כשהכול היה אבוד - סמל א' החליט לקחת את החיים בידיים

"אחרי חודשים של המתנה, קיבלתי סוף סוף את הטלפון: 'שלום, מדברים מלשכת הגיוס. תתייצב ב-8 בנובמבר, אתה מתגייס לחוות השומר'. זו הייתה פסגת ההתרגשות של חיי, התגשמות כל החלומות - רגע שלא אשכח בחיים".

סמל א' נולד בעמק יזרעאל להורים מהעדה האתיופית, שבזמנו היו אנשי צבא. "גרתי בשיכונים בבסיסי חיל האוויר, ועברתי מבסיס לבסיס עד גיל 12", הוא משחזר.

השנים חלפו, הוריו חזרו בתשובה, השתחררו מהצבא והפכו לחרדים. א' נשאר חילוני, ועקב המחלוקות ביניהם נאלץ לעבור לפנימייה לנוער בסיכון. "לא יכולתי לחיות בבית חרדי אדוק כנער חילוני, וידעתי שההורים יתנגדו לרצון שלי להתגייס".

כשאני שואלת אותו האם הדת הייתה המחלוקת היחידה בבית, הוא נעצר לרגע, חושב ומתחיל לספר על התקופה המורכבת, "בתקופה הזו עשיתי המון שטויות, הייתי מעורב בפעילויות של ונדליזם, אלימות ופשיעה".

הוא משתף אותי באירוע מרכזי בחייו, שהשפיע עליו ועל משפחתו והיה לסיבה הסופית שעבר לפנימייה - "נכנסתי למעצר רציני והייתי תחת חקירות אינטנסיביות בתנאים לא פשוטים".

בזמן שנחקר על השתתפות בעבירות, סיפר לחוקרים שהוא רוצה להתגייס לצה"ל ולשרת ביחידה קרבית. "הם צחקו עליי, ואמרו שאדם כמוני יראה מדים רק בתחנה המרכזית, אם בכלל אצא מהכלא", נזכר סמל א', "זה היה משפט שנחרט לי בראש, ונשאר איתי מאז".

החקירות נמשכו והוא שהה במעצר בית במשך 9 חודשים, בהם החריפו המחלוקות עם הוריו. בסוף התקופה החליט לעבור לפנימייה, בה הוצמדה לו קצינת מבחן.

כשעלה לכיתה י"א החל לברר בשנית על שירות צבאי. "כולם אמרו שאין לי סיכוי, אבל אני נלחמתי על זה והתחלתי לדבר עם כל מי שצריך", מבהיר סמל א', "החלטתי שזו המטרה שלי בחיים".

הוא רצה כל-כך להיות לוחם, אך התקשה לראות עתיד מבעד למשפט שהתנהל נגדו, קצינת המבחן והסביבה שלו - שהזכירה לו שוב ושוב שהצבא יישאר רק בגדר חלום רחוק. מתוך ייאוש, הוא החל להשתמש בסמים. "הרגשתי אבוד, לא ידעתי מה הלאה".

לקראת סוף כיתה י"ב, קצינת המבחן הסבירה לסמל א' שהיא מוכנה לעזור לו עם נושא הגיוס, רק בתנאי שילך למכינה קדם צבאית, יעבור תהליך עם עצמו ויגמל מהסמים. "זה שסוף סוף הכול היה תלוי בי - רק חיזק אותי", הוא מסביר, "המטרה הייתה כל-כך חשובה לי, שתוך זמן קצר הפסקתי עם הסמים והתחלתי את השנה שלי במכינה".

קצינת המבחן אכן עמדה בהבטחתה, ותוך חודשים בודדים, בהם תם המשפט וסמל א' ביצע עבודות שירות, הוא הגיע לפגישה עם קב"ן בלשכת הגיוס. האופציות שעמדו בפניו היו שירות מקוצר כמתנדב עם פטור מנשק או להתגייס למסלול בחוות השומר - דרכו יוכל אולי יום אחד להפוך ללוחם. הוא, כמובן, בחר באופציה השנייה.

"ב-8 בנובמבר הגיע היום המיוחל, והגעתי סוף סוף לחוות השומר. הרבה מים כבר זרמו בנהר - כל החברים שלי כבר היו לקראת שחרור וההורים ואני היינו בקשר מאוד רופף, אבל החלטתי שאני לא מוותר לעצמי", הוא מספר.

לאחר תקופה בחוות השומר, החל להתמיין ל'מחלקת קרביים'. המטרה כבר נראתה קרובה מאיי פעם, אך במהלך אחד האימונים הוא נפצע ונשלח לר"ם 2. פעם נוספת, החלום שאליו התקרב בצעדי ענק - חמק מבין אצבעותיו.

כשחזר לחוות השומר הוא נשלח להשלמת טירונות במחנה 80, ובסופה השתבץ ליחידת טנ"א בגבול סוריה. בזמן שירותו ניסה לקבל אישור לעבור ללוחמה, ולבסוף, יותר משנה לתוך השירות שלו - הבקשה התקבלה, הוא שובץ כלוחם והצטרף לאימון המתקדם של גדוד 'קרקל'.

"זו הייתה התרגשות מטורפת למצוא סוף סוף את המקום שלי", הוא מחייך, "לא האמנתי שאצליח, אבל הקולות מפעם שעוד הדהדו לי בראש, של כל האנשים שאמרו שלעולם לא אוכל להיות לוחם - פשוט נעלמו לפתע".

בסיומו של האימון המתקדם יצא סמל א' לקורס מ"כים. "הצבתי לעצמי מטרות קטנות וקרובות, ובכל פעם כבשתי אחת מהן", הוא מתאר, "יש משפט שמנחה אותי בחיים: 'אם אני כבר פה, אני צריך להפיק מזה את המיטב, לתת את כולי ולהיות הכי טוב שאני יכול'. וכך עשיתי".

כשאני שואלת אותו מדוע הוא רוצה להיות מפקד בצבא אחרי כל הקשיים והתלאות שעבר בדרך, הוא מסביר לי שזו בדיוק הסיבה. "היו רגעים שכמעט ויתרתי, שחשבתי שאין אופציה שאצליח. אבל הייתה לי מטרה מול העיניים והייתי מוכן לעשות הכול כדי להגשים אותה", הוא מסכם, "אז לא רק שחשוב לי להיות מפקד טוב, להקנות לחיילים שלי ערכים, לייצג את המדינה ולעמוד בכל המשימות שאדרש אליהן, אני גם רוצה להראות לחיילים שלי שאין פסגה שהם לא יכולים לכבוש".