הצטרפנו למארב לילי על גבול הרצועה. צפו

בשעה 22:30 אנחנו עוברים תדרוך אחרון ועולים על הרכבים. אני מתיישבת עם צוות "רמבו 40" , לוחמי איסוף קרבי מהפלוגה הייעודית של אוגדת עזה, והנסיעה מתחילה לכיוון כיסופים דרך ניר עוז, נירים ועין השלושה. מבעד לחלון חסין הכדורים ניתן לראות שועל רץ בשדות החשוכים.

בסיום הנסיעה הלילית כלי הרכב עוצרים מחוץ ליישוב. הלוחמים יורדים, לוקחים את הציוד ומתחילים לצבוע את הפנים בצבעי הסוואה. בינתיים, מפקד הפלוגה עולה במכשיר הקשר מול חמ"ל התצפיות של האוגדה ומקבל ממנו את ה"איתורים" - מידע על המרחבים בהם נמצאים מחסני אמל"ח או משגרי רקטות. המשימה של הצוות היא לצלם ולתעד את אותם מרחבים - וכך להוכיח שמתקיימת בהם פעילות טרור.

בלחש הם מתחלקים למשימות שונות: שמירה לכיוון פנים הארץ ולכיוון הרצועה, להקמת עמדת המארב והסוואתה. "אנחנו מכירים את המשימה", פונה אל חייליו מפקד הצוות, סג"ם יובל זעפרוני. "אתם יודעים איזה מודיעין צריך למצוא ואני סומך עליכם".

לאחר מכן, הלוחמים מעלים על גבם תיקי ענק עמוסי ציוד ואמל"ח, מכבים את הפנסים ונושמים עמוק לפני העלייה המאתגרת של תל כיסופים. היא כל כך קשה, הם אומרים, עד שהתל "זכה" לקבל מהם שם חדש - "תל חרא".

שעות רבות בין השיחים

סרן גלעד בנפשי מכיר את הגזרה הזאת טוב יותר מכל חייל אחר. מיד כשסיים את הכשרתו, עוד כשחיל האיסוף הקרבי נקרא מודיעין שדה, הוא הגיע לפלוגה הייעודית של אוגדת עזה.

מאז 2010 הוא מסתובב בגזרה, מכיר כל בית ונקודה בגדר. "אני מפקד על הפלוגה כבר שנה וחודשיים", הוא מספר. "מאז 'צוק איתן' הכפלנו את מספר הצוותים בגזרה והצטיידנו באמצעי לחימה מתקדמים, הכל במטרה לבנות את 'בנק המטרות' ללחימה הבאה".

הלוחמים צועדים בין סבך הצמחייה בטור ארוך. כשהם מגיעים לעמדה הם מתחלקים לקבוצות ומתחילים להקים את התצפית. "אחרי שקיבלנו מהמודיעין של האוגדה את היעדים אנחנו מתמקמים מולם", מסביר לי מפקד הצוות, סג"ם זעפרוני.

"בדרך כלל אנחנו נמצאים בנקודה מספר ימים", הוא מפרט, "בזמן הזה אנחנו עוקבים אחרי החשוד או המרחב ומנסים לזהות כל תנועה, בין אם מגע עם נשק או עם חשודים אחרים. את המידע אנחנו מעבירים למודיעין והם אלו שאחראים על 'בנק המטרות' שנאסף בכל פעילות".

רחש לא נשמע מסביב כשהצוות מסיים להתמקם. התצפית כבר מכוונת על הבית ואפשר לראות את הווילונות שמכסים את החלונות נעים ברוח. צוות "רמבו 40" הולך לשכב בין השיחים שעות רבות, כמו בכל פעילות אליה הם יוצאים.

בסוף המשימה, כשנחזור לאזור בטוח יותר, הצוות יספר לי על הדברים הרבים שכבר ראה בלילות אחרים. "אתה חושב שראית הכל, ואז מישהו מרכיב עמדת שיגור רקטות מול העיניים שלך", אומר אחד הלוחמים. "לפעמים רואים מישהו מוציא מצלמה ומסתכל לכיוון שלנו. אני מסתכל עליו והוא מצלם אותי".

אחרי שהשיגו את כל הפרטים אותם ביקשו לגלות, וכשהם בטוחים כי המשימה הושלמה, מתחילים הלוחמים לקפל את העמדה ולהסיר מעליה את ערימות החול והעשבים שנועדו להסוות אותם. העננים מתחילים להתפזר כשאנחנו יורדים מהתל וסוף סוף אפשר לדבר בחופשיות.

בדרך חזרה לבסיס, לפני שילכו להשלים את שעות השינה החסרות, הם עושים הפסקה קצרה ויורדים מהרכב לקנות "גלידה של מבצע מוצלח".