלוגה ד', ואילו גופתו של אהרון ששון ז"ל, שלא היה שייך לפלוגה, לא זוהתה.

נעדרים וחללים-

אהרון ששון