כשהשריונרים והצנחנים נפגשים ל-24 שעות של אימון מיוחד לקו עזה

"כוח 1 כאן קודקוד - התקפה, סוף מקודקוד עבור - הסתערו עכשיו!", פוקד המ"פ בקשר והמראה בשטח עוצר נשימה. תנועת הזחלנים מרעידה את האדמה, רעש המנועים מחריש אוזניים ועשן לבן וסמיך ממלא את האוויר. ברגע אחד, מאחורי גבעה חולית המכוסה צמחייה מעטה, מגיחות מכונות המלחמה האדירות, שועטות במהירות עצומה של עשרות קילומטרים בשעה אל עבר גדר הגבול.

בתוך נגמ"ש האכזרית, גם הטלטולים הבלתי פוסקים לא יכולים להפריע לשיחתם השקטה של לוחמי הצנחנים. בעוד אנו נצמדים באדיקות לירכתי הרכב המשוריין, הם מגוללים את סיפוריהם מהחודשיים שעברו עליהם מאז סיימו את תקופת האימון ועלו לקו.

"גזרת עזה לא נותנת חסד", משתף סגן מתניה הרשקו, מ"מ בגדוד 890. "לא עברו 72 שעות מהרגע שעלינו לקו וכבר נדרשנו להפעיל את צוות הקרב המשולב בירי לעבר עמדת חמאס. משם המתח לא ירד לרגע, בין סיכולי החדירות, תפעול הפרות הסדר האלימות, ההתמודדות עם ניסיונות האויב לאסוף עלינו מודיעין וההגנה על עבודות המכשול".

את הלילה שלפני העלייה לקו העבירו לוחמי הצנחנים ממש כאן - במתחם המדמה את מרחב גבול רצועת עזה בבסיס האימונים הפיקודי (בא"פ) של פיקוד הדרום ב"צאלים". לאחר שהם כבר יכולים לרשום על שמם שורה ארוכה של הצלחות מבצעיות, הם שבו לשם ל-24 שעות אינטנסיביות בהן הכינו את לוחמי השריון מגדוד 77 של חטיבה 7 לתעסוקה מבצעית בחטיבה הדרומית של עזה.

"ב-1 מקודקוד, רשאי!"

בבת אחת רחש הדיבורים בנגמ"ש דומם, ולאורך רגע קצר משתרר שקט. "פרוק!", פוקד המ"מ והדממה נחתכת בצליל חריקה דק המלווה את פתיחת חלקה האחורי של האכזרית. בזה אחר זה יוצאים הלוחמים ונבלעים בעשן הכבד ובערפל הלא נודע של שדה הקרב. כשאחרון הלוחמים כבר מחוץ לטנק הם מתחילים לתור אחר המחבלים מוכנים לכל ניסיון להפתיע אותם.

גם תחת מיסוך העשן, לא ניתן שלא להבחין בגוף הברזל העצום שעומד במרחק לא רב מהנגמ"ש - זהו טנק המרכבה סימן 4 ובו לוחמי גדוד 77. הטנק הוא סוד כוחו של צוות הקרב המשולב (הצק"מ), ומהווה את כוח האש העוצמתי והזמין ביותר להתמודדות עם אירוע מורכב במרחב הגדר בעזה.

"לפני שתי קטנות הכריזה התצפית בקשר על זיהוי של שתי חוליות מחבלים שנכנסו לשטחינו", סוקר בקשר סרן שמעון פוטרבני, מ"פ בגדוד 77 של חטיבה 7. "אחת החוליות החלה להתקדם בשטח הפתוח והשנייה ככל הנראה מסתתרת מאחורי אחת הסוללות סמוך לגדר".

"צוות הקרב המשולב מאייש בשגרה עמדות במרחק מטרים רבים מהגדר", מסביר סרן פוטרבני. "אך באירוע מסוג זה הוא מהווה כוח מסתער שובר שוויון שחותר למגע ומכריע את האויב". באותם רגעים ממש, בתוך הטנק, סורקים הלוחמים באמצעי התצפית אחר חוליית המחבלים שנצפתה מתקדמת בשטח. "לא פעם כשתנאי מזג האוויר קשים", מוסיף סרן פוטרבני, "וכשצריך עיניים בשטח מהווים אמצעי התצפית בטנק גורם בעל חשיבות עליונה".

"אנחנו עליהם", בוקע לפתע קולו של מפקד הטנק ממכשיר הקשר של מ"מ החי"ר המפקד על צוות הקרב המשולב. "רות, יש לכם עוקב?", מבקש לדעת הקצין וברור כי למד היטב את יכולותיו ותפקודו של הטנק. משמערכות הטנק מתבייתות על המחבלים ומתחילות לעקוב אחריהם, מפקד הטנק משיב - "חיובי". וללא השתהות אפילו של שבריר שנייה, מוסיף - "רשאי אש?"

השניות הבאות בתוך הטנק אינטנסיביות. הטען טוען במהירות את הפגז, בעוד התותחן עוקב במערכת ניהול הקרב שבעמדתו אחר המחבלים, מכוון אליהם את הקנה ונערך לבצע את הירי ברגע שתינתן פקודת האש.

"ב-1 מקודקוד, רשאי!", עונה סגן הרשקו, ואחר שנייה המטרה מושמדת. אולם האדמה עדיין בוערת - כשהתצפית משוחזרת והמודיעין הולך ונערם מסתבר כי חוליית המחבלים השנייה מסתתרת סמוך לעמדת צלפים שאינה מאוישת בשעה זו. כעת, כשאין קו אווירי בין קנה הטנק וחוליית המחבלים הנחבאת, נחשפת חשיבות של לוחמי החי"ר בצוות הקרב.

"השטח נקי"

הלוחמים מתחילים תנועה במגמת סריקה לכיוון גדר המערכת. בפעם הבאה שהקשר מזמזם, האיתור של המחבלים הולך ונהיה מדויק יותר, על פי התצפיות הם ככל הנראה שבו למרחב הגדר וממוקמים כעת סמוך אליה מאחורי סוללת "דניאל".

"תסתדרו", פוקד בלחישה חדה המ"מ, כשהלוחמים מתקרבים לעמדת הצלפים בה שהו קודם לכן המחבלים, ומורה להם לאבטח טוב יותר מפני האיום שמאחורי הקווים. את המשמעות הכבירה של הפקודה הזאת ברגע הזה, הוא מבין כבר כאמור כמה שניות.

קול ירייה מפלח את האוויר, וכשסגן הרשקו מסובב את מבטו, אחד המחבלים כבר מוטל מנוטרל על התלולית של עמדת הצלפים. ה"מחבל" השני פותח בירי ומפספס את הכוח, ברגע הבא הכוח מנטרל גם אותו ומסכם בהצלחה תקיפה שהפתיעה אותו ממקום שלא ציפה.

"זה אירוע שממחיש את האתגרים שאנחנו רואים יום יום בקו", מתאר סגן הרשקו. "התצפית והמידע המודיעני לא תמיד מדויקים ואם אני כמ"מ לא אדאג שהכוח שלי ינוע באופן מאובטח ברגע הנכון, אירוע של סיכול מוצלח יכול להיגמר לגמרי אחרת". ואז קוטע סגן הרשקו את דבריו לפתע ומעדכן בקשר - "השטח נקי".

כמה מאות מטרים משם על גבעה, ניצב רכבו המשוריין של מ"פ השריון. מבין חמשת מושביו מתנהל למעשה התרגיל כולו - מדימוי התצפית בקשר, דרך דימוי המ"פ בשטח ועד להנחיות שנותן משם אחד הסמלים שלו לבימוי האויב. הכל - כדי להמחיש באופן הטוב ביותר את הכוחות עמם ישתפו פעולה והאתגרים שיפגשו בגזרת דרום רצועת עזה, וסרן פוטרבני ממש לא מתכוון להקל על לוחמיו.

"זו רק ההתחלה", הוא מצהיר. "ללוחמים מחכים עוד ארבעה תרחישים מורכבים שיידרשו לתפעל. תרחישים, שבניתי בשיתוף עם גורמים בחטיבה המרחבית, ויכינו אותם גם לאיומים הקיימים וגם למה שאולי נפגוש בתקופה הקרובה".

 תזכרו שאתם העוצמה הכי גדולה

התרחיש הבא מורכב לא פחות - הסמל שברכב מורה על לוחמי בימוי האויב להתבצר במרחב ההריסות - שני מבנים הנמצאים בצידו העזתי של הגבול בעומק של עשרות מטרים בלבד. לאחר שהם מזהים הולך על שניים בלתי חמוש באחד המבנים, מתקדם הצק"ם מעמדותיו בניסיון לקבל תצפית והבנה טובה יותר על ההימצאות החשודה במבנה.

"שיתקדמו עכשיו לחלון", מורה המ"פ לסמל שלו, וברגע הבא כוח השריון כבר עולה בקשר ומעדכן על זיהוי של שני חמושים בבית הימני. בין רגע, לקול סיבובי המנוע הנשמעים למרחוק, שבים במהירות הרכבים המשוריינים לעמדותיהם.

זוהי תנועה אופיינית נוכח איום הנ"ט הקיים בגזרת רצועת עזה. מי שחושב שמדובר בנסיגה יגלה מהר מאוד שטעה - שכן צוות הטנק ממקם אותו מיד לתקיפה. כשניתן אישור האש, הבית ובו המחבלים מושמד והמעגל נסגר.

לאחר שצוות הטנק מסכל גם חדירה של רכבי תופת, רחפנים האוספים מידע על כוחותינו בנקודה שמסכנת אותם ותנועות שונות של מחבלים במרחב, סרן פוטרבני מרכז אליו את הקצינים והלוחמים ומתחקר את התרגיל. כשהשמש מאחורי גבו כבר שוקעת, מביט להם המ"פ בעיניים ומבקש להשרות ביטחון, אך גם להמשיך ולדרוש בתוקף סטנדרט גבוה - מול לא מעט נקודות שהוא נותן לשיפור, הוא מוכיח ללוחמיו שהם מוכנים לחודשיים וחצי הבאים בגזרת עזה.

"בסופו של דבר מה שמקנה לנו את היתרון הגדול על חמאס הוא בדיוק שילוב הכוחות הזה בצק"פ", אומר סרן פוטרבני בתדרוכו ללוחמים. "אנחנו נעשה לא מעט פעולות ביטחון שוטף ונתמודד מול הפרות סדר אלימות, אבל בסוף אנחנו שם לתפעל אירועים מורכבים כמו שתרגלנו היום. בשעות הארוכות שתהיו בעמדות במארבים, תזכרו שאתם העוצמה הכי גדולה של המפקדים בגזרה וכוח המחץ שסומכים עליו. אחרי שראיתי אתכם מתרגלים כאן היום, אני יודע שיש על מי לסמוך".

"המעבר משגרה לחירום הוא אולי האתגר הגדול ביותר בגזרת עזה", מסכם מג"ד 77, סא"ל שאול ישראלי את אימון העלייה לקו. "זהו ממש לא האימון הראשון שלנו בגזרה, ולאחר חפיפה מסודרת שעשינו ובמהלכה ביקרנו בנקודות עצמן בהן נפעל, יש ללוחמים שלנו את תחושת הביטחון והמקצועיות לבצע כל משימה. אני יודע שכל מ"פ, כל מ"מ, כל מפקד טנק וכל לוחם בקצה מוכן".