הקרבות בירושלים - רמת רחל - שכונת רמת רחל בירושלים

תאריך התרחשות האירוע: 26.05.1948

רקע כללי-

על פי תוכנית החלוקה, אמורות היו ירושלים וסביבותיה להישאר גוף נפרד (קורפוס ספרטוס) מבחינה מדינית, והאזור אמור היה להיות מנוהל על ידי מועצת נאמנות מטעם האו"ם. בפועל, בשלב הראשון של מלחמת-העצמאות נחלקה העיר על פי שכנותיה, כאשר חלק מהשכנות היהודיות נותרו כאיים בלב השטח הערבי. התחבורה אליהם התנהלה בשיירות מגן בלבד.

כל עוד שלטו הבריטים בירושלים וסביבותיה נמנעו הכוחות הערביים הבלתי סדירים, אנשי "הג'יהאד הקדוש", בפיקודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, והסדירים למחצה, "צבא ההצלה", בפיקודו של העיראקי פאדל רשיד, מלנסות ולכבוש נקודת יישוב יהודית, והשקיעו את עיקר מאמציהם בניתוק דרכי התחבורה בין ירושלים לשפלה ובין ירושלים לישובים המבודדים (גוש עציון, הרטוב, עטרות, נוה יעקב, בית הערבה ומפעל האשלג).

תום המנדט, ביום ה' באייר תש"ח, שינה את המצב הצבאי מעיקרו. הצבא הירדני הסדיר היה אמור לפנות את כוחותיו מאזור ירושלים ביחד עם הצבא הבריטי, אך דבר זה לא נתבצע ופלוגה של הלגיון הערבי השתתפה בכיבוש גוש עציון. הצבא הירדני החל להגיע לאזור ירושלים ב-19 במאי 1948 בסדר כוחות של שלושה גדודים. בגזרה הדרומית של ירושלים, בין ארמון הנציב לעין כרם, פעלו פלוגה של הלגיון, וכ-500 בלתי סדירים. בתאריך זה גדוד מצרי נוסף לכוחות הלגיון והכוחות הסדירים למחצה. מפקדו היה הקולונל עבד אל-עזיז ועימו כ-800 לוחמים, רובם מתנדבים, ומיעוטם אנשי הצבא המצרי הסדיר.

פירוט אירוע ההיעדרות-

הקרב העיקרי בגזרה הדרומית של ירושלים היה על קיבוץ רמת-רחל, עליו הגנו 80 מחברי המשק, בשלב הראשון ללא תגבורת חיצונית. האוכלוסיה הבלתי לוחמת פונתה בלילה של ה-15 במאי, וב-19 במאי החלה הפגזת תותחים ומרגמות תוך שימוש בפצצות תבערה. ב-22 במאי נשלחה לרמת-רחל התגבורת, אך המשוריין שבו נסעה - נפגע. מרבית חיילי המחלקה נפגעו, מגיני הגזרה המערבית של רמת-רחל החלו לסגת לכיוון תלפיות מבלי שיידעו את מגיני הגזרה המזרחית, וכאשר אלו הבחינו בנסיגת חבריהם נסוגו גם הם במשאית שנפגעה במהלך הנסיגה. רוב נוסעיה נפצעו ונהרגו.

הערבים חדרו לרמת-רחל וכבשו אותה. באותו הערב, בהתקפת נגד של כוח חי"ש מגדוד "מוריה", נכבשה רמת-רחל בחזרה. תושביה סרבו לחזור למקום, והיא נעזבה מחדש. למחרת, ב-23 במאי, נכבשה הנקודה פעם נוספת על ידי הערבים. החיל ביצע התקפת נגד נוספת והשתלט מחדש על הקיבוץ, כאשר הפעם אורגן כוח של 50 אנשי אצ"ל ו-25 חניכי קורס מ"כים. ב-24 במאי הצליחו הערבים להשתלט על חלקו המזרחי של הקיבוץ, ובלילה שבין ה-24 ל-25 במאי הצטרפה פלוגה מחטיבת "הראל" וחברה למגינים שהחזיקו בחלק המערבי של הקיבוץ. בהתקפת נגד מוצלחת כבשו את כל השטח, וכמו כן את מנזר מ-אליאס מדרום לקיבוץ.

 מהלך החקירה-

הקרבות ברמת רחל התנהלו בין ה-19 ל-26 במאי 1948.

סעדיה קרוואני, מפלוגה א' בגדוד החמישי של הפלמ"ח חטיבת הראל, נהרג בקרבות הגבורה ברמת רחל ב-26.5.48 והוכרז כנעדר מקרב זה.

במהלך החקירה נמצאו בארכיון החברה קדישא קהילת ירושלים שלושה אלמונים מתקופה זו של הקרבות. אלמוני אחד (מס' 51) נקבר ביום ב-טו' באייר תש"ח 24.5.48 ושני אלמונים אחרים (מס' 132 ומס' 290) נקברו ב-יז' באייר תש"ח 26.5.48. שלושת האלמונים נקברו בקבורה ארעית בשייח' באדר ולאחר מכן הועברו לקבורת קבע בשורה אחת באזור א' חלקה 6 שורה 1 בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

הוריו של אחד מאלמונים אלה, מיכאל קובי, שנלחם ברמת רחל כחייל בגדוד מוריה, בקשו קבר לבנם הנעדר. להורים נמסר כי בנם נהרג ב-25.5.48 ונקבר ב-26.5.48 בשייח' באדר.

ההורים קבלו מהמחלקה להנצחת החייל אישור לפתוח את קברי האלמונים בהר הרצל (מס' 132 ומס' 290) המתאימים לתאריך בו נפל בנם בקרב.

הם פתחו את אחד מקברי האלמונים (מס' 132) מתאריך ה-26.5.48 ולפי מבנה השיניים קבעו שזה בנם מיכאל קובי, ועל קבר זה הונחה מצבה על שמו.

צבי מרכוס, לוחם מפלוגה ב' בגדוד החמישי של הפלמ"ח מחטיבת הראל נהרג ברמת רחל ב-26.5.48.

משפחתו של צבי מרכוס, בקשה שעל קבר האלמוני השני שנקבר ב-26.5.48 תושם מצבה על שם בנם.

לטענתם אלמוני אחד שנהרג ב-26.5.48 כבר זוהה ולכן האלמוני השני שנהרג בתאריך זה הוא בנם צבי.

המחלקה להנצחת החייל קבלה את בקשתם, ועל קבר האלמוני השני (מס' 290) שנקבר ב-26.5.48 הונחה מצבה על שמו של צבי מרכוס.

קבר האלמוני שנותר בהר הרצל היה (מס' 51) שנקבר בתאריך ה-24.5.48.

קבר זה אינו יכול היה להיות קברו של סעדיה קרוואני שכן הוא נהרג ב-26.5.

במהלך החקירה התברר מפי מפקדיו של מיכאל קובי (מוסה ירקוני ובצלאל כרמי) כי הוא נהרג ברמת רחל ב-23.5 לפנות ערב.

לאור כך הסתבר מעל לכל ספק כי קברו של אלמוני מס' 51 שנקבר בתאריך 24.5.48 הוא קברו של מיכאל קובי, מגדוד מוריה, שנהרג ברמת רחל ב-23.5.48.

שני קברי האלמונים האחרים (מס' 132 ומס' 290) הם קבריהם של סעדיה קרוואני וצבי מרכוס שניהם לוחמי הפלמ"ח שנהרגו בקרב ברמת רחל ונקברו ב-26.5.48.

טקס גילוי המצבה על קברו של סעדיה קרוואני באזור א' חלקה 6 שורה 1 קבר 6 נערך בהר הרצל ב-16.09.2009.

נעדרים וחללים-

סעדיה קרואני