המילואימניקים של החטיבה הדרומית מסכמים 30 ימים בקו

לחודש אחד הם בחרו לעזוב את הכל, להותיר מאחוריהם אישה, ילדים, לימודים ומשפחה, לפתוח את ארון הבגדים ולהוציא שוב את זוג המדים הישנים שחבויים מאחור. בעוד שבוחרים לשים שוב את הקסדה לראשם ולעטות מחדש את אותו אפוד קרמי שמעלה ניחוחות נשכחים, שלוש פלוגות מילואים הגיעו לקו מוכר-לא מוכר אי שם בדרום הארץ, למדו אותו על בוריו, ובכל אירוע, נפיץ ורגיש ככל שיהיה - הגנו, תפעלו ושמרו על גבולותיו

22.04.19
ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל

כל מי ששירת בצה"ל לפרק זמן ממושך מספיק, שם לב כי זמן עובד בצבא מעט אחרת. על חודו של מחוג שמצביע דקה או שנייה תלויים אינספור דברים, אינספור תרחישים שדיוקם הוא קריטי למשימת ההגנה שלנו, וב-60 שניות בלבד, שלא לדבר על יום שלם, יכולים להתרחש עשרות שינויים, מלחמות שיכולות להתחיל, מערכות שיכולות להסתיים.

לכן, תקופה של חודש ימים מהווה נדבך זמן רציני, כזה שהופך למשמעותי אף יותר כשמדובר באחד מהקווים הנפיצים והמורכבים ביותר במדינה - קו עזה. בו במשך 30 הימים האחרונים נמצאו ופעלו ללא הרף שלוש פלוגות מילואים - 'חרמש 9' של גדוד השריון, 'חרמש 363' ו'מסייעת גפן' של בה"ד 1, אשר את היכרותן הגזרתית ויכולותיהן האופרטיביות, היה עליהן להפגין במלוא עוצמתן אל מול האיומים השונים שנקרו בדרכם.

"נכנסו במקום יחידת הסיור המדברית בזמן שהיא יצאה לאימון", משחזר מ"פ בגדוד 9, רס"ן אייל זיו, "להיכנס לנעליים של חטיבה סדירה זה אתגר לא פשוט - הם מכירים כל אבן בגזרה שלהם ועכשיו זה פתאום התפקיד שלנו".

לאחר שנפרדו ממשפחותיהם והשאירו את חייהם האישיים מאחור הגיעו הפלוגות לפרק הכנה, אימון מקצועי שנעשה בבסיס האימונים של פיקוד הדרום ונועד להכשיר ולהכיר להם בצורה המהירה והנרחבת ביותר את שלל האתגרים שמצפים להם עם ההגעה לגדר הרצועה.

"האזור עליו חלשו הוא משולש הגבולות - אזור הגבול בין ישראל, דרום עזה וסיני", מספר סמח"ט החטיבה הדרומית באוגדת עזה, סא"ל גדעון אליאסטאם, "מדובר בנקודה מבצעית משמעותית שההיסטוריה המבצעית מלמדת על לא מעט אירועים בה - החל מהברחות, דרך איומי מנהרות ועד לדאעש, היינו צריכים להבטיח שהדרג הפיקודי והלוחמים עצמם מתורגלים בכל הרמות ומסוגלים לפעול בחדות ובמידתיות הנדרשת".

חלק נרחב מאותן הכנות מאסיביות הוכוונו בין היתר גם ל-30 למרץ, בו צוינו השנה שני ימים קריטיים - שנה לאירועי 'שומרי הסף' וצעדות השיבה, ויום האדמה.

"עוד בשבועות שקדמו להסלמה, התחילו הפרות סדר ליליות בעצימות גבוהה והחלו ניסיונות חבלה בגדר המערכת", נזכר מ"פ בגדוד 636, סרן ארכדי שלייפר, "זה היה יכול לתפוס אותנו בכל זמן. פעם אחת ישבנו לקידוש שישי, אחרי הפרות הסדר שהיו בבוקר ופתאום התחיל צבע אדום. כשזה קורה אין סימני שאלה, אתה עוזב הכל, עולה על אפוד ויוצא. זו המטרה שלנו - להרתיע ולהגן. ידענו מהרגע הראשון שלהגיע לעזה זה לא לבדוק את המים, זה לקפוץ ישר לאש".

וכשאתה בקו עזה - אתה קופץ קפיצת ראש, דבר, שלדבריו של סמח"ט דרומית למסגרת המילואים יש יכולת מרשימה וייחודית לעשות - "הם מגיעים למשמרת של פרק זמן קצר ומתייחסים אליה כאילו הם היו בה מהרגע הראשון ועומדים להישאר הרבה קדימה", הוא אומר, "שלוש הפלוגות שהגיעו הנה רק לחודש הספיקו לעשות המון - פיטרלו בלי סוף, ארגנו מארבים והובילו לירידה משמעותית בסוגיית ההברחות בגבול מצרים. כל זה לצד סיכול מדויק של חדירות, התמודדות עם תגובות האויב בזמן תקופת הבחירות ותפעול הפס"דים רבים. כל זה תוך ניצול מלא של האירועים כדי להתאמן ולחשל את היכולות המבצעיות שלהם בזמן חירום".

"אני עושה מילואים כבר תקופה ארוכה, ובכל פעם אני מקבל תגובות מאנשים שמתקשים להבין את זה", מודה סרן ישראל היזמי מ"פ בגדוד 9, "אבל אחרי כל תע"ם או תרגיל, התשובה שאני נותן לאותם אנשים מקבלת תוקף חדש - גם אם אני משאיר מאחוריי לימודים, משפחה או חברים כל מה שאני עושה בזמן שאני במילואים הוא בשבילם, זו הדרך שלי להמשיך לתרום למשהו שהוא באמת חשוב".

בשבוע שעבר שלוש הפלוגות קיפלו את המדים שוב, בעודם מתכוננים להחזיר את השרביט ל'בעלי הבית' - היחס"ר הבדואי. "הלוחמים חוזרים לגזרה אחרי לבנת אימון שדחפה ומתחה אותם עד לקצה גבול היכולת", מתגאה הסמח"ט, "פלוגות המילואים מחזירות לידיהם את הגזרה במצב יציב אחרי פעילות מקצועית במקום. הם נכנסים כעת לתקופה מורכבת אבל כשהם באמת מוכנים לכל אתגר אליו ידרשו. הלוחמים האלה מהווים מכפיל כוח בגזרה שמבחינתם הוא המגרש הביתי שלהם ואין לי ספק שהם ימשיכו להוכיח את עצמם גם בתפיסת הקו הנוכחית".