המילואימניקים בגדוד המצטיין הזה יתייצבו גם מהצד השני של העולם

סא"ל במיל' יריב עזר, מג"ד 5031, הגיע לטקס החגיגי הזה אומנם לבד, לאור מגבלות הקורונה, אבל ברגע הזה של קבלת התואר "גדוד מילואים מצטיין נשיא", "עומדים" איתו כל המ"פים, המ"מים, המפקדים והחיילים בגדוד. כולם מתעלים על עצמם שנה אחר שנה, ומוכיחים שאין דבר שיעצור אותם מלהתייצב למילואים עם קבלת הצו וכשהם נקראים לדגל. 

עם פרוץ מבצע "צוק איתן", נקראו משרתי גדוד 5031 לתפוס קו בגזרה האופרטיבית שלהם - עוטף אילת. תוך 18 שעות בלבד, ואחרי שעברו יותר מ-300 קילומטרים, התייצבו כל חיילי הגדוד כשהם מוכנים לתפוס את הגזרה החמה. "לא תמצאי כאן חייל מבואס או מתוסכל - תחושת המסוגלות גבוהה מאוד", מתאר לי המג"ד.

"דבר שמאוד מאפיין את הגדוד שלנו הוא העשייה הבלתי פוסקת. גם אם התנאים לא פשוטים ומאתגרים, אנחנו נמצא אפשרויות אחרות ולא נוותר עד שנשיג את המטרה", מסביר סא"ל במיל' עזר ומדגים: "בשנת 2019 החלטנו שאנחנו צריכים אימון מיוחד שיחזק אותנו כגדוד. חיפשנו פתרון בבסיסים שונים, ובסוף הגענו לבא"ח גבעתי, שם התאמנו בסימולטורים שלהם. חשוב לנו לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שתמיד נהיה במיטבינו".

בשנה שעברה, תפס הגדוד את קו ניצנה במשך חודש. "מכל קריאה קטנה הם מוכנים להסתער, גם 300 קילומטר קדימה, ואפילו לחצות את העולם", מציין בגאווה המג"ד ומוסיף: "אומנם 95% מהגדוד הם יוצאי גבעתי, אבל הרכב האנשים מגוון מאוד - יש כאן דרוזים, חרדים, דתיים, חילוניים, דור שני של צד"לניקים, חיילים מבוגרים וצעירים - ממש את כל הקשת".

אחד האנשים הבולטים כאן בגדוד הוא סרן במיל' תומר אליאב, מפקד מחלקת הסיור במסייעת. עד השנה, הוא היה מקבל את צו ה-8 שלו בשיחת טלפון לארה"ב, שם התגורר. למרות זאת, המרחק העצום לא עצר בעדו מלעלות על מטוס ולהתייצב יחד עם שאר הגדוד בקו ניצנה, כדי לשמור על הגבול.

"השנה חזרנו, אשתי טלי ואני, לגור בארץ, כי התגעגענו אליה מאוד - אבל לפני זה לא היה יוצא דופן בעיניי שאגיע מארה"ב כדי לעשות מילואים. אני ישראלי וזה חלק ממה שעושים כישראלים, זה התפקיד שלי",  מסביר סרן במיל' אליאב בפשטות. 

סרן במיל' תומר אליאב בשירותו הסדיר

"יש משהו כל כך מיוחד בקרבה בין המילואימניקים - אנשים שלא ראית שלוש שנים, והם הספיקו לעבור עולם ומלואו", הוא מתאר בעיניים בורקות, "הרעות הזו גורמת לך לרצות לחזור, להיות חלק ממשהו גדול ולקחת אחריות על המדינה והתושבים. זה משפיע אוטומטית גם בקצה - בלחימה עצמה".

גם את רס"ם במיל' איציק פרידמן קרול, לוחם בגדוד, קשה לפספס. הוא נשוי ואב לשישה, איש חינוך בנפש ונהג אוטובוס ביום-יום. לא היה פשוט להוציא את זה ממנו, אבל מסתבר שיש לו ניסיון בכל עניין ההצטיינות: בשנת 2018 הוא זכה בתואר "מצטיין החטיבה", וכנראה שלא בכדי.

רס"ם במיל' איציק פרידמן ומשפחתו יחד עם תעודת ההצטיינות 

"אנשים שואלים אותי למה אני ממשיך לעשות מילואים כשיש לי שישה ילדים, ואני לא מבין את השאלה. לאשתי ולי ברור שזו תרומה מאוד גדולה למדינה שלנו. לא שירתי בצבא בגלל שאני 'חייב', וזה שאני פטור עכשיו ממילואים לא משנה את הרצון שלי להמשיך להתייצב עם כל קריאה", הוא מצהיר בלי נימה של ציניות. 

איציק בן ה-42 משרת בגדוד כבר 20 שנה, וגם לו יש הרבה דברים טובים לחלוק: "אתה מרגיש שלגדוד באמת אכפת ממך, וזה עניין הדדי מאוד - אתה מבצע פקודות לא בגלל שאתה צריך, אלא כי אתה סומך על המפקד". 

רס"ם במיל' איציק פרידמן ומשפחתו

"אתה פוגש אנשים שלא היית פוגש בשום מקום אחר, מעביר איתם שעות בשמירות ובסיורים, מדבר איתם לעומק, מכיר את ה'אחר', ונוצרים בינינו קשרים מאוד עמוקים", הוא ממשיך ומתאר.

כששומעים את הסיפורים שלהם, ממש לא מפתיע שגדוד כזה מסור, שתמיד חותר לעשות את המיטב, זכה בהצטיינות הנשיא. "הנחישות של האנשים כאן ראויה להערכה", מכריז בגאווה מג"ד 5031: "ההצטיינות הזו רק נותנת לנו כוחות להמשיך ולהגן על המדינה שלנו בפול גז".