"גאווה שאין כמותה". הכירו את השריונר שמגן על המשפחה מקרוב

לוחמים אומנם רגילים לא לראות את הבית הרבה זמן, אבל עבור סמל יאיר מור יוסף, לוחם בגדוד "געש" של חטיבה 7 בחיל השריון, המצב קצת שונה. ככה זה כשאתה פועל נגד הפרות סדר אלימות ודואג לסכל ניסיונות חדירה מגבול רצועת עזה, וכל זה במרחק שלא עולה על קילומטר מהמקום בו אתה גר. במקרה של סמל מור יוסף - קיבוץ ניר עם.

מנחל עוז, דרך כיסופים ועד סופה, לוחמי גדוד "געש" תפסו עד לימים האחרונים, ובמשך ארבעה חודשים, קו באוגדת עזה. "המוצב שהייתי בו בתקופה האחרונה נמצא מטרים ספורים מהבית שלי, ברמה שאם אני עולה על גבעה במוצב אני ממש יכול לראות אותו", מספר סמל מור יוסף. "כשגיליתי שאני הולך להגן על האזור שבו אני גר, לא באמת הבנתי כמה קרוב זה יהיה. רק כשראיתי שהדרכים למוצב הן דרכים שמובילות גם אליי הביתה - נפל האסימון".

סמל מור יוסף הוא התותחן שבטנק, אותו אחד שבעת פקודה משחרר את הפגז מהקנה אל עבר מטרות אויב. לאורך הקו הוא היה מעורב בהתמודדות נגד הפרות הסדר ובסיכולים רבים, סגר לא מעט שבתות והגן על הגזרה גם בחגים.

כך היה בליל הסדר האחרון: "שני מחבלים ביצעו ניסיון חדירה כאן באזור. היו חילופי אש בין כוחותינו וביניהם, והצוות שלי הוקפצה לאירוע. כשהגענו עם הטנק מספיק סמוך למחבלים - נטרלנו אותם".

אחר כך הגיע שלב התגובה: "הפצצנו באמצעות הטנק, ולפי הפקודות שניתנו לנו, מספר עמדות טרור של חמאס. כל זה קרה באותו ליל הסדר, בזמן שההורים שלי יושבים כמה מטרים ממני סביב השולחן וחוגגים. התרגשתי לספר להם על האירוע אחר כך".

את הרגע הזה, בו הוא מדווח למפקד הטנק שזיהה את המטרה בה היה צריך לפגוע, מתאר סמל מור יוסף כמשמעותי במיוחד: "כשאתה מקבל את האישור לירות, אתה מזכיר לעצמך שממש לא מדובר בפגז באימונים. יש לך אחריות גדולה פי כמה וכמה על הכתפיים - ואין מקום לטעויות".

"אי אפשר להסביר את המשמעות של להגן על הבית מקרוב" 

"בזמן האירוע אין זמן לחשוב יותר מדי. אני נשאר דרוך ומוודא שהכול במקום הנכון", הוא מסביר. "כשאתה לוחץ על הכפתור ומבצע את הירי - אתה מנתק את עצמך מהסביבה". רק אחרי האירוע, מודה סמל מור יוסף, מחלחלת ההבנה: "פתאום אתה מעכל מה סיכלת ואת התגובה שלך. זאת תחושת גאווה שאין כמותה והביטוי 'מגן על הבית' מקבל פה משמעות עצומה הרבה יותר - בייחוד בגלל שאני גר כל כך קרוב".

כשהוא יוצא הביתה, סמל מור יוסף עדיין נשאר מחובר לכל מה שנעשה בשטח. "אני יכול לשמוע את הטנק עולה לעמדה מהחדר שלי", הוא מחייך. "עד שלא השתתפתי באירוע אמיתי, לא הבנתי כמה אני משמעותי ומה באמת קורה פה. השבועות האלה בקו, שקרוב כל כך לבית, הם חוויה שלא אשכח בחיים", הוא מסכם, "אי אפשר להסביר באמת את המשמעות הענקית של להגן על הבית מקרוב ולדעת שאני שומר על תושבי העוטף ועל המשפחה שלי".