"אחיי השריונרים, נישא בגאווה את הכומתה השחורה"

צה"ל הוא צבא של מדינה דמוקרטית, צבא העם. אך הצבא איננו דמוקרטיה, ובוודאי שאיננו מפוקד על ידי העם, אלא על ידי מפקדיו. צעיר המתגייס לצה"ל מוצב בתפקידו על פי כישוריו, אך בעיקר על פי צרכי הביטחון וההגנה של העם.

בנובמבר האחרון איבדנו, לצערי, מפקד טנק מוכשר, אשר מייצג את הערכים הנעלים שיש לעם ישראל בכלל, ולנוער בישראל בפרט. עידו בן ארי ז"ל, בן למשפחת לוחמי שריון, החליט להמשיך את דרכם של אביו וסביו ובחר להתגייס לשריון מתוך מוטיבציה, הכרת החשיבות שבחייל ובתרומה בשירות בחייל. עידו ז"ל הינו דוגמא לגאווה ולמופת.

לכם, אחיי הלוחמים, לוחמי השריון, אומר כי על ראשנו נישא בגאווה את הכומתה השחורה, גאים בשירות מלא הקרבה ושליחות בחיל שמוביל את הקרב ביבשה - בהגנה ובהתקפה.

אתם ממשיכי דרכם של השריונאים, גיבורי התהילה שחירפו את נפשם בהגנה על המולדת. היום, כמו אז, אתם עומדים נכונים וערוכים לסכל כל איום בכל גבול, בכל זמן ובכל מזג אוויר.

בשנה החולפת ציינו 60 שנה למבצע קדש, והשנה נציין 50 שנה למלחמת ששת הימים, מערכות שבהן השריון הוביל את ההתקפה תוך פריצת מערכי ההגנה של האויב, השמדת כוחותיו והתייצבות בעורפו תוך ימים ספורים בלבד.

השריון היה והינו המרכיב העיקרי בכוח המחץ של צה"ל, הוא המייצג את התנופה ההתקפית. בלעדיו, לא תיתכן הכרעה ולא תיתכן התקפה משמעותית.

עלינו להמשיך לטפח את אתוס הלחימה, ולזכור שכשמדינת ישראל נתונה תחת איומים חמורים, הליבה הקרבית הינה יחידות השריון, החי"ר, ההנדסה הקרבית, והארטילריה הקנית. הקרב המשולב ביבשה בין יחידות חי"ר, שריון, הנדסה ובסיוע אש יבשתית ואווירית הינו המפתח לניצחון.

ממש כמו שבחיל האוויר אין בלבול בין טייסי קרב לכל היתר, כך צריך להיות גם ביבשה - כדאי מאוד שגם ביבשה לא יהיה בלבול בין הלוחמים בחזית לכל היתר, עם כל חשיבותם למאמץ המלחמתי הכולל.

מפקדי השריון יעמדו בצריחי הטנקים חדורים ברוח היוזמה וההתקפה.

מפקד פיקוד הדרום, אלוף אייל זמיר (מפקד חטיבה 7 בעבר)