צבי פלדמן נולד ב-29 בדצמבר 1956 בתל-אביב. אביו אברהם הגיע מאירופה לישראל לאחר שאיבד את כל משפחתו בשואה. אמו פנינה עלתה לישראל ממרוקו. צבי, הבכור מבין ארבעה ילדים, קרוי על-שם אביו של אברהם שנרצח ע"י הנאצים. לידתו של צבי סימלה בנייה של חיים חדשים בארץ החדשה עבור משפחה שכמעט נכחדה לחלוטין במזרח אירופה.
בצנעה ובכישרון עמל צבי לסייע בפרנסת משפחתו. לאחר סיום שירותו הצבאי עבד כמדריך טבע לתלמידי בתי ספר תיכוניים. לפני פרוץ מלחמת לבנון הוא התקבל לאוניברסיטה לסמסטר הסתיו. באותו זמן גם תכננו צבי וחברתו להתחתן.
בקרב סולטן יעקוב, ב-11 ביוני 1982, מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 10 חיילים ישראלים ורבים נפצעו. שלושה חיילים - יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל עדיין נעדרים.
בתחילת יוני 1982 התעוררה בוקר אחד אמו של צבי לאחר שחלמה חלום רע "חלמתי שכמה אנשים מגיעים לשכונה שלנו. הם שואלים את השכנים איפה גרה משפחת פלדמן. הם דופקים על דלתנו. אני קמה מהמיטה ופותחת את הדלת. אני שואלת אם צבי נהרג. לא, הוא נעדר". מספר ימים אחר-כך התעוררו בני משפחת פלדמן מדפיקות בדלת. פנינה פתחה את הדלת וראתה כמה אנשים עומדים בכניסה - צבי פלדמן נעדר.
כמה שנים קודם, בהיותו תלמיד תיכון, כתב צבי שיר על שבי.
אני פה
אני פה, כן זה אני האחרון בין האחרונים כבר חלף זמן רב מאז הרבה יותר מקצת שנים לא נפלתי לבד בוודאי שלא רק חבל שכל-כך הרבה, ודווקא כל הטובים