התרגיל המפתיע שהופך את המפקדים בקו עזה ל"חיות לילה"

עוטף עזה, אמצע הלילה. המ"מ מוביל את החוליה בחושך מוחלט, כשקריאה של תצפיתנית בקשר מנפצת את השקט המתעתע: "שלושה מחבלים נעים צפונית לכוח". המ"מ מאתר את נקודות הציון במרחב השחור, בונה נוהל קרב מהיר ומוביל את החיילים לעבר מיקום האויב.

על תלולית עפר לא רחוקה משם, השריונרים מוכנים לפעולה בתוך הטנק, וקבוצת לוחמים מרימה רחפן לאוויר כדי לסרוק את האזור.

בשיתוף פעולה מלא, הכוחות שלנו מקיפים את ה'מחבלים' ומנצלים את אלמנט ההפתעה כדי לתקוף. בחילופי האש המדומים, המ"מ 'נפצע' ונופל -  כך שמפקד אחר צריך להשתלט מיד על הסיטואציה - תוך דקות ספורות ה'מחבלים' מחוסלים, השקט הלילי חוזר, והמשימה שנשארה היא להמשיך ולטפל בפצועים.

התרגיל המתגלגל הזה הוא רק חלק אחד באימון הלילי - הפקודה המבצעית מוכנה כבר שבוע מראש, והמפקדים המתאמנים חייבים להיות מוכנים לכל תרחיש. "מה שהם לא ידעו, זה שאנחנו הולכים להפיל את המפקד פצוע ולהפתיע את המחליף שלו שייקח פיקוד ויוביל את האירוע", מגלה לנו בסוד סרן מאור אלמאסי, קצין ההנדסה החטיבתי (קהנ"ח) בחטמ"ר צפונית.

"האירוע הבא בגזרה יכול לפרוץ בלילה, והתרגיל הזה נבנה כדי להבטיח שכל כוח שמבצע תעסוקה מבצעית בגזרה ירגיש שהוא מסוגל לתפעל כל מצב, גם כשאחד החושים שלו מנוטרל, כך שבזמן אמת הוא יהיה מוכן למשימת ההגנה על יישובי העוטף", אומר סרן אלמאסי.

זו הפעם השלישית שאימון "לוחמת הלילה" מתרחש בחטיבה צפונית שבעוטף עזה. "כחודש לתוך תעסוקה מבצעית אנחנו לוקחים את כל מפקדי המחלקות, הפלוגות והגדודים מחי"ר, שריון ואיסוף ומתרגלים אותם - נותנים להם כלים ושיטות לנצח גם עם עיניים עצומות", הוא מספר.

"מרגע התחלת התרגיל אין פנס אחד מאיר, וגם את הטלפונים אנחנו משאירים מאחור", מסביר סרן אלמאסי. כשלרשותם אמר"לים (אמצעי לראיית לילה) בלבד, הם מתחילים 7 שעות תרגול, שבסופן יחזרו אל החיילים שלהם מוכנים ומיומנים לאמן אותם ללחימה לילית.

"את האימון פותחים במטווח 38 החדש, שם בעזרת אמר"לים ומדריך ירי שמגיע במיוחד ממתקן אדם, הם מחדדים את יכולות הכיוון, הדיוק והפגיעה במטרות בחושך", מתאר קהנ"ח צפונית.

"התחנה השנייה היא מח"ץ (מציל חיים צבאי)  - הגשת עזרה ראשונה בחושך, כשאי אפשר לדעת אם הרטיבות שאני מרגיש היא דם או זיעה. הם לומדים איך מניחים ח"ע (חוסם עורקים) או ת"א (תחבושת אלסטית) בלי שרואים מה עושים", הוא עובר רק על חלק מהמורכבויות שפוגשות מפקדים בפעילות לילית.

לאחר מכן, מגיע התרגיל המתגלגל שסרן אלמאסי תיאר בתחילת שיחתנו, ורק כשכל ה"פצועים" מהתרחיש מקבלים עזרה ראשונה בשטח, מתקדמים לתחנה הרביעית והאחרונה: זט"ר (זירת טרור). כל המפקדים מתכנסים על נקודת תצפית מיוחדת, להדרכת התמצאות בשטח עם קמ"ן החטיבה, מ"פ איסוף ומכשירי איסוף מיוחדים ללילה.

"בגבולות של מה שמותר לספר", מסכים קצין ההנדסה החטיבתי לחלץ פרט מידע כשאני מתעקשת לדעת עוד, "ההדרכה הזו מלמדת את המפקד איך לאתר את המיקום שלך ביחס לעזה, איך לכוון כוחות אחרים במדויק, איך להתמצא בשטח ולעבוד בשיתוף פעולה עם כל היכולות העומדות לרשותם בכל אירוע או מלחמה".

את הלילה הארוך סיימו המפקדים בפויקה ומדורה, וסרן אלמאסי נשמע עכשיו הרבה יותר רגוע כשהוא מסכם את מהות התרגיל: "כשהם יחזרו לחיילים שלהם, הם יאמנו אותם, כך שברגע האמת, כשיצוץ איום, כולם, עד אחרון החיילים, יסתערו הכי חזק - וינצחו".