מהצפון עד הדרום - איך נראתה תפיסת הקו של חטיבה 401?

במשך ארבעה חודשים, התנוסס בבירור מצפון ועד דרום המספר 401, שסימל את נוכחותה של חטיבת השריון. בכל אחת מהגזרות, עלול ברגע להתלקח אירוע שיוביל להסלמה, כשמטרת המפקדים והלוחמים בשטח ברורה: להגיב בעוצמה ובדיוק לכל איום ולהישאר תמיד צעד אחד, או טנק אחד, לפני האויב.

"בתקופת תעסוקה מבצעית, לא משנה איפה או מתי - אנחנו פועלים בעוצמה מקסימלית", יורה בחדות סא"ל צפריר הר-שושנים, סמח"ט 401. "הגדודים שלנו מאיישים בכל הארץ נקודות רבות בשטח, מנהלים תוכניות אופרטיביות, מחזקים את מערך החירום ובעיקר - ערניים לכל התפתחות".

לוחמי פלס"ר 401

זו ממש לא הפעם הראשונה בה החטיבה מתפרסת ברחבי הארץ. עד עכשיו, על גבול לבנון היו אמונים לוחמי גדוד 9 והפלס"ר, ולא רחוק משם, ברמת הגולן, עוד שוהה גדוד 52. בדרום נמצא גדוד 46 בגזרת כרם שלום ואמיתי, ובחטמ"ר יהודה שבאיו"ש, השגיח עם עיניים כסופות וממוקדות גדוד ההנדסה הקרבית 601.

לוחמי גדוד 52

בגזרת הדרום המתוחה, מאחורי תלוליות החול וגדר המערכת של רצועת עזה, פועל ארגון הטרור חמאס באמצעות הפרות סדר אלימות, ירי רקטי והפרחת בלוני תבערה. בארבעת החודשים בהם תפס גדוד 46 את הגזרה החמה, נרשמו לא מעט אירועים מבצעיים, ובהם 48 שעות של תקיפת 350 יעדי טרור ברצועה לצד 690 רקטות שנורו לדרום הארץ. בתקופה זו נדרשו הכוחות להיות מוכנים יותר מתמיד ולהגיב בעוצמה.

לוחמי גדוד 46

"את גזרת עזה ואתגריה אני מכיר מקרוב", משתף הסמח"ט. "ההתמודדות הבלתי פוסקת עם העימותים בימי שישי, אירועי הירי והצלפים וטרור האש ליוו את לוחמי גדוד 46 לאורך התעסוקה כולה. בין אם מדובר באירועי חדירה או בפעולה מבצעית אחרת, הגדוד הוכיח את עצמו מחדש, השמיד את מטרות האויב והיווה מעטפת משוריינת ללוחמי הנח"ל שפעלו לצדם על הגדר". 

בזמן שהטנקים של 46 הוכוונו דרומה, באותו הזמן בדיוק, בקצה השני של הארץ, פעלו לא פחות משלושה גדודים של החטיבה והתמודדו עם מציאות ביטחונית חדשה. "מאז 'מגן צפוני' משהו בשטח השתנה", מציין הסמח"ט. "עם כל מה שקורה בסוריה מעבר לגבול וההתחממות היחסית, יש לנוכחות הטנקים שלנו חשיבות עליונה. לוחמי גדוד 9 אבטחו את הפעילות להקמת המכשול בגבול לבנון".

לוחמי גדוד 9

"רמת הגולן היא לא רצועת עזה", מבהיר סא"ל הר-שושנים. "הגבעות וההרים שצריך לתמרן בהם בזמן חירום מחייבים אותנו להכיר כל פינה באזור ולהשתמש בכך לטובתנו. אחרי הקו האחרון, אפשר להגיד שגם הר לא יוכל לעצור בעדנו".

במקביל למציאות הביטחונית המורכבת בגבול הצפוני והדרומי, איו"ש ממשיכה לאתגר את גדוד ההנדסה 601 של החטיבה, שנדרש להכיר את השטח על בשרו. עתניאל ובית חגי שבחטמ"ר יהודה מהווים אזור מורכב בגזרה. מצד אחד, פעילות הבט"ש מתקיימת בתוך המועצה האזורית דרום הר חברון, והיא רוויית היסטוריה עשירה ועבודה חקלאית מפותחת, ומצד שני, כמו במקומות נוספים באיו"ש, החיכוך בין האוכלוסייה היהודית לפלסטינית הוא תמידי לנוכח הכפרים והיישובים הסמוכים אחד לשני.

"את ההנדסה אנחנו מביאים מהבית, מה שמחכה לנו בגזרה - אלו האיומים, ואנחנו חייבים לגבור עליהם", מספר סרן חזי נחמיה, מ"פ בגדוד 601 המסיים עכשיו בגזרה. "בקו הזה ספציפית, הדבר בא לידי ביטוי בעבודות הנדסיות על צירים שעלולים לשמש מחבלים לבריחה לאחר פיגוע, שפצור עמדות ופילבוקסים שהוספנו להם אלמנטים על מנת שיהיו ממוגנים יותר, וכמובן, הריסת בית המחבל שרצח את אורי אנסבכר ז"ל".

סרן נחמיה מציין את הפעילות האחרונה לא בכדי. כשבמטה הגדוד והחטיבה הבינו שיש צו הריסה על בית מחבל הממוקם בחברון, הסמוכה לגזרתם, לקחו הלוחמים על עצמם את משימת אבטחת הפעילות, וכגדוד הנדסה, גם את הריסת הבית בפועל. "עבדנו כירורגית עם כלי צמ"ה - ובעזרת הידיים", הוא משחזר. "לא האמנתי בהתחלה שנצליח לעשות זאת בלי חבלה, כי בכל זאת מדובר בלוחמים עם פטישי ענק בידיים, אבל זו הייתה פעילות מוצלחת מאוד, גם בסיוע של מערכי ההנדסה בחטיבה ובאוגדה".

מעבר לאותו אירוע, הגדוד גם הביא לידי ביטוי יוזמה מבצעית חסרת פשרות בשני מבצעים ובתפיסת מספר יעדים במקביל בעת פעילויות ליליות בוואדי נעים ובאל-פוואר. אם נרד לפרטים, פלוגתו של סרן נחמיה בפרט זכתה לכמה הצלחות בלתי מבוטלות, שהביאו לסיכול מספר פעולות פח"עיות אפשריות.

"הדוגמה הטובה ביותר בעיניי היא אירוע שקרה לנו בערב יום הזיכרון", נזכר המ"פ. "מ"כ ביצע פעילות רגלית יזומה סמוך לחברון, וזיהה אופנוע חשוד שנסע הלוך ושוב לאורך הציר. כשהאופנוען הבחין שהלוחם מנסה לעצור אותו, הוא נבהל והתהפך. בבדיקה נתפס על כלי הרכב נשק מסוג M-16, ויתרה מכך - תפיסת החשוד עם הרובה הובילה אותנו למעצר אחרים ששיתפו עמו פעולה". 

את שלושת הקווים העצימים הללו עזבו גדודי החטיבה וללא היסוס הכווינו את קני הטנקים לתקופה חדשה ומשמעותית לא פחות - האימון.

"האימון הקרוב מהווה אחת התקופות המאתגרות שאני, כסמח"ט, רואה את חשיבותה בצורה נעלה", מדגיש סא"ל הר-שושנים. "אנחנו מתכוונים להתמקד במוכנות ללחימה בעזה ובכשירויות שלנו לפעילות מסוג הזה. כל גזרה שתפסנו בה אומנם הייתה שונה, אבל אם יש משהו אחד שמחבר אותן זו ההבנה של הלוחמים שלהגברת המוכנות שלנו, ולליטוש היכולות, יש השפעה בשטח, כזו שהפכה את ההצלחות המבצעיות שהם השיגו למה שהן היו, וכזאת שמאפשרת להם לתפוס כל גזרה, בכל זמן - ולהגן עליה בצורה הכי טובה שרק אפשר".