התרח"ט שהראה למה מסוגלת פלוגת חשיפת-תקיפה של צנחנים

ב-10 במאי השנה, קמו הלוחמים מחטיבת הנח"ל אל נופיה המדבריים של החטיבה הצפונית בגבול הרצועה, שם תפסו קו. באותו הערב, התמלאו מסכי הטלוויזיה בהתרעות פיקוד העורף, תושבי הדרום והמרכז ירדו למקלטים - ופרץ סבב הסלמה בן 11 ימים.

40 ק"מ משם, בבסיס צאלים, היו לוחמי גדוד 101 בדיוק באמצע תקופת האימון המתקדם. עם תחילת מבצע "שומר החומות", הוקפצו הצנחנים אל הגבול והחלו בתגבור ובסיוע לכוחות השונים בשטח. 

מאז עברו חמישה חודשים, ובשבוע שעבר, לראשונה מאז המבצע, תרגלה החטיבה הצפונית את התרחישים האפשריים בגזרה הייחודית הזאת, בה כבר ידוע ש"מעבר מ-0 ל-100" הוא ממש לא סיסמה. 

"עבורנו, בגלל התקופה שעברנו כאן ב'שומר החומות', זה הרבה יותר מעוד תרגיל", משתף סרן אביאל פילברי, מפקד פלוגת החשיפה-תקיפה החדשה של הגדוד.

"תרחשנו כל אירוע ממש במיקום הפיזי שלו, איפה שהוא עלול לקרות במציאות. אין כאן סימולציות ואין כאן תפאורה - זה הדבר האמיתי. התחושה הזאת, שמה שאנחנו מתרגלים יכול להפוך ברגע למציאות, שמרה עלינו ערניים, חדים ודרוכים - אולי יותר מאי פעם״.

אחד היתרונות שיש ללוחמיו של סרן פילברי, הוא העובדה שמדובר בפלוגת חשיפה-תקיפה. "היא קיימת חודש סך הכול, אך כבר כוללת בתוכה הרבה אפשרויות שלא היו לנו לפני. כל מה שרואות התצפיתניות בחמ"ל שלהן מגיע ישירות למכשיר שלי. התקשורת נהיית יעילה הרבה יותר, וככה אנחנו בעצם מממשים את ייעוד הפלוגה - לסגור מעגלים במהירות ובקטלניות".

"בזכות זה שאנחנו הוכשרנו בתחומים שהם מעבר לחי״ר, התקשורת בנינו לבין הכוחות בשטח נהיית יעילה הרבה יותר, וככה אנחנו בעצם מממשים את ייעוד הפלוגה - לחשוף מטרות ולתקוף אותן במהירות ובקטלניות".

הגזרה לא זרה למפקד פלוגת החשיפה-תקיפה, שלחם בה גם ב'צוק איתן', כשהיה חייל בקורס מ"כים. מאז הספיק לעבור שורת תפקידים בחטיבה האדומה - כשהחטיבה הצפונית ממשיכה ללוות אותו בכל שלב.

"אני מכיר את השטח הזה טוב", הוא משתף, "אבל אנחנו לומדים כל הזמן, ומשנים את תורות הלחימה שלנו לפי המצב בשטח. עכשיו, לדוגמה, מסיימים לבנות את המכשול על הגבול, מה שמביא לנו יתרון עצום, וכחלק מהתרגיל למדנו איך לנצל אותו באופן הטוב והאפקטיבי ביותר".

הסקת המסקנות והתאמת התו"ל לגזרה, לא נעשית לבד: "יש כאן שיתוף פעולה מיוחד של כוחות חי"ר, שריון, הנדסה, מודיעין ואיסוף - וכולנו צריכים לעבוד יחד. זאת הליבה של מה שתרגלנו, איך לתפעל מצבי קצה כשכל אחד מאיתנו מגיע מעולם אחר, עם אוצר מילים שונה".

"אחת הדרכים להתמודד עם האתגרים היא שלאורך כל התקופה שלנו כאן, חיינו צמוד ללוחמי השריון מגדוד 53, שתפסו את הקו איתנו", מגלה סרן פילברי. "ישנו יחד, אכלנו יחד, התאמנו יחד. מבחינתי הם חיילים שלי לכל דבר. ככה לומדים לדבר שפה אחת משותפת".

עם היכולות החדשות, תוואי השטח החדש ו"הלוחמים הכי טובים שיש", כפי שמעיד סרן פילברי על חייליו, עושים בחטיבה הצפונית כל מה שאפשר כדי שתושבי העוטף יוכלו לקיים אורח חיים רגיל ושגרתי.

"עברנו תקופה לא פשוטה בשלושת החודשים שאנחנו כאן בקו", מודה סרן פילברי. "אבל לכל אורכה ראיתי את התפקוד של החיילים שלי, ואני בטוח בהם וביכולות שלהם ב-100%. אני יודע שביום פקודה - יש לנו על מי לסמוך".