גולני מפנים מקום על הגדר אחרי 4 חודשים בגבול עזה

בימים האחרונים, הנוף של חטיבת גולני השתנה מקצה לקצה - אם בארבעת החודשים שעברו עיני הלוחמים התמקדו, ללא ניע, בגדר המערכת, כעת, עם העלייה לאימון, המראות יוחלפו בגבעות המוריקות של אזור רמת הגולן.

תעסוקות מבצעיות קורות בכל עת, אך בימים בהם התפקיד של שמירה על השקט היה נתון בידי גדודי החטיבה, אי אפשר היה שלא לחוש באווירה מעט שונה. היא התבטאה באירועים שנרשמו בספרי ההיסטוריה הגזרתיים, והדגימו שוב כי מדובר באחת הגזרות הנפיצות והמורכבות ביותר כיום.

אותם האירועים לא איחרו להגיע כבר עם עליית הגולנצ'יקים לקו. ימים בודדים לאחר שהתמקמו, הם התמודדו מול שרשרת אירועים מאתגרים בזה אחר זה. "כמו קפיץ דרוך, תוך 2, 3 דקות כל אחד מהחודרים לשטח ישראל נתפס", מתאר סמג"ד 13, רס"ן דוד כהן, אשר גדודו תפס את חלקה הדרומי של הרצועה, את אחד מסיכולי החדירות שנרשמו עוד בשבוע הראשון של התע"ם, "הזריזות בה היינו צריכים לפעול, והדיוק, גרמו לנו להבין מהר מאוד שקפצנו קפיצת ראש למים העמוקים".

במשפט הבודד הזה, מצליח הסמג"ד לסכם את מהות הקו כולו. לצד ההכנות הרבות שביצעו לקראת העלייה לעזה, בסופו של דבר - הערנות של הלוחמים, וההיכרות שלהם עם השטח, הן שמשחקות את התפקיד הראשי.

אחד מהרגעים הזכורים ביותר של החטיבה נרשם ב-10 באוגוסט, כשלוחמי גולני פתחו באש והרגו ארבעה מחבלים חמושים לאחר שאחד מהם חצה את הגדר בדרום הרצועה. אותה תקרית נרשמה בתור סיכול הפיגוע הגדול ביותר מאז "צוק איתן" ומהווה רגע מכונן במיוחד בתע"ם כולו.

"בשורה התחתונה, המפגשים עם האויב נגמרו ביתרון משמעותי שלנו. הצלחנו להגיע למצב שלקראת סוף התעסוקה הצד השני שקט כמעט לחלוטין". מדגיש רס"ן כהן, "הוא מבין שיש כאן אמל"ח איכותי ומפקדים טובים, ושאולי לא כדאי לו להתעסק עם הצד הישראלי - כי הוא מסכן את עצמו".

הפעם האחרונה בה כוחות גולני חלשו על הדרום הייתה לפני שנה, אך מאז תמונת המצב הספיקה להשתנות אינספור פעמים וכעת האתגרים איתם התמודדו הלוחמים היו שונים בתכלית.

"אז היה את כל הסיפור של העברת השגרירות לירושלים וצעדות השיבה", מסביר הסמג"ד, "אבל הפעם, מלבד ההפס"דים בימי שישי שעוד מתקיימים, האתגר לא היה עממי. התמודדנו עם אויב שפועל בלילה, חמוש בנשק ונ"ט, וזה דרש חדות ודריכות מסוג שונה לחלוטין". אתגר נוסף אותו מעלה הסמג"ד הוא המכשול התת-קרקעי ברצועה. "הבנייה שלו כוללת מאות עובדים שהביטחון שלהם נמצא באחריותנו", הוא מסביר.

כלי הנשק שנתפסו בסיכול הפיגוע הגדול ביותר מאז "צוק איתן"

כעת פני החטיבה מביטות שוב הביתה, אל הצפון, בעודם אורזים את הקיטבגים וממשיכים לאימון במתווה כפול - דרומי וצפוני כאחד. 

"אימון החורף הקרוב יהיה אינטנסיבי לא פחות מהתעסוקה המבצעית", מבטיח הסמג"ד ומחייך, "אנחנו ניישם את הלקחים שהפקנו בתעסוקה האחרונה, נתכונן לקו הבא בהר דוב ונתייחס לזה כאילו מחר אנחנו חוזרים לעזה, כדי שאם נידרש לכך באמת - נהיה מוכנים".

את מקומם של 13 יתפוס גדוד 94. זו תהיה הפעם הראשונה מזה שנים שה'אריות' של חטיבת כפיר, אשר מתמחים בגזרת איו"ש ידרכו על אדמת עזה, אך אין ספק שהם מגיעים נחושים ומוכנים לקו.

"בשבוע האחרון לפני העזיבה שלנו עשינו הכול יחד איתם וראינו כמה רציניים הם", אומר בביטחון רס"ן כהן, "השקענו את כל התקופה האחרונה כדי להמחיש להם את המתרחש בגזרה, להעביר להם את הידע שצברנו על האויב, ולעשות מה שצריך כדי שהמעבר יהיה חלק".

עבור חטיבת כפיר, המעבר דרומה חדש, אך לא מרתיע. בשבילם זהו קו נוסף במתאר אחר שכעת תפקידם להגן עליו, וההכנה אליו נעשתה בצורה מדוקדקת ולאורך זמן.

"כל תקופת האימון האחרונה של החטיבה נגעה במתאר דרומי", משתף סא"ל בני קטה, מפקד גדוד שמשון של חטיבת כפיר, "הוא הכין אותנו לאופרטיבי, ואנחנו באים סקרנים, עם המון רצון להשקיע ולתת מעצמנו. האתגרים הם אתגרי ירי תמ"ס, נ"ט, צלפים, רחפנים - אבל אנחנו דואגים להיות מוכשרים לכל התמודדות, כי עם ישראל וצה"ל סומכים עלינו לבצע את המשימה. זה ציון דרך אדיר מבחינתנו, באמת".

בעוד מילים אלה מהדהדות בראשיהם של לוחמי כפיר, ביקשה החטיבה החומה להותיר מסר אחד אחרון ל'יורשי הגזרה': "ההתיישבות היא לב ליבה של התעסוקה כולה, וכל פעולה קטנה שלכם על הגדר נוגעת להם ישירות", מחדד סמג"ד 13 ומוסיף מיד - "אנחנו באנו לתעסוקה הזו כמו שבאים למלחמה, ואנחנו עוזבים בידיעה שהשתפשפנו, השתפרנו ופעלנו מסביב לשעון כדי להבטיח את הביטחון הזה לאזרחים. עכשיו זה בידיים שלכם".