רצח בב"ש - באר-שבע

תאריך התרחשות האירוע: 05.09.1993

רקע כללי-

בבוקר יום א' ה-5 לספטמבר 1993, בשעה 09:30 יצא החייל אילן בסטיקר ז"ל את ביתו בשכונה ג' בבאר שבע, בדרכו לבסיס בו שירת בביה"ס לתותחנים בשבטה. בשעה 15:00, משלא הגיע לבסיס נמסרה על כך הודעה למשטרת ישראל ולחוקרי מצ"ח, בוצע נוהל איתור חייל נעדר ומשלא נמצא החייל הוא הוכרז כנעדר.

הוקם צח"מ (צוות חקירה מיוחד) משותף למשטרת ישראל, מצ"ח וחוקרי איתור נעדרים של פיקוד דרום, אשר החל לפעול במספר מישורי חקירה בו זמנית כלהלן:

- ניסיונות לשחזר את תנועותיו האחרונות של החייל באמצעות תחקור בני משפחה, שכנים, חברים מהצבא ומהאזרחות והפצת תמונתו של אילן. בתהליך זה נגבו עדויות רבות מאנשים שראו, כביכול, את אילן במקומות שונים, כל העדויות הופרכו לאחר תחקור בתהליך של "רענון הזיכרון" על ידי חוקר משטרתי.

- סריקות באמצעות כוחות של חיילים ומתנדבים, רגליות רכובות, עם אולטרלייט, מסוק ובליווי גששים. הסריקות התבצעו במקביל בעיר באר שבע ובסביבותיה, לאורך המסלול לשבטה וכן בסביבות הבסיס.

- חקירות במישור המודיעיני שהתבצעו על ידי חוקרי משטרת ישראל.

כחודש לאחר היעלמותו של אילן הצליחה משטרת ישראל לפענח את נסיבות ההיעלמות, נעצרו שני חשודים אשר הודו כי רצחו את אילן על מנת לגנוב את נשקו (על רקע פלילי). הרצח בוצע בדירה ליד ביתו של אילן ז"ל.

בחקירתם ציינו החשודים כי לאחר שרצחו את אילן הם השליכו את גופתו למכולה עירונית לאיסוף אשפה כשהיא עטופה בבד. באמצעות לימוד הדרך לאיסוף האשפה בעיר באר שבע הגיעו חוקרי אית"ן למסקנה כי המכולה בה הושלכה גופתו של אילן הובלה לאתר הפסולת בדודאים ושם הושלכה גופתו.

צוות של חוקרי אית"ן, משטרת ישראל ומנהל האתר בדודאים הגדיר את השטח אליו הובלה הפסולת, בחמשת השבועות שחלפו מאז רציחתו של אילן וסימנו את השטח בו יש לערוך את החיפושים.

לאתר דודאים נשפכו באותה תקופה כ-500 טון אשפה מדי יום, החיפושים באתר החלו ב-19 לאוקטובר 1993, המשמעות היא כ-15 עד 20 אלף טון שאותם צריך היה לנפות, לא כולל גבולות הביטחון שנלקחו באתר.

טכניקת החיפוש הייתה פינוי האשפה, על ידי כלי צמ"ה והעברתה למקום אחר, כאשר במהלך פיזורה נמצאים ליד כל כלי כלי הצמ"ה 3-4 חיילים, שתודרכו כיצד לבחון את האשפה, לברור אותה ומה לחפש בה. משלא נמצא דבר אסף השופל את האשפה והניחה במקום אחר באתר דודאים. לצורך ביצוע המשימה הקצה צה"ל חמישה יעה אופני (שופלים), מחפר ענק (באגר) אחד ו-D-8 (טרקטור זחלי) ומסגרות של קורסים אשר התחלפו מדי שבוע, תודרכו על ידי חוקרי היחידה לאיתור נעדרים ועבדו תחת פיקוחם באתר, זאת במשך כ-15 חודשים.

במהלך החפירה נעשה מעקב על תאריכי החומר שנבדק על ידי בדיקת העיתונים, שקיות החלב וכל פריט שנושא עליו תאריך, בכל מקום, בו הממצאים הצדיקו זאת, בוצעה המשך חפירה. כאשר הסתיים החיפוש בשטח שהוגדר מלכתחילה ראו החוקרים כי עדיין יש אשפה, בה פריטים הנושאים תאריך רלוונטי שטרם נופתה. בדיון אצל ראש אכ"א, בו הוצגה העבודה שבוצעה עד כה באתר, הוצג הצורך להרחיב את גבולות אתר החיפושים, העבודות אושרו על ידי ראש אכ"א והורחבה גזרת החיפושים.

בשלב זה בוצעה בדיקת החומר על ידי חפירת תעלות בעזרת מחפרון, בדיקת תאריכי העיתונים והעלתם על גבי מפה והמשך חפירה וחיפוש על פני שטח של כשלושה וחצי דונם לעומק של עד שני מטר, במקום בו היה חומר מתאריכים מתאימים.

ב-17 לינואר 1995 התגלתה לעיני המחפשים גופתו של אילן בסטיקר ז"ל כשהיא עטופה בגליל הבד, הגופה זוהתה על פי המדים, תג היחידה והדסקית ומאוחר יותר על ידי בדיקות חיצוניות של המכון לרפואה משפטית.

ב-18 לינואר 1995 הובאה גופתו של אילן בסטיקר ז"ל לקבורה בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, זאת בזכות מקצוענות, התמדה ועקשנות של חוקרי היחידה לאיתור נעדרים, אגף כוח אדם בצה"ל ומשטרת ישראל.

נעדרים וחללים-

אילן בסטיקר