זו התוכנית שהעלתה את סיכול הברחות הסמים ב-150%
635 אירועי סיכול הברחות, כ-3,000 ק"ג סמים והחרמת אמל"ח בשווי כ-145 מיליון ש"ח - אלו רק חלק מהסיכולים של כוחות הביטחון בנגב בשנה האחרונה, בה יצא צה"ל למבצע 'מגן הנגב'. איך הגיעו לכל ההישגים האלו? כל הפרטים
בדיוק לפני שנה יצאה לדרך תוכנית 'מגן הנגב' - התשובה לפעולות טרור שמתרחשות במרחב במטרה להשיב את הסדר. בפיקוד הדרום הבינו שיש צורך לאגד כוחות ולמצוא פתרונות מסודרים ופרקטיים לאיומים הרווחים, לשתף פעולה עם משטרת ישראל ושאר כוחות הביטחון, ולהשריש את המשמעות העמוקה של ביטחון - והתוצאות מדברות בעד עצמן.
לכל אירוע על הגדר צה"ל מתייחס כאירוע ביטחוני שנועד לערער את הריבונות ואת השקט במרחב. כל ניסיון הברחה או הסגת גבול עלולים להיות בעל אופי פח"עי ולפתוח צוהר למימוש מתווה טרור.
במהלך השנה הזו הם פעלו במרץ על מנת לסכל ולשבש את ניסיונות ההברחה במרחבי הגבול, למגר את תופעת החדירות לבסיסי צה"ל ולהשמיד חממות סמים בשטחי האש של צה"ל. הם תגברו את הכוחות, התאימו את ההכשרות והטמיעו את המחשבה שהמאבק בפורענות בדרום הוא מהותי ודורש אמצעים מתאימים.
הישגי סיכולי ההברחות בשנה האחרונה:
- 3,000 ק"ג סמים ואמל"ח בשווי כ-145 מיליון ש"ח (עלייה של 3 מיליון מהשנה שעברה).
- סוכלו כ-65 כלי נשק ואמצעי לחימה בשווי מוערך של כ-10 מיליון ₪. בכלל הסיכולים הללו נתפסו גם החשודים בהברחה.
- כ-30 ניסיונות הגירה בלתי חוקיים בגבול המזרחי בהם נתפסו כ-60 מבקשי עבודה.
- עלייה של 150% במספר הסיכולים מאז 2021 - אז 450 והשנה 635.
- ירידה של כ-70% בהיקף ניסיונות ההברחה האלימים בגבולות.
- "מודל הסימנים המעידים", שמחדד את פעילות הכוחות לאור הידיעות המודיעיניות, הוכיח את האפקטיביות שלו במרחב – הצלחות מבצעיות ביותר מ-95% מהמקרים מאז הפעלתו.
- גישת "השיבוש הוא הסיכול החדש" - אפקטיביות השיבוש לא פחותה מאפקטיביות הסיכול. עד כה שובשו יותר מפי 5.2 יותר ניסיונות להבריח מהיקף השיבושים הכולל בשנת 2021.
- חלה ירידה של כ-70% בהיקף ניסיונות ההברחה האלימים בגבולות.
אז איך הם עשו את זה? גופי הביטחון הקימו חמ"ל אחוד - מקום אליו יגיעו כל הידיעות הנוגעות לביטחון בנגב, תוך ביסוס מסדי נתונים ויכולות איסוף, שמסייעים בהכוונת הכוחות בשטח וצבירת הצלחות במסגרת פעילותו. החמ"ל משותף למשטרה ולצה"ל מתוך הבנה שיש חפיפה מתמדת בין העבודה של שני הגופים ורצון לייעל את העבודה של שניהם. "בעזרת החמ"ל שיכללנו את תמונת המודיעין שלנו. כל גוף ביטחון מביא את היתרון היחסי שלו ויחד יוצרים שלם שגדול מסך חלקיו", מספר מאו"ג 80, תא"ל איציק כהן.
בשביל להשריש את השינוי ולהפוך את מאמץ ההגנה ליציב ועמוק, בנו באוגדה תוכנית משלימה - 'דרך הנגב', במסגרתה משרתי הפיקוד מגיעים לבתי ספר בדואים בפיקוד הדרום ומדברים על המשמעות של ביטחון, מגורים משותפים בדרום, וחשיבותו של צה"ל בשמירה על ההגנה של כל תושביו.
פיקוד הדרום אימץ 10 בתי ספר, וחייליו נפגשים עם התלמידים באופן קבוע. בנוסף, מש"קיות עברית מגיעות ומלמדות את הילדים והנוער הבדואי עברית וחונכות אותם יחד עם המורות.
ואם זה לא מספיק, חטיבת פארן לקחה זאת אפילו צעד אחד קדימה - בקשרים שיצרה עם בית ספר בביר הדאג', ואף זכתה על כך לאות הצטיינות ממפקד פיקוד הדרום.
"יצרנו אלטרנטיבה לנוער ותרמנו לזיקה בינם לבין מדינת ישראל במאמץ רך ועקיף", מסביר מאו"ג 80, "מתוך הבנה שרק זה יאפשר את הידוק הקשר בין צה"ל לחברה הבדואית ויגביר את תחושת החיבור בין האוכלוסיות במרחב. הקשר המיוחד בין המשרתים לילדים, והעובדה שהוא מושתת על צורך קולקטיבי לביטחון של כולנו, יוצרת זיקה בין הילדים לבין מדינת ישראל. כך, בטווח הארוך, כל תושבי הנגב יוכלו לחיות בהרמוניה".