"לנו אין מצבת החייל האלמוני", כך התבטא דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בראשית שנות החמישים וסימן את המטרה והדרך של טיפול צה"ל בחייליו הנעדרים.
בהתאם לרוח דבריו לא מפסיק צה"ל לחפש אחר חייליו שנשארו בשדה הקרב, וכהד לסיסמא ש"אין משאירים חבר פצוע בשדה הקרב" נתקבעה במודעתנו גם האימרה "כל חלל יגיע בסופו של יום לקבר ישראל גם אם יארך יומו"
חובת איתור הנעדרים והשבויים והשבתם הביתה אינה לנו מצווה דתית בלבד, אלא משימה קדושה שהחייל עומד במרכזה. לו ולמשפחתו הדואגת אנו חייבים את תשובת בירור גורלו.
איתור נעדרי צה"ל החל מיד לאחר סיום מלחמת העצמאות. הרב הצבאי הראשי, אלוף שלמה גורן, יצא אל שדות הקרב ברחבי הארץ מתוך מטרה ברורה להתיר את נשות החללים מעגינותן. במאמצים רבים הצליח הרב לאתר ולזהות את מקום נפילתם וקבורתם של למעלה מ-750 מחללי מלחמת העצמאות.
לאחר מלחמת יום הכיפורים שבסופה היו מאות שמות נעדרים, הוחלט אז על הקמת ענף סדיר ויחידת מילואים שיתמקדו באיתור נעדרי צה"ל.
בחירום נפתח המרכז לאיתור נעדרים, בשיתוף צוותי האית"ן בדרג הנפרס הם אחראים על איתור נעדרי צה"ל במלחמה.
איתור נעדרים ממלחמות העבר אינו מלאכה של מה בכך, אנשי המילואים של הענף נדרשים לגילוי יוזמה, דבקות במשימה ומקצועיות רבה, והם באים מתחומי ידע רבים ומגוונים. איתור נעדר כמוה כמלאכת תשבץ שמצטרפים בה פיסות מידע מודיעיני עם מידע שלישותי, תצלומי אויר ומפות לצד עדויות בעל-פה של לוחמים וחברים, קטעי ספרות ביחד עם נבירה אינסופית בארכיונים מעלי אבק.
עבודת איתור הנעדרים כרוכה בשיתוף-פעולה בין-זרועי בתוך הצבא ובין-ארגוני במשרד הביטחון, ומשלבת מומחים בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, ידיעת הארץ והיסטוריה של ארץ ישראל, מהמגזר הצבאי והאזרחי.
אתר האינטרנט העומד כאן לשירותכם הינו כלי מידע ושיתוף של המלאכה החשובה שהענף לאיתור נעדרים, במערך הנפגעים שבאגף כוח האדם, עוסק בה מדי יום ביומו. ואתר זה ישרת גם אותנו בהמשך העשיה.
אני רואה באתר זה הזדמנות ליצירת חיבור עם הפרט בחברה הישראלית, הזדמנות לחשיפה של מימוש חובתנו לחייל ולאזרח. תחושת שליחות זו ואופן הצגתה באתר זה, היא המנוף לעשייה.
היכנסו לאתר, עיינו בדפי הנעדרים וייתכן ושביב מידע חיוני אצור בזיכרונכם ויש בו כדי לסייע לנו בעבודתנו.
ב ב ר כ ה ,
עדי יוריש, סגן-אלוף
ראש ענף איתור נעדרים
23.08.22
0
